ענבל כהן, פסיכולוגית בהתמחות שיקומים במערך הנוירולוגי –

הקריה הרפואית לבריאות האדם , רמב”ם, חיפה.

שאלות ותשובות פסיכולוגית שיקומית

1. שאלה: איך לספר לילדים שלי שאני חולה בטרשת נפוצה?

תשובה: אין תשובה פשוטה לשאלה הזו, כמובן שנדרש מידע נוסף על הילדים עצמם, הקשר, האופי, הרקע והגילאים שלהם כדי לענות בצורה מקצועית. צריך לקחת בחשבון גם את מידת הבשלות שלך והמידע והאמונות שאת מחזיקה בנוגע למחלה. אני ממליצה בחום לפנות לפסיכולוג/ית כדי לשוחח ולהתייעץ באופן אישי כדי להתכונן לשיחה בצורה מיטיבה (במסגרות החינוך הממלכתי יש פסיכולוגים שיכולים לסייע ללא עלות וללא חשיפה של המידע לצוות ההוראה).

באופן כללי, ילדים מרגישים ורואים ולפעמים גם עלולים לדמיין תרחישים מפחידים מאד כשלא נותנים להם מידע. לכן במידה ויש אבחנה כדאי לספר להם מוקדם, ולהימנע מהסתרות. כדאי לייצר שיח פתוח בנושא, לדבר איתם בשפה שלהם ובאופן שמותאם לשלב ההתפתחותי– ליכולת שלהם להבין ולעכל מידע בכל גיל. לפתוח עם מסר קצר ולא מרובה בפרטים והסברים ואז כדאי לשאול אותם מה הם חושבים ומה הבינו כדי לוודא שאכן הבינו נכון ולהימנע מהגעה שלהם למסקנות לא נכונות בקשר למחלה. כדאי גם להתמקד במסרים המרגיעים– למשל בכך שאת הולכת לרופא ששומר עלייך ומקבלת תרופה שעוזרת לך.

2. שאלה: לא יכולה לישון בלילה ולא מרגישה שיש לי רגשות – רואה סרטונים קשים ואלימות והלב שלי לא מתרגש.

מרגישה שאין לי בטחון עצמי – תמיד עצובה מה לעשות במצב כזה?

תשובה: ראשית בנוגע לתגובתך לסרטונים– אנחנו מגיבים בדרכים שונות לתכנים קשים, חלק מהדרכים מבטאות את הדרך של הנפש שלנו להגן על עצמה. מה שאת מתארת נשמע כמו ניתוק מסוים, שעלול להופיע דווקא בנוכחות של תוכן קשה במיוחד, כיוון שלנפש קשה לעכלו ולהכילו. הניתוק הזה יכול להוות איתות לכך שהתוכן שאת רואה עלול לפגוע בך. מומלץ להימנע ככל הניתן מצפייה בתכנים אלימים וקשים בימים אלה, שעלולים להסב לנו נזק רב– דבר אשר אפשר ורצוי מאד למנוע אותו.

בנוגע לחוסר בטחון, עצבות, קשיי שינה– לא ברור האם מדובר בדברים שאת חשה לכל אורך חייך, למשך תקופה ארוכה או בהקשר של המלחמה. כך או כך, אני ממליצה בחום על פנייה לטיפול נפשי לקבלת סיוע מתאים ומקצועי.

3. שאלה: בעיות שינה קושי להירדם לילות שלמים ללא שינה חוסר מנוחה וחלומות מוזרים, תרופת הרגעה מגבירות אצלי הזיות. המלצות להתמודדות עם התופעה?

תשובה: בעיות שינה הינן נפוצות ומוכרות בקרב מטופלים רבים שאני פוגשת אשר מתמודדים עם טרשת. הן יכולות לנבוע מכאבים, לעיתים מחרדה או דאגות הנוגעות למחלה ולפעמים אף קשורות לטיפול התרופתי ומהוות תופעת לוואי אשר מצריכה פנייה לנוירולוג המטפל. כל סיבה כמובן תוביל לפתרון מסוג שונה.

באופן כללי יש מספר דברים שניתן לעשות כדי לשפר שינה. יש עולם שלם שנקרא “היגיינת שינה” שאני ממליצה לגלל ולקרוא עליו לעומק. מספר טיפים בסיסיים יכללו למשל ניהול שגרת יום קבועה ומסודרת ככל האפשר, הימנעות מקפאין ובפרט משעות הצהריים ואילך, הימנעות מאכילה בשעות שלפני השינה, הימנעות מצפייה במסכים (כולל זה של הפלאפון) במיטה והקפדה על חושך מוחלט בחדר.

בנוגע לתרופת ההרגעה– ממליצה להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך שיבחן את התרופות שאתה לוקח כיום וימליץ לך בהתאם. יש מגוון של תרופות הרגעה ושינה, יתכן שנדרש שינוי במינון או בשילוב שאתה לוקח. במידה ואתה חווה הזיות יש לפנות לייעוץ פסיכיאטרי ולקבל עזרה מתאימה.

בנוסף לכל אלו – כמובן ממליצה על פנייה לטיפול נפשי, לצורך בחינה של מרכיב נפשי שמייצר או מחריף את בעית השינה.

4. שאלה: אני לומדת ובאמצע הרצאה מרגישה שמאבדת שליטה על עצמי ולא יכולה להתרכז בשיעור מה הפתרון?

תשובה: זה נשמע לא פשוט. כמובן זקוקה לעוד מידע כדי להבין מה בדיוק קורה לך שם כדי לענות באופן מקצועי על השאלה. ממליצה בחום לפנות לקבלת סיוע נפשי לצורך קבלת עזרה שתהיה נכונה עבורך.

במידה ואת חווה חרדה שמתעוררת ומלווה בתחושת חוסר שליטה, ממליצה כצעד ראשון על טכניקת נשימה פשוטה שתוכל לסייע לך בהחזרת תחושת השליטה. בטכניקה זו מומלץ לשאוף דרך האף ולספור עד 4, לעצור את הנשימה לספור עד 2, לרוקן את האוויר דרך הפה ולספור עד 6. לחזור על הנשימה הזו מספר פעמים, מומלץ גם להניח יד על הבטן או על הלב תוך כדי. זה תרגיל שכדאי לתרגל ביום–יום, כך שגם במצבי לחץ וחרדה נצליח להשתמש בו. הנשימה היא כלי מדהים שעוזר לנו לווסת את עצמנו דרך הקשר שלנו עם גופנו.

5. שאלה: איך מתמודדים עם המתח והחרדה של חוסר הודאות בטרשת ועם המלחמה?

תשובה: שאלה גדולה שקשה לענות עליה בשורה. התמודדות עם חוסר ודאות כחלק מהתמודדות עם טרשת היא לא פשוטה כשלעצמה, ובוודאי שההתמודדות הכפולה בתקופה זו אשר מביאה עמה חוסר ודאות רב עלול להעצים את הצורך שלנו בתחושת שליטה.

אני ממליצה בכלל ובטח שבתקופה הזו, למקד את הקשב בתחומים בהם יש לנו ודאות ושליטה. להתמקד במה שאנחנו כן יודעים ולנסות כמה שיותר לפעול ולעשות, כל אחד בעולמו. לדוגמה בשגרת העבודה או ההתנדבות אם יש לנו, באוכל שאנחנו בוחרים ויודעים להכין, בסיוע לקרובים לנו בדרך שנכונה לנו.

לכל אחד מאיתנו יכולת להשפיע בדרך שלו – בין אם זה בהקשבה, חיבוק, בישול, שינוע, כתיבה, חיבור, שיפוץ. כדאי לזהות בתוכנו את מה שיש לנו לתת ולהשפיע בחלקת גן העדן שלנו.

בנוסף, בגלל שהרגשות שלנו נחווים בגופנו, ממליצה להקפיד על פעילות גופנית בתקופה הזו, כל אחד לפי יכולתו (גם הליכה או מתיחות במקום זה נהדר) כל דבר שיסייע לגופנו לפרוק את המתח שנאגר בו.