הודעה לעיתונות ע"י חברת סרונו ישראל בע"מ

עידכון מהעיתון המדעי
Neurology 2006

תוצאות מחקר אודות
טיפול ארוך טווח בחולי טרשת נפוצה
רביף 44מק"ג ו-22מק"ג יעילים בטיפול לטווח ארוך

טרשת נפוצה היא מחלה כרונית מורכבת ביותר. קיימת הטרוגניות רבה בין החולים הבאה לידי ביטוי במספר פרמטרים: במהלך המחלה אצל החולים השונים, בפתולוגיה של הנגעים במוח ובחוט השידרה ובתגובה לטיפולים השונים.

לאור הטרוגניות זו,והעובדה כי מדובר על מחלה כרונית וכי הטיפוליים הקיימים אינם יעילים בשלב הפרוגרסיבי של המחלה, קימת חשיבות רבה ליעילות לטווח ארוך של הטיפולים הקיימים ולאופטימיזצייה בטיפול. כאשר המטרה היא להבטיח כי חולי טרשת נפוצה מקבלים את הטיפול היעיל והבטוח ביותר עבורם.

יעילות הטיפול נבדקת ע"פ שלשה פרמטרים מקובלים: הפחתת ההתקפים וחומרתם, הפחתת הנגעים במוח כפי שנצפים ב – IRM והאטת התקדמות המחלה.
הפרמטר החשוב ביותר הינו האטת התקדמות המחלה כיוון שהטיפולים הקיימים יעילים במיוחד בשלבי המחלה המוגדרים התקפיים ואין כיום אפשרות לעזור תרופתית בשלבי המחלה המתקדמים / פרוגרסיביים.

במחקר שפורסם לאחרונה בעיתון המדעי המוביל "Neurology" נמצא כי הטיפול עם רביף (אינטרפרון בטא 1 a) שינה את מהלך מחלת טרשת הנפוצה ואת התקדמותה בצורה משמעותית וזאת לאורך שנים.

מטרת המחקר היתה לעקוב אחר מטופלים עם טרשת נפוצה מסוג התקפי הפוגתי למשך 8 שנים ולספק נתונים על בטיחות, IRM ,התקדמות המחלה והתקפים.

המחקר ארוך טווח, עקב אחרי 065 חולי טרשת נפוצה, ב-22 מרכזים רפואיים, הנמצאים בתשע מדינות. החולים קיבלו פלאצבו (תרופת דמה), רביף במינון 22 מיקרוגרם ורביף במינון 44 מיקרוגרם. מתוצאות המחקר אנו למדים שגם לאחר כ- 8 שנים של טיפול נמצא יתרון משמעותי להתחלה מוקדמת יותר של טיפול לעומת דחייתו בשנתיים. היתרונות התבטאו בעיכוב משמעותי של הידרדרות המחלה, במניעת הישנותם של ההתקפים וכן נצפתה הטבה בסריקת ה – IRM . נמצא גם שטיפול במינון גבוה של אינטרפרון (Rebif 44) הניב תוצאות טובות יותר מהמינון הנמוך (Rebif 22).

%86 מהחולים שהשתתפו במחקר המקורי (8 שנים קודם לכן) השתתפו במעקב לטווח הארוך.%47 מהחולים שטופלו ברביף 44 מק"ג (מינון גבוה של אינטרפרון בטא 1a ) מהשנה הראשונה של המחקר המשיכו בטיפול בתום 8 שנות מעקב.

התוצאה החשובה ביותר מהמחקר מתייחסת להתקדמות המחלה לשלב הפרוגרסיבי שלה:

הפרמטר החשוב ביותר לבחינת יעילותו של טיפול בטרשת נפוצה הוא השפעתו על מהלך המחלה. במחקר זה נמצא שרק אחד מתוך חמישה ממטופלים שלקו במחלה במשך 31 שנים בממוצע וטופלו במשך כ – 8 שנים בתרופה רביף, המחלה הדרדרה למהלך משני-מתקדם (SMPS) פרוגרסיבי. נתונים אלה מדגישים את יעילותו של הטיפול ארוך הטווח, שכן ע"פ המהלך הטבעי של המחלה, באחד מכל שני חולים מתרחשת הידרדרות כזו ללא טיפול.

לסיכום
80% מהחולים במחקר ארוך טווח זה לא התקדמו לשלב הפרוגרסיבי של המחלה בתום 8 שנים וזאת בניגוד למהלך טבעי של מחלה בו %05 מהחולים מתקדמים לשלב הפרוגרסיבי בפרק זמן זה.
זוהי תוצאה חשובה ביותר כיוון שרוב הטיפולים הקיימים היום מיועדים לחולים עם טרשת נפוצה התקפית הפוגתית וישנה חשיבות רבה לטיפול המוקדם כיוון שקשה מאוד לעזור לחולים שתקדמו לשלב הפרוגרסיבי.