דוגמאות אפשריות

א’ אובחן לאחרונה כחולה טרשת. תגובתו הרגשית נעה בין הכחשת המחלה להתקפי זעם כלפי הוריו וחברתו. מ’ כעמיתה יועצת נפגשה איתו במסגרת המחלקה בה אושפז ולאחר מכן שמרה איתו על קשר טלפוני. במהלך השיחות נידבה מ’ לא’ מידע חיוני על המחלה ללא הבעת דיעה או שיפוט ועזרה לו לבטא את רגשותיו כלפי עצמו וכלפי חברתו בדרך ברורה יותר תוך הבנת הקשיים העומדים בפני השניים.

ב’ חולה טרשת מזה כ- 10 שנים. לאחרונה התדרדר מצבה הגופני והיא פוטרה מעבודתה. עקב כך שקעה בדכדוך, הפסיקה לצאת מביתה וסירבה לראות אנשים. ד’ כעמית יועץ שוחח עמה בסבלנות רבה. במהלך מספר שיחות, יצר עימה קשר של אמון, בעזרתו יכלה לראשונה מזה ימים לדמיין עצמה פוגשת שוב אנשים ללא חוויות בושה מציפה.

ד’ היא אשת חולה טרשת מזה מספר שנים. לאחרונה החלה להרגיש עייפה, תשושה ומדוכאת. ה’ כעמיתה יועצת שוחחה עמה, עזרה לה לזהות את רגשותיה ולהציב לעצמה מטרות חדשות בזוגיות ובחייה האישיים.

ג’ חולה טרשת בצורה קלה ומעולם לא סיפר לילדיו על המחלה. לאחרונה עקב סימני אבדן תחושה במספר אצבעות כף הרגל, נכנס למצב לחץ נפשי סביב השאלה איך יגיבו ילדיו למחלתו. ט’ כעמית יועץ שוחח עמו בטלפון, שקל יחד איתו את הסיבות לספר או לא לספר, ונתן לג’ את האפשרות להגיע למסקנה הרצויה לו. למרות שהחליט לא לספר דיווח ג’ על שיפור במצב יחסיו עם הילדים.