האוניברסיטה העברית – סיכום שנה

שרה אבבה, סטודנטית

את המעורבות באגודה לחולי טרשת נפוצה התחלתי באמצע שנה לאחר קושי מציאת חונכות במקום אחר. בהתחלה לא ידעתי למה לצפות. הידע שלי על המחלה והשפעותיה היה צר ולא נתקלתי בחיי בחולי טרשת נפוצה. בזמן הקצר שבו לקחתי חלק במעורבות באגודה לחולי טרשת נפוצה הצלחתי ללמוד די הרבה. יצא לי להכיר ולשמוע על המחלה ואיך היא משפיע על אנשים הסובלים ממנה בצורות שונות. אחת מהחששות בפגישות עם אדם חולה שהייתה לי היא שההתעסקות במחלה תהיה רבה ומאוד מדכאת גם לפונה וגם לי, אך במהלך הפגישות דבר קרה הפוך. דרך התמודדתו של מ’ עם המחלה מעוררת השראה, הוא אופטימי, נאחז במשפחה וחברים שאלו גם דואגים ותומכים בו. המחלה היא דבר מרכזי בחייו היא דורשת זמן לטיפולים וביקורים במרפאה והיא גם מגבילה אותו מבחינה פיזית אך הוא לא נותן לזה לעצור אותו והוא מטייל בארץ ובעולם. מעבר לחשיפה למחלה נחשפתי גם להשקפות חיים שונות משלי במהלך פגישותיי עם מ’. הצלחנו לדבר על נושאים בהם דעותיינו חלוקות מאוד זאת בכבוד ורצון ללמוד מהאחר. לאור זאת גם הצלחנו למצוא מכנים משותפים וליצור אווירה טובה ונינוחה.

אני חושבת שבגלל שהזמן בו הייתי במעורבות באגודה לא היה רב לא אוכל למצוא דברים עליהם להמליץ לשינוי או מסקנות מסוימות, אך אוכל להגיד בהרגשתי שהפגישות האלו כן חשובות לפונים.