❓ 1. שאלה: חוויתי וורטיגו מה עליי לעשות הדבר הראשון האם מותר להמתין או ממליץ ישר מתן טיפול סטריאודיאלי?

וורטיגו (סחרחורת סיבובית עם תחושת תנועה) היא תופעה נפוצה שיכולה לנבוע מסיבות רבות, והתקף של טרשת נפוצה היא רק אחת מהן.
גם אנשים עם טרשת נפוצה עלולים לחוות וורטיגו מסיבה אחרת — כמו בעיות באוזן הפנימית, זיהום ויראלי ואפילו אירוע מוחי.
לכן עצתי היא ללכת ולהיבדק ע"י הנוירולוג שמכיר אותך. אם הוא ישלול סיבות אחרות ויווכח שהוורטיגו נגרם מהתקף של המחלה — יש מקום לטפל בסטרואידים.

❓ 2. שאלה: בעזרת טיפול תרופתי כמעט שלא היו לי התקפים אבל שנים שאני מרגישה ירידה מתונה ועקבית ביכולות ההליכה שלי והשימוש ביד שמאל. יש לכך הסבר וטיפול?

הדבר שאת מתארת שכיח ואופייני למחלה.
מרבית התרופות לטרשת נפוצה משפיעות בעיקר על הפעילות הדלקתית — שאחד מביטוייה הוא התקפים קליניים. הן משפיעות במידה פחותה בהרבה (אם בכלל) על תהליכים אחרים במחלה, כמו ניוון עצבי או סוג אחר של דלקת המתוחמת לתוך המוח וקרויה Smoldering Inflammation, שגורמת להתקדמות איטית בנכות ולמה שנקרא PIRA — Progression Independent of Relapse Activity (התקדמות שאינה תלויה בהתקפים).
לחלק מהתרופות הקיימות יש אמנם השפעה מסוימת על PIRA, אך היא קטנה בהשוואה ליכולתן לדכא התקפים.

יש כיום מחקר נרחב להבנת מנגנוני ה-PIRA ולפיתוח טיפולים שיסייעו גם בהיבט זה.
קבוצה חדשה של תרופות בשם מעכבי האנזים BTK נמצאת בשלבים שונים של מחקר קליני, וחלקן כבר הראו השפעה מיטיבה על התקדמות הנכות באנשים עם מחלה פרוגרסיבית ללא התקפים. התרופות הללו פועלות על תאי דלקת רלוונטיים הן במערכת החיסון ההיקפית והן בתוך המוח.
במקביל נמשכים מחקרים נוספים לפיתוח אסטרטגיות טיפול שיתנו מענה גם לצד הכרוני של המחלה.

❓ 3. שאלה: האם יש דרך להתכונן ו/או למנוע התקף בטרשת אצל חולי טרשת הפוגתית?

אין דרך או סמן אמין שיכולים לנבא מתי יגיע התקף.
הדרך למנוע התקפים היא התמדה בנטילת אחת מהתרופות הרבות הקיימות, שכולן מפחיתות ומונעות התקפים, בשילוב עם אורח חיים בריא:
שמירה על דיאטה בריאה ומאוזנת (כמו דיאטה ים-תיכונית), הימנעות מעישון ומהשמנה, פעילות גופנית, מניעת מחסור בויטמין D ואף שמירה על רמות גבוהות שלו באמצעות תוספים.
בנוסף, שמירה על גישה חיובית, אופטימיות ומצב רוח טוב תורמת להפחתת תדירות ההתקפים.

❓ 4. שאלה: היכן מתקיים בארץ מחקר לגבי תרופות BTK לחולי PPMS וכן לגבי תרופות רהמיאליניזציה?

אין כיום בישראל מחקרים קליניים בתחום הרהמיאליניזציה בטרשת נפוצה.
בישראל מתקיימים שני מחקרים במעכבי BTK (פנברוטיניב וטולברוטיניב) בקרב חולי PPMS במספר בתי חולים, אך הגיוס אליהם נסגר והם עומדים להסתיים.
מחקר נוסף בתרופה אחרת ממשפחת BTK — אורלברוטיניב — צפוי להתחיל בעוד מספר חודשים, אך טרם ידוע אילו מרכזים רפואיים ישתתפו בו, שכן המחקר נמצא בשלב מוקדם מאוד של בחירת המרכזים.

❓ 5. שאלה: לקחתי סבב אחד של מייבנקלד שנה אחרי שנה, מאז אני יציב כבר 4 שנים. כמה פעמים ניתן לקחת סבבים של מייבנקלד לאורך החיים?

נשמע מעודד שמצבך יציב ארבע שנים לאחר טיפול במייבנקלד — זהו בדיוק האפקט המצופה מהטיפול, שיכול להשפיע לטווח של כמה שנים קדימה.

עם זאת, ככל שחולף הזמן, קיימת אפשרות לחזרת פעילות המחלה. במקרה כזה הרופא המטפל ישקול, בהתאם להיכרותו עם המטופל ומחלתו, האם לתת קורס נוסף של מייבנקלד, לעבור לטיפול אחר או להמשיך במעקב בלבד.
ניתן לתת סבבים שנתיים נוספים של מייבנקלד לפי הצורך, בהתאם לרמות הלימפוציטים בדם ולשיקולי בטיחות באותה נקודת זמן.

יש לציין שמתן מנות נוספות של קלדריבין מעבר לשני הקורסים הראשוניים לא נבדק במחקרים, ולכן היעילות והבטיחות של קורסים נוספים אינן ידועות.
עם זאת, מומחי טרשת ברחבי העולם, כולל בישראל, סבורים כי במקרים מסוימים ניתן לשקול מתן קורסים נוספים מתוך שיקול דעת אינדיבידואלי ובהתאמה אישית.
אין מספר קבוע של סבבים שניתן לקחת לאורך החיים — ההחלטה תלויה בשיקול דעת מקצועי של הנוירולוג המטפל.