הליכה נמרצת על הליכון בתמיכת רסן, בחדר מקורר, הוביל לשיפור בהליכה, בעייפות, בכושר ובאיכות החיים של שמונה חולי טרשת נפוצה הנעזרים במתקני עזר לצורך הליכה – כך עולה ממחקר קטן שנערך באוניברסיטת ניופאונלנד. יש צורך במחקרים רחבים יותר על מנת לאשש את בטיחות ויעילות האסטרטגיה לצורך שיפור תסמינים בקרב אנשים עם לקויות ניידות.

• יתרונות האימון נשמרו במשך שלושה חודשים בקרב שבעה מתוך שמונת המשתתפים במחקר. בקרב הנבדקים אשר הציגו שיפור בכושר הגופני לאחר האימון, נרשמה עלייה ברמת החלבון המעורב בהגנה עצבית (גורם נוירוטרופי מוחי) וירידה ברמת החלבונים השליחים של המערכת החיסונית המתקשרים לדלקת (אינטרלאוקין-6).
• כל אימון נמשך עד ארבעים דקות והתקיים שלוש פעמים בשבוע במשך עשרה שבועות, בחדר שקורר ל-16 מעלות צלסיוס על מנת לנטרל תסמינים העלולים להתלוות לעלייה בחום הגוף. עוצמת ומהירות האימון גברו בהדרגה על פי יכולת הנבדקים. לנבדקים בעלי לקויות הליכה חמורות סופקה תמיכה מנואלית.
• מחקר גדול יותר, בן 70 נבדקים חולי טרשת נפוצה מתוכנן במימון האגודה הקנדית לטרשת נפוצה. מחקר זה עתיד להשוות בין אימון בעצימות גבוהה לבין אימון בעצימות נמוכה על ההליכון בחדר מקורר, וימדוד את השפעת האימון בעיקר על מהירות ההליכה, כמו גם על היבטים אחרים כגון דיכאון, קוגניציה ומדדי דימות של שיקום מוחי.

"אימון בעצימות גבוהה על ההליכון, בחדר מקורר, משפר את יכולת ההליכה של חולי טרשת נפוצה הנעזרים במתקני עזר לצורכי ניידות: מחקר היתכנות" פורסם על ידי דר. אוגוסטין דבסהאיאם, דר. מישל פלומן ועמיתים, בכתב העת BMC Neurology.