טייסברי 300 מ״ג (נטליזומאב) היא תרופה משנה-מהלך מחלה. פירוש הדבר שהיא ניתנת כדי לנסות להאט את התקדמות המחלה ואת החמרת הנכות, ולהפחית את תדירות ההתקפים, אך היא לא מרפאת את המחלה. טייסברי מיועדת לאנשים עם טרשת נפוצה התקפית נסיגתית.

 החומר הפעיל בטייסברי נקרא נטליזומאב. חומר זה עשוי לדכא את התהליך הדלקתי במערכת העצבים המרכזית וכך למנוע מתאים נוספים של מערכת החיסון להגיע לאזור הדלקת. על ידי כך טייסברי עוזרת להפחית את הנזק שהמחלה גורמת לתאי העצבים.

במחקרים קליניים מצאו שאחרי שנתיים של טיפול בטייסברי, כשניים מתוך שלושה אנשים (67%) היו חופשיים מהתקפים, כלומר, הם לא סבלו מסימנים או תסמינים נוירולוגים חדשים או חוזרים. בנוסף, מחלתם של ארבעה מתוך חמישה אנשים (83%) לא החמירה. טייסברי הפחיתה ב-92% את המספר הממוצע של הנגעים החדשים שראו ב-MRI מוח.

אחד היתרונות של טייסברי הוא העובדה שברחבי העולם רושמים את התרופה למטופלים כבר יותר מ-16 שנים, כך שהצטבר מידע רב על היעילות והבטיחות הטובה שלה. עד היום יותר מרבע מיליון אנשים טופלו בטייסברי. במחקר שבדק האם הטיפול בטייסברי ממשיך להשפיע לאורך זמן, מצאו שתדירות ההתקפים ממשיכה להיות נמוכה גם אחרי 10 שנים של טיפול בתרופה.

מטופלי טייסברי רבים מדווחים על השפעה של ״תחושה טובה״, כנראה הודות לכך שבעקבות הטיפול רמת האנרגיה של המטופלים עולה, הדיכאון משתפר והם פחות עייפים. כל אלה מאפשרים לשמור על איכות חיים לצד המחלה.

טייסברי ניתנת בעירוי אחת ל-4 שבועות, תחת השגחה רפואית. כמו כל תרופה אחרת, גם טייסברי עשויה לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. היו מקרים שבהם אנשים שהשתשמשו בטייסברי פיתחו PML – זהו זיהום נדיר במוח הנגרם על ידי וירוס בשם ג׳ון קונינגהם (JCV). הסיכון לפתח PML עשוי לעלות אם לאדם יש נוגדנים בדם ל-JCV, אם משתמשים בטייסברי במשך תקופה ארוכה (לרוב מעל שנתיים), או אם נוטלים תרופות המדכאות את מערכת החיסון לפני השימוש בטייסברי. בעזרת בדיקת דם פשוטה אפשר בקלות לזהות האם אדם נמצא בסיכון לפתח PML או לא. אם אין לכם נוגדנים של JCV בדם, הסיכון לפתח PML בעקבות הטיפול הוא נמוך מאוד ועומד על 0.07 מקרים לכל 1000 מטופלים .

Image: Christina Victoria Craft – Unsplash