ד”ר שאהין ראדי

מנהל יח’ נוירולוגית
מרכז רפואי זיו, צפת

1. ש- האם מותר להתחסן נגד שפעת?
   ת- החיסונים בטוחים  אצל חולים עם טרשת נפוצה וצריכים להיות מוצעים לחולים.
   לחולים עם טיפול אימונוסופרסיבי, יש להימנע מחיסון עם נגיף חי מוחלש בתקופת הטיפול ולמשך לפחות 3 חדשים אחריה.
   בתקופת החורף יש להציע לחולים להתחסן נגד שפעת אלא אם יש מצב רפואי מיוחד.
   יחד עם זאת יש לזכור שחיסון עלול לעורר את המערכת החיסונית בגוף, והאם זה יכול לגרום להתעוררות המחלה הבסיסית?!
   &
2. ש- האם חולי טרשת נפוצה יותר חשופים למחלות משאר האוכלוסייה הכללית?
   ת- כידוע שהפרוגנוזה של טרשת נפוצה קשורה במערכת האימונית הן התאית והן ההומורלית.
   לאור כך יכולים להניח שיש נכונות גבוהה יותר אצל חולים אלה לחלות במחלות זיהומיות.
   יחד עם זאת יש לחולי טרשת נפוצה היכולת להתמודד נגד מחלות וירליות ובקטריאליות.
   אין עליה בשכיחות מחלות זיהומיות אצל חולי טרשת נפוצה.
   יש לזכור בכל זאת חולים אימונוסופריסיבים וחולים עם JCV חיובי.
   &
3. ש- האם חום/ מזג אויר חם/ שהייה במים חמים (הידרותרפיה במים חמים)… מחמירים את הסימפטומים?
   ת- רגישות לחום ידועה אצל חולים עם טרשת נפוצה. מספיק שתהיה עליה קלה בטמפרטורת הגוף בכדי שתגרום לתופעות חולפות המתבטאות בהחמרה בממצאים הקיימים אצל החולה או שהיו בעבר.
   תופעה זאת יכולה להיות מוסברת ע”י הפרעה במהירות החשמלית העצבית בעת עליית חום עד כדי חסם הולכתי עצבי.
   &
4. ש- האם יש קשר בין מגרנה לטרשת נפוצה?
   ת- חולי טרשת נפוצה דווחו על מיגרנה בשכיחות מעל פי 2 מאוכלוסיית בקרת.
   &
5. ש- מתי להתחיל סטרואידים האם ישר כשמתחיל שינוי /החמרה במצב או לחכות לראות אם זה מחמיר/משתנה?
   ת- סטירואידים ניתנים בעת גל חריף של המחלה. הגדרת גל חריף היא: שינוי נוירולוגי סימפטומטי חדש או חוזר הנמשך מעבר ל 24 שעות ולא נגרם ע”י שינוי מטבולי כמו חום.
   בנוסף חלפו לפחות 30 יום מאז הגל הקודם.
   &
6. ש- מתן טיפול במהלך הריון, אם כן אילו טיפולים מותר בהריון?
   ת- מניתוח 13 עבודות שכללו 1221 חולים עולה שבזמן הריון יש ירידה משמעותית בפעילות המחלה לעומת עליה בפעילותה בתקופת שלאחר לידה (postpartum).טרטוגניות ידועה בטיריפלונומיד ובמטוקסנטרון.
   רב החוקרים והקלינאים ממליצים על הפסקת טיפול (DMD) לפני כניסה להריון או בעת גילוי הריון אצל אישה חולה. יחד עם זאת אין קונסינזוס ברור לגישה זאת. אלה התומכים בגישה זאת טוענים, ובצדק לדעתי, שאין מספיק מידע על בטיחות הטיפול בהריון מחד גיסא ומאידך גיסא פעילות המחלה בהריון נמוכה.
   לפי חקר הספרות (15 מאמרים מתוכם 4 פרוספקטיבים, 5 ריטרוספקטיבי, ו 6 סיריות מקרים): חשיפה לאנטרפירון ביטא הייתה מלווה עם משקל לידה ממוצע נמוך, גובה נמוך, לידות מוקדמות משבוע 37, אך ללא קשר להפלות ספונטניות, ניתוח קיסרי, או משקל לידה פחות מ 2.5 ק”ג (עדויות בעלות משקל מדעי טוב). לא נראה קשר בין החשיפה לאנטרפירון ביטא לבין עליה בסיכון לממוצע גיל עובר נמוך או אנומליות מולדות (עדויות בעלות משקל מדעי נמוך).חשיפה לגלטיראמר אציטט (קופקסון) לא הייתה מלווה במשקל לידה ממוצע נמוך, ממוצע גיל עוברי נמוך, לידה לפני שבוע 37, אנומליות מולדות, או הפלות ספונטניות (עדויות בעלות משקל מדעי נמוך).חשיפה לנטאליזומב (טיסברי) לא הייתה מלווה בגיל לידה ממוצע נמוך, גובה ממוצע נמוך, או גיל עובר ממוצע נמוך (עדויות בעלות משקל מדעי נמוך).
   לא היו עבודות אודות חשיפה למיטוקסנטרון, פיגולימוד (ג’ליניה), או טיריפלונומיד (אובג’יו).
   התקפים של מחלה הקורים בעת הריון מטופלים דרך הוריד בסטירואידם שאינם טירטוגינים.
   אולם הם יכולים לגרום לדיכוי פעילות אדרינלית אצל הילוד, עליה בסוכר אצל האם, ועליה בסיכון לקריעת כרומים מוקדמת. חולות עם הצורות הפרוגריסיביות לעיתים טופלו בתרופות אימונוסופריסיביות כמו ציקלופוספמיד או מיטוטריקסט. תכשירים אלה יכולים להיות מלווים במומים, משקל לידה נמוך, ופגות.
   אי לכך יש להימנע מתכשירים אלה בעת הריון.
   &
7. ש- מתן כימותרפיה לטרשת נפוצה, באילו מצבים אם בכלל?
   ת- מתן כימותרפיה לחולים עם טרשת נפוצה קיים כמפלט אחרון כאשר הטיפולים המקובלים לא עוזרים.
   זה ניתן בעיקר לחולים עם הצורות המתקדמות (primary & secondary progressive).