ד”ר עדי לביא-רוטנברג, פסיכולוגית שיקומית מומחית, רמב”ם, חברה מומחית באיט”ה – האגודה הישראלית לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי, מרצה בחוג לבריאות נפש קהילתית באונ’ חיפה
שאלה: מה זה? איך ניתן להגיע לפסיכולוג שיקומי?
תשובה: פסיכולוגיה שיקומית היא ענף בפסיכולוגיה, העוסק באבחון, בטיפול ובשיקום אנשים המתמודדים עם מוגבלויות נפשיות, פיזיות/מוטוריות, שכליות וחברתיות. בעבודה עם אנשים המתמודדים עם טרשת נפוצה, הטיפול הנפשי השיקומי מבקש לתת מענה לקשיים הרגשיים המתלווים למחלה, בהתאם לצרכים האינדיבידואליים של כל מטופל. פעמים רבות, מטרת הטיפול תהיה לנסות ולקבל את המחלה, ללמוד כיצד ניתן לקיים שגרת חיים לצידה, לחזק את תחושת השליטה של האדם על חייו, ולשפר את איכות החיים במישורים השונים (תעסוקתיים, חברתיים, זוגיים וכדומה).
כיום, לאחר הרפורמה, טיפולים נפשיים לאנשים המתמודדים עם טרשת נפוצה ניתנים בחינם. כמעט בכל מרכז רפואי קיים פסיכולוג שיקומי במרפאות הטרשת הנפוצה – ניתן להגיע לטיפול עם טופס 17.
שאלה: המחלה משפיעה על ההתנהגות שלי מה לעשות?
תשובה: נכון, מחלת הטרשת הנפוצה מובילה לשינויים פיזיים, קוגניטיביים ונפשיים, ומלווה בתחושות חוסר שליטה, חוסר וודאות וחוסר אונים. מטרת הטיפול השיקומי היא, בין היתר, להעניק כלים להתמודדות עם השינויים המלווים למחלה, בהתאם לאתגרים האינדיבידואליים של כל מטופל. כך, למשל, במסגרת הטיפול, נעשית מחשבה משותפת בנוגע לאופנים בהם המחלה משפיעה על התנהגות המטופל ועל מישורי החיים השונים שלו (תעסוקה, זוגיות, משפחה, חברה), מתוך ניסיון להבין כיצד האדם יכול להקל על עצמו או “לנהל” את השפעות המחלה עליו ועל סביבתו.
שאלה: מה מומלץ לעשות למען הרווחה האישית כשבעקבות המחלה יש רגרסיה ביכולת הפיזית, המנטלית ואובדן כושר עבודה?
תשובה: ראשית, רגרסיה ביכולות הפיזיות והמנטליות מלווה פעמים רבות, באופן טבעי, בתחושות חרדה וחוסר אונים. יש צורך להתרגל למצב גופני ומנטלי חדש, שמשתנה מעת לעת, דבר המלווה לעתים קרובות גם באבל על התפקוד שאבד. מעבר לעיבוד התחושות המתלוות לאובדן היכולות, ולצורך קידום הרווחה האישית – חשוב מאוד גם להעניק מקום לחלקים החיוביים ולאזורים השמורים מעבר למחלה. לעיתים קבוצות תמיכה יכולות לסייע, כמו גם חיבור לפעילויות או לסביבות חברתיות/משפחתיות שמהוות מקור תמיכה עבור האדם.