❓ שאלה 1: באיזו שנה הכירו בטרשת הנפוצה כסעיף?
טרשת נפוצה אינה מעוגנת בחוק או בתקנות של ביטוח לאומי. כלומר אין סעיף ליקוי למחלת הטרשת נפוצה בלבד. אחוזי נכות נקבעים לפי סעיף 29 לתוספת תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ו-1956 בהתאם לסעיף "פגיעות נוירולוגיות". ייתכן ואולי כוונתך לחוזר שיצא במאי 2017 פרי עמלה הרב של הנהלת האגודה לטרשת נפוצה, בו נקבעו מספר כללים שמטרתם לסייע לחולי טרשת נפוצה.

❓ שאלה 2: האם מגיע לי עזרה בניידות או שר״מ, למרות שלא מגיעה לי קצבת נכות?
כן בהחלט, קצבת ניידות או שר"מ אינן תלויות בקצבת נכות כללית. קצבת שר"מ – קצבה לשירותים מיוחדים, קצבה שניתנת עקב התלות בזולת ושירותיו. בהיעדר נכות כללית קצבה זו ניתנת למבוטחים עם 75% נכות רפואית ומותנית במבחנים האחרים כמו מבחן התלות בזולת ADL (ו-IADL). הפעולות הנבחנות הן – רחצה, הלבשה, שליטה על הסוגרים, אכילה והליכה בתוך הבית. קצבת ניידות זו קצבה המשולמת על קושי בהליכה למרחקים מחוץ לבית, שנקבעת בהתאם להחלטת וועדה מחוזית של משרד הבריאות בעניין מוגבלות בניידות (ולא על סמך נכות רפואית). לאחר קבלת אחוזי ניידות ובתנאים מסוימים תובעים הטבות: קצבת ניידות, הלוואה עומדת מביטוח לאומי, תו נכה ופטור מאגרת רישוי רכב ממשרד התחבורה. יש לשים לב שקצבת שר"מ וניידות לא ניתנות במקביל פרט למצבים מסוימים: בקבלת שר"מ 112% ומעלה או ב-100% נכות ולזקוק למשתמש בכיסא גלגלים.

❓ שאלה 3: האם ניתן לפנות לבד לבטל״א? או שזה בזבוז של זמן?
בטח שאפשר לפנות באופן פרטי, את כל ההליכים ניתן גם לקיים לבד, רק חשוב להגיע מוכנים. כמו כן ניתן לפנות בליווי ועם ייצוג מקצועי וליווי אישי על ידי עורך דין, מומלץ להיוועץ כדי לוודא שמוגשות התביעות הנכונות, גם אם יוחלט לנהל אותן לבד. לא לשכוח לבחון את הזכויות גם מול חב' הביטוח.

❓ שאלה 4: מה הן הזכויות המגיעות לנו כחוליי טרשת ומה הקריטריונים לקבלתם?
הזכויות במדינת ישראל אינן נקבעות רק על עצם האבחנה, אלא נקבעות על בסיס ההשפעה של המצב הרפואי על התפקודים השונים, ועל פי רמת החומרה כל פגיעה בתפקוד עשויה לייצר זכויות שונות את התביעות ניתן להגיש עד גיל הפרישה. מיד אפרט את התפקודים הנבחנים:
אדם אשר מתקשה להשתלב בשוק העבודה כך שהוא משתכר מתחת ל–7,990 ₪ בחודש (נכון ל-2025) כתוצאה ממצב רפואי עשוי להיות זכאי לקצבת נכות כללית בשיעור 4,556 ₪ לחודש (נכון ל-2025).
ההליך מתנהל ב-2 שלבים:
א. בודקים ממה התובע סובל וקובעים את אחוזי הנכות הרפואית, על התובע לעבור סף של 40% נכות רפואית משוקללת כאשר מדובר בכמה ליקויים ואחד מהם לפחות בשיעור של 25%, בהעדר ליקוי בשיעור 25% אז קיימת חובה להגיע לסף רפואי של 60% נכות רפואית משוקללת.
ב. לאחר שהתובע עבר את הסף הרפואי הנדרש בודקים כיצד אותה נכות רפואית משפיעה על היכולת של החולה לקום בבוקר ולצאת לעבוד, האם כתוצאה ממצבו הרפואי הוא איבד לפחות 50% מהיכולת להשתלב בשוק העבודה.
קצבת נכות כללית מקסימלית נכון ל-2025 הינה בסך של 4,556 ₪ לחודש, וישנן הטבות נלוות וכן מדרגות ביניים.
בעניין פגיעה ביכולת ההשתכרות בהחלט כדאי לבחון גם את זכאותו של החולה לקצבת נכות מקרן הפנסיה או אובדן כושר עבודה בביטוח מנהלים מהם ניתן לקבל קצבה חודשית של עד 75% מהשכר המבוטח – לעיתים מדובר בקצבאות גבוהות שאנשים כלל לא מודעים להן.
אם החולה מתקשה בביצוע פעולות היום יום אז כדאי לבחון זכאות לקצבת שירותים מיוחדים שהיא קצבה המשולמת בגין תלות בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום יום, הפעולות שנבחנות הן: רחצה, הלבשה, שליטה על הסוגרים, אכילה והליכה בתוך הבית, רק לאחר שימצא שהתובע תלוי בעזרת הזולת במי מהפעולות הללו, תבחן גם רמת התלות בעזרת הזולת לניהול משק הבית כגון: נטילת תרופות, תכנון ארוחה, הפעלת מכשירים וכדומה. לפי רמת התלות בעזרת הזולת תקבע רמת הזכאות לקצבת שירותים מיוחדים, קיימות 4 מדרגות המעניקות קצבה שנעה בין סך של 1,880 ₪ לחודש ועד לקצבה בסך 8,828 ₪ לחודש.
כדאי לדעת שגם ירידה קוגניטיבית עשויה להיות רלוונטית כאשר קיים רכיב של מסוכנות, בו החולה אינו מודע לסכנות ועשוי להיות מסוכן לעצמו ו/או לסביבה.
כמו כן כדאי לבחון האם קיים ביטוח סיעודי באחת מחברת הביטוח.
אם החולה מתקשה בהליכה למרחקים ומוגבל בהליכתו ניתן לשקול להגיש תביעה לניידות, ניידות זהו הסכם שנחתם בין משרד האוצר לביטוח לאומי לפיו חולים מסוימים עשויים להיות זכאים לסל של הטבות על פי הסכם הניידות, ההטבות הן: קצבה חודשית (המקסימלית בשיעור 2,581 ₪), השתתפות של המדינה בקניית רכב חדש לפי שיעור מוגבלות בניידות שנקבע ולפי גודל הרכב המעוגן בהסכם, תו נכה לרכב ואגרת רישוי מופחתת לרכב הרשום על שם החולה – את 2 ההטבות האחרונות ניתן לקבל גם ללא זכאות לגמלת ניידות ועל ידי פנייה עצמאית למשרד התחבורה. ועדת ניידות מתקיימת במשרד הבריאות ולא במוסד לביטוח לאומי, שיעור המוגבלות בניידות אינו קשור בשום צורה לגובה אחוזי הנכות של החולה.
לצד כל אלו קיימת אפשרות לבחון זכאות לפטור ממס הכנסה מסיבה רפואית – לפטור זה זכאי כל אדם שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 89.1% ומעלה כאשר אחד מהליקויים הוא בשיעור של 40% לפחות וכאשר הנכות כולה נקבעה לתקופה העולה על חצי שנה לפחות.
אלו בגדול ההליכים המרכזיים להם עשוי להיות זכאי חולה טרשת נפוצה שתבעו את זכויותיהם לפני גיל הפרישה. אחרי גיל פרישה, מקבלים גמלת סיעוד מכח חוק הסיעוד בנוסף לקצבת זקנה וזאת בהתאם לתלות בזולת בפעולות היומיומיות.
אלו שנקבעו להם זכויות בטרם הגעתם לגיל פרישה לרוב ימשיכו לקבל את הזכויות גם לאחר מכן, עד 120, לכן חשוב חשוב חשוב שמי שמתקרב לגיל זקנה לוודא שזכויותיו טופלו כראוי.

❓ שאלה 5: מדוע הגופים השונים מסתירים מאיתנו את כל המגיע לנו לקבל כנכים ואף מתנערים מאחריות? כשנשאלים בדבר זכות זו או אחרת?
אני מבינה לליבך שזו לעיתים התחושה, הלוואי והייתה לי תשובה חכמה לשאלה זו.

❓ שאלה 6: האם אני יכול להוציא תג נכה לרכב למרות שאיני מוכר בביטוח לאומי?
כן בוודאי, ניתן בצירוף מסמכים רפואיים לפנות לבקשה לקבלת תו נכה דרך האתר הממשלתי.

❓ שאלה 7: האם חלה חובת גילוי לחולה טרשת למנהלו?
בהחלט לא!! אין חובת דיווח. זכותך המלאה לשמור על הדיסקרטיות של מצבך הרפואי.

❓ שאלה 8: במידה ואין לי נכות פיזית אך יש לי את המחלה, יש לי איזשהן זכויות?
לצערי לא, הזכויות אינן ניתנות על עצם האבחנה אלא על השפעתה על חיי היום יום.

❓ שאלה 9: איך אני יכול לדעת מה הזכויות שלי מכיוון שאני חולה טרשת ורוצה להשתמש בהם?
ממליצה לקרוא את התשובה לשאלה 4 וכן הרשת ואתר האגודה מלאים במידע, כמו כן נשמח לעזור ולבחון את זכויותיך.

❓ שאלה 10: חולים רבים מתחילים תהליך של בקשה לאביזרי עזר להליכה או מנוף להרמת קלנועית לרכב ומוצאים שהם מוזמנים למרבד, רשיונם נשלל והם מתחילים מסכת של גרירת זמן ותסכול של אי יכולת להתנייד?
זו בהחלט תוצאה מתסכלת אך יחד עם זאת שכיחה לצערי. כל רופא שמזהה סכנה לנהג או לסביבה אמור לדווח למרבד, הרופאים בועדות הרפואיות עם דגש על ועדות ניידות מקפידים על כך יותר ולעיתים תוצאות בדיקת המרבד היא התאמת רישיון הנהיגה כמו למשל נהיגה על ידי מנגנון יד.