הנחיות לחולי טרשת נפוצה בעת מבצע חיסון הילדים כנגד פוליו
הנחיות לחולי טרשת נפוצה בעת מבצע חיסון הילדים כנגד פוליו
הנגיף המוחלש שבחיסון עלול לגרום לבעיות רק אצל מי שמערכת החיסון שלו מדוכאת בצורה משמעותית.
אין כל בעיה לשהות ליד ילדים שזה עתה חוסנו אם לא מקבלים טיפול מונע לטרשת נפוצה או אם מטופלים בתרופות שאינן מדכאות את מערכת החיסון (קופאקסון והאינטרפרונים למיניהם). מי שחוסן בעבר כנגד פוליו בחיסון המומת (החיסון ע”ש סאלק אשר נכנס לשימוש ב-1955) מוגן היטב כנגד הווירוס החי גם אם הוא נוטל אחת מהתרופות האלו. אם מצב החיסון אינו ברור אפשר לבדוק את רמת הנוגדנים בדם כנגד ווירוס הפוליו.
גילניה וטיסברי מחלישות את מערכת החיסון באופן חלקי. למרות שהסיכון להפגע מהוירוס המוחלש המופרש ע”י ילדים שחוסנו הוא קטן, מומלץ שלא לבוא במגע איתם במשך 6 שבועות.
במטופלים באימוראן או מטוטרקסאט: אם לפי הערכת הרופא המטפל המינון של התרופה אינו גורם לו לדיכוי מערכת החיסון, אזי מותר לחסן את הילד בחיסון החי-מוחלש. למטופלים בתרופות ניסיוניות כנגד תאי B (ריטוקסימאב או אוקרליזומאב) אשר עלולות לדכא ייצור נוגדנים מומלץ שלא לבוא במגע עם ילדים שחוסנו בווירוס החי המוחלש ולהימנע מחיסון הילדים בבית. במקרה של טיפול ממושך (מעל שבועיים) בסטרואידים או בתרופות ציטוטוקסיות במינון גבוה, אין לתת את החיסון בווירוס החי המוחלש לילד החי בבית עם המטופל, ורצוי להימנע ממגע עם ילדים שחוסנו לאחרונה למשך 6 שבועות.
בכל מקרה חשוב לשמור על היגיינה אישית ע”י רחיצת ידיים עם מים וסבון, במשך לפחות 20 שניות, בפרט במצבים הבאים: לאחר כל שימוש בשירותים, לפני כל מגע עם מזון, וכן לפני ואחרי החלפת חיתולים.