רות דיין סגנית יו”ר האגודה נפטרה בגיל 103 חודש לפני יום הולדתה ה-104

במהלך 45 שנה רות דיין עזרה למאות חולי טרשת נפוצה באופן אישי ולאלפים במסגרת האגודה בטיפול בהם ובקידום זכיותיהם ללא הבדל דת, גזע ומין.

בשנת 2013 הוענקה לרות דיין אות הוקרה על מפעל חיים כהערכה ותודה על תרומתה הגדולה לקהילת חולי הטרשת הנפוצה בישראל.

בשנת 1995 רות דיין גייסה אותי לאגודה והפכה למנטורית וחברה.

מאז, מידי כשבועיים היינו משוחחות ומחליפות דעות.

עד הרגע האחרון הייתה מייעצת, מעורבת, מחויבת ואכפתית, ללא שיפוטיות ומלאת אהבה וחמלה.

המוות אינו יכול לקטוע את הקשר שלנו עם אלה שאיבדנו; יש האומרים שהנשמה היא נצחית ואי אפשר לכבותה, יש המטילים בכך ספק, אך כולנו יודעים שקשרי הידידות והאהבה חזקים הם מן המוות. מה שלימדו אותנו יקרינו, טוב לבם, מעשיהם וחכמתם. אהבתם ופועל ידיהם- יישארו אתנו לעד. הם השאירו חותם תמיד על נשמותינו, חותם שלעולם לא ימחה. הם ממשכים להנחות אותנו באשר נלך.

מי ייתן שרות שהלכה מעמנו תמשיך להיות אתנו, שתשרה עלינו רוח של עשיה למען האחר, חמלה וטוב במותה כשם שעשתה בימי חייה.

יהי זכרה ברוך

חברי האגודה הישראלית לטרשת נפוצה ובני משפחותיהם,
המועצה הרפואית המייעצת, הוועד המנהל, ג’נין ווסברג.

ג’נין ווסברג

 

רות, סוף | יהונתן גפן

אַתְּ הָיִית לִי מוֹפֵת, הַשְׁרָאָה, וּמַצְפּוּן,

בְּכָל מָקוֹם וּזְמָן שֶׁהָיִיתִי, בְּכָל מָה שֶׁעָשִׂיתִי.

בַּת מֵאָה וְשָׁלוֹשׁ, וְכֹה צְעִירָה בָּרֹאשׁ,

חָשַׁבְתִּי שֶׁתִּחְיִי לְעוֹלָם, אֲבָל טָעִיתִי.

הָיִיתִי יֶלֶד יָתוֹם וַחֲסַר בַּיִת, כְּשֶׁהִגַּעְתִּי צָעִיר,

מֵהַכְּפָר לַהֲמֻלַּת הָעִיר הַגְּדוֹלָה.

הָיִית הָאֵם שֶׁלֹּא הָיְתָה לִי, וְשָׁתַלְתְּ בְּלִבִּי הַשָּׁבִיר

לְעוֹלָם: צֶדֶק, חֹפֶשׁ, תִּקְוָה וְחֶמְלָה.

אֶזְכֹּר לְתָמִיד – אֵיךְ יָשַׁבְתְּ מוּל הַנּוּל,

בֵּין הַחוֹטִים, בְּזָהָב וְאָדֹם טוֹוָה,

לֹא יָדַעְתִּי זֹאת אָז, אַךְ יוֹדֵעַ הַיּוֹם,

שֶׁאַתְּ טָוִית אַהֲבָה.

לִמַּדְתְּ אוֹתִי שֶׁיֵּשׁ עַם שֶׁהָיָה לְפָנֵינוּ כָּאן,

וְלָקַחְתְּ אוֹתִי בָּאוֹטוֹ שֶׁלָּךְ, בְּמַסַּע לֵילִי מְסֻכָּן

לִמְשׁוֹרְרִים פָלַסְטִינִים: סַמִיח אַל־קַאסֵם,

מַחְמוּד דַרְוִישׁ וּפַדְוָא טוּקָאן.

תְּנוּעַת שָׁלוֹם שֶׁל אִשָּׁה אַחַת מוּל עוֹלָם אַכְזָר.

טִפַּלְתְּ בְּכֻלָּם, וְנִשְׁאָר לָךְ גַּם זְמַן לְכֻלָּנוּ,

כָּל מָה שֶׁאֱנוֹשִׁי לֹא נִרְאָה לָךְ זָר,

בְּיָם סוֹעֵר הָיִית הַמִּגְדַּלּוֹר שֶׁלָּנוּ.

הַיּוֹם אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתְּ קְדוֹשָׁה,

וַחֲבָל שֶׁאֵין תֹּאַר כָּזֶה בַּיַּהֲדוּת,

אֲבָל לָנוּ, אַתְּ יוֹתֵר מִמַּאדֵר תֶּרֶזָה,

וּבִשְׁבִילִי אַתְּ תִּהְיִי לְעוֹלָם סֶנְט רוּת.

וּלְסִיּוּם, נָגִיד לָךְ בְּלִי בּוֹשָׁה,

מַשֶּׁהוּ שֶׁבְּחַיַּיִךְ לְהַגִּיד לֹא הֵעַזְנוּ

בְּמִשְׁפָּחָה דֵּי חוֹלָה וְקָשָׁה:

אַתְּ הָיִית הַחִסּוּן שֶׁלָּנוּ!

 

צילום תמונה ראשית: ענבל מרמרי

 Image:  https://unsplash.com/ Paolo Nicolello