2015 – שאלות לביטוח הלאומי
ביטוח הלאומי
קצבת נכות:
| 1 | ש | למי מיועדת קצבת נכות כללית ? |
| ת | קצבת נכות כללית משולמת למבוטחים שאיבדו את כושרם לעבוד עקב מחלה, תאונה או כל פגיעה אחרת במצבם הבריאותי . | |
| 2 | ש | מי זכאי לקבל קצבת נכות? |
| ת | בכדי להיות זכאי לקצבת נכות, על המבוטח להיות תושב ישראל, בגיל המתאים לקבלת הקצבה (בין גיל 18 לגיל הפרישה), עומד ברף ההכנסות המזכה בקצבת נכות (הכנסות מעבודה) ובעל אובדן של לפחות 50% מכושר עבודה שלו. | |
| 3 | ש | ממה מורכבת קצבת הנכות? |
| ת | קצבת הנכות מורכבת מכמה רכיבים: - קצבה עבור הנכה עצמו (קצבת יחיד). - תוספת עבור בן / בת זוג המשתכרים מתחת ל - 5,278 ₪ ברוטו (נכון לשנת 2015). - תוספת עבור 2 ילדים עד גיל 18, או שעונים לקריטריונים נוספים הקבועים בחוק (חיילים ושירות לאומי, מכינות קדם צבאיות, מסגרת לימודים ועוד). - תוספת של כ – 370 ₪ עד 250 ₪ לנכים עם לפחות 50% נכות רפואית. |
|
| 4 | ש | האם קבלת קצבת נכות תלויה בהכנסת בן/בת הזוג? |
| ת | זכאות לקצבת נכות כללית אינה תלויה באם בת הזוג עובדת. בנוסף לקצבת הנכות ישנו רכיב שתלוי בהכנסת בת הזוג שהינו התוספת עבורה, המשולמת בנוסף לקצבת הנכות. סכום התוספת שמשולמת עבור בת הזוג הינה 1,172 ₪ לחודש (כמובן שהכל נכון לבני זוג משניי המינים). חשוב לציין כי בדיקת ההכנסות מתבצעת ברמה חודשית. זאת אומרת שבחודשים בהם בן הזוג השתכר מתחת לסכום שמותר תשולם תוספת, ובחודשים בהם השתכר מעל לסכום המותר - לא תשולם התוספת. |
|
| 5 | ש | מאיזה גובה של הכנסת בן / בת הזוג תופחת / תישלל התוספת עבורו / ה? |
| ת | בהמשך לתשובה הקודמת, כאשר הכנסת בן / בת הזוג גבוהה מ - 5,278 ₪ ברוטו (נכון ל 2015), לא תשולם התוספת עבורו/ה. התוספת אינה מופחתת אלא מופסקת לגמרי. |
|
| 6 | ש | האם התוספת עבור התלויים שהם 2 הילדים הראשונים מופחתת בעקבות הכנסת בן/בת הזוג? |
| ת | התוספת עבור 2 הילדים הראשונים נקראת תוספת תלויים והינה 937 ₪ עבור כל ילד (נכון ל - 2015). תוספת זו אינה מופחתת עקב הכנסות בן / בת הזוג. התוספת עבור הילדים יכולה לפחות עקב הכנסות של הנכה שאינם מעבודה כגון: פנסיה, הכנסה משכר דירה, הכנסות מקצבה אחרת ועוד. |
|
| 7 | ש | בהגדרת "עקרת בית נכה" בחוברת "הזכויות שלך" בביטוח הלאומי ישנו תנאי בהגדרה שמדובר בתושבת ישראל שהיא נשואה. אם האישה אינה נשואה והיא עקרת בית היא לא תהיה זכאית לקצבה? |
| ת | על פי חוק, אישה שאינה נשואה אינה יכולה להיבדק כ- "עקרת בית". נישואין הינם תנאי הכרחי לצורך הכרה באישה כעקרת בית מכיוון שבן הזוג משלם עבורה דמי ביטוח. אישה שאינה נשואה תיבדק לעולם כמשתכרת, כלומר, האם איבדה מיכולתה לעבוד, גם אם בפועל היא מתפקדת כעקרת בית. |
|
| 8 | ש | אם גבר חי לבד ועושה את עבודות הבית האם יוכל לקבל את קצבה זו של "עקרת בית נכה"? במידה ולא, למה לא? |
| ת | אנו מודעים לאפליה הקיימת בין גברים לנשים, ואולם אנו מנסים לשנות את החוק כך שכולם יבדקו עפ"י כושרם לעבוד ולא עפ"י תפקודם במשק הבית. | |
| 9 | ש | איפה מסמנים את פרטי מחלת הטרשת בטופס התביעה לקצבת נכות? בסעיף 8 מסמנים טרשת או בסוף ב"אחר"? |
| ת | ניתן לסמן בטופס התביעה בכל אחד מהמקומות המצוינים. המקומות הם גם בסעיף 8 (ולרשום "טרשת") וגם בקטגוריה "אחר". הדבר החשוב הוא שזה יהיה מגובה במסמכים רפואיים. |
|
| 10 | ש | בעמוד 14 לחוברת "הזכויות שלך" בביטוח הלאומי מצוין כי הגשת התביעה לקצבת נכות באיחור עלולה לפגוע בזכות לקצבה. - מה הכוונה באיחור? - מה הכוונה בפגיעה? |
| ת | קצבת נכות כללית ניתן לשלם עד 12 חודשים רטרואקטיבית. הכוונה ב- "פגיעה" היא במצבים בהם מבוטח נפגע או חלה לפני למעלה מ - 12 חודשים מתאריך הגשת התביעה. במקרים כאלה, אנו נוכל לשלם למבוטח רק עבור 12 החודשים האחרונים למרות שהוא חולה תקופה ממושכת יותר. מעבר לכך אין פגיעה נוספת. |
|
| 11 | ש | לעניין נכות תפקודית - מצויין באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי דרגת אי כושר להשתכר של 50% כתנאי למתן הקצבה. מצוין לאחר מכן שכתנאי למתן הקצבה צריך דרגת אי כושר בשיעור של 60% לפחות. נא להבהיר 50% ? 60% ? |
| ת | קצבת נכות משולמת למי שאיבד לפחות 50% מכושרו להשתכר כמפורט בסעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק"). מי שעובר סף זה, יהיה זכאי לקצבת נכות לפי אחת מ - 4 הדרגות השונות שנקבעו בסעיף 209 (א1) לחוק: 60%, 65%, 74% ו- 100%. כל אחת מהדרגות מסמלת את אחוז הקצבה (מתוך 100%) לה יהיה זכאי המבוטח. |
|
| 12 | ש | בהגדרת "נכה" כלול אדם שאין לו את הכושר להשתכר והוא אינו משתכר מעבר לסכומים המפורטים בהגדרה. מדוע אדם שהכנסותיו גבוהות מהשכר הקבוע בחוק אינו יכול לקבל קצבה גם אם נכותו הרפואית והתפקודית מקנות לו אפשרות לקבלת קצבה ברמות הכנסה נמוכות יותר? |
| ת | קצבת נכות כללית אכן משולמת למבוטחים שאיבדו את כושרם להשתכר. בהתאם לכך נקבע בחוק רף הכנסות ראשוני שאם המבוטח משתכר מעליו, הוא לא יוכל לקבל קצבת נכות (נכון לשנת 2015 מדובר בהכנסה של 5,556 ₪ ברוטו לחודש). למרות זאת, גם לאחר שנקבעה זכאות לקצבת נכות יוכל המבוטח להמשיך לעבוד ועדיין יהיה זכאי לקצבה בנוסף להכנסתו מעבודה. |
|
| 13 | ש | האם למבוטחים אלו ישנו מענה אחר מהביטוח הלאומי? |
| ת | חשוב לציין בנוסף, שמבוטחים שחלו ושכרם גבוה מהרף המזכה בקצבת נכות כללית, יכולים להגיש תביעה לקצבת שירותים מיוחדים, שם רף ההכנסה המקסימלי לקבלת קצבה גבוה בהרבה והוא פי 4-5 פעמים מהשכר הממוצע במשק. | |
| 14 | ש | מאיזו סיבה תוספת התלויים ניתנת רק עבור 2 הילדים הראשונים? |
| ת | תשלום התוספת עבור 2 ילדים קבוע בחוק, ואנו מניחים כי ההגבלה נעשתה לאור מגבלות תקציב. חשוב שהצעות לשינוי בנושא זה יעשו מול המחוקק. |
|
| 15 | ש | מאיזו סיבה אדם הסובל משני ליקויים או יותר אחוז הנכות שלו משוקלל ולא חיבור של אחוזי הנכות על כל ליקוי? הדבר מפחית מזכויות החולים שכל ליקוי מהותי מאוד עבורם והעובדה שאדם כבר לקה בליקוי אחר אינה אמורה לפגוע בו. |
| ת | העיקרון שעומד מאחורי שקלול אחוזי הנכות במקום חיבורם, הוא שחיבור מספר ליקויים יכול ליצור מצב שבו מבוטח מוגדר כ "יותר מ- 100% נכה", כאשר בפועל דבר כזה לא יתכן. כך למשל, אם למבוטח נקבע סעיף ליקוי בשיעור 100% נכות וסעיף נוסף בשיעור 20% , המבוטח יישאר עפ"י ההגדרה - 100% נכה, ולא 120% נכה. חשוב לזכור, כי אחוזי הנכות הרפואית לבדם אינם מזכים בקצבת נכות. נדרש גם להוכיח אבדן כושר עבודה עקב הנכות הרפואית. |
|
| 16 | ש | מאיזה סיבה ישנם מצבים שבהם אין רופא נוירולוג בוועדה או אין נוירולוג בכיר המודע לכל הסימפטומים והטיפולים? במקרים כאלו או שהחולה מודע לכך ומבקש לבוא לוועדה נוספת וצריך להתכונן שוב לוועדה או שהחולה לא מודע לכך ומפסיד את הזכויות המגיעות לו. נבקש שלא ייווצר מצב שבו חולה יגיע לוועדה ולא יהיה בה רופא נוירולוג המבין ומטפל במחלת הטרשת הנפוצה. |
| ת | ראשית חשוב לציין כי בכל וועדה רפואית המתקיימת בביטוח הלאומי, יושב רופא מומחה, בהתאם לסוג מחלתו או פגיעתו של המבוטח. כמובן שייתכן ורמת הידע וההתמצאות בכל מחלה הינה שונה בין רופא לרופא. עקב כך, אנו מקיימים שיתופי פעולה עם מספר עמותות לצורך התאמה והבנת הצרכים של אוכלוסיות מיוחדות כאשר הם מגיעים לוועדות הביטוח הלאומי. נשמח להתחיל גם עמכם שיתוף פעולה מסוג זה ובכך להקל גם על המבוטחים המגיעים לוועדה הרפואית וגם על רופאי הוועדה בתהליך קביעת הזכאות והבנת חומרת המחלה. כמו כן, נוכל ליצור גם "מדריך הכנה לוועדה רפואית" אשר ידריך את המבוטחים כיצד להתכונן לוועדה הרפואית. כמובן שבמקרים בהם המבוטח מרגיש כי ישנם נושאים או דברים נוספים שלא הובאו בפני הרופא במעמד הוועדה, ניתן להגיש ערעור. במקרים אלו, המבוטח יזומן לוועדה נוספת מול רופא או הרכב רופאים אחר. |
קצבת שירותים מיוחדים:
| 17 | ש | באיזה אופן נקבעת הזכאות לקצבת שירותים מיוחדים? |
| ת | באופן כללי, הזכאות לקצבת שירותים מיוחדים נקבעת בהתאם לתפקוד החולה בפעולות היום יום ולא בהתאם לאבחנה (סוג המחלה). הדבר נכון בכל הליקויים והמחלות וגם בטרשת נפוצה, משום שבשלבים שונים של המחלה, אדם עשוי להיות זכאי לקצבה ברמה שונה בהתאם לתפקודו באותה העת. |
|
| 18 | ש | ישנם חולים בטרשת נפוצה שעושים לעיתים פעולות מסוימות בעצמם אך עשיית הפעולות מתישה אותם מעל ומעבר למצופה מאדם רגיל. כיצד ניתן להקנות להם זכויות לעזרה? |
| ת | נדגיש כי, בחלוקת הניקוד, נילקח בחשבון גם המאמץ (אם מדובר במאמץ רב) וכן ביצוע ממושך בזמן שאינו סביר (ראו באתר הביטוח הלאומי חוזר 1951 פרק ב' סעיף ג' - "קווים מנחים לבדיקת התפקוד בפעולות ה IADL"). | |
| 19 | ש | מאיזה סיבה במקרה של אדם שלא מקבל קצבת נכות ישנו צורך ב - 75% נכות לצורך קבלת קצבת שירותים מיוחדים ולא מספיק 60% כמו במקרה של חולים המקבלים גם קצבת נכות? |
| ת | לצורך קבלת קצבת שר"מ (שירותים מיוחדים) יש צורך ב: 60% נכות רפואית למי שמקבל קצבת נכות (שר"מ רגיל). 75% למי שאינו מקבל קצבת נכות (שר"מ מיוחד). הבחנה זו נקבעה לפני שנים רבות ע"י המחוקק ויש להניח כי זו נעשתה בשל מגבלות תקציביות. הכוונה הייתה לשלם קצבת שר"מ לאנשים עם הכנסות (בגינן אינם זכאים לקצבת נכות), רק אם הם במצב רפואי קשה יותר. |
|
| 20 | ש | מה מאפייני ההגדרה שלכם לאדם הזקוק לעזרה רבה בעשיית רוב פעולות היום-יום ברוב שעות היממה לצורך קבלת קצבת שירותים מיוחדים? |
| ת | על מנת לקבוע האם אדם זקוק לעזרה בפעולות היום יום, אנו בודקים את הפעולות הבאות: א. פעולות הקשורות לטיפול אישי/סעודי (פעולות ה - ADL): - ניידות. - הלבשה. - רחצה. - אכילה. - היגיינה אישית. פעולות הקשורות למשק ביתו (פעולות ה- IADL): - הכנת מזון. - הפעלת מכשירים. - אחזקת הבית. - טיפול תרופתי. - קניות. - סידורים מוסדיים וכספים. שיעור הקצבה שישולם לחולה נקבע עפ"י הערכת הרופא למידת התלות של החולה באדם אחר בביצוע כל אחת ואחת מהפעולות (סיוע מועט, רב, מוחלט או כלל לא). כל רמת סיוע מקבלת ניקוד ובהתאם להערכות הרופא לגבי מידת תלותו של החולה נצבר הניקוד. 20-43 נקודות - 50% קצבה. 44-58 נקודות - 112% קצבה. 59 ומעלה נקודות - 188% קצבה. יצוין כי המשקל שניתן לפעולות ה ADL גבוה יותר. |
|
| 21 | ש | מאיזה סיבה מצבו של אדם שאינו מקבל קצבת נכות רע יותר מאדם שמקבל גם קצבת נכות? |
| ת | נדגיש, אנשים שאינם זכאים לנכות וזכאים לשר"מ - הם אנשים בעלי הכנסות מעבודה ולכן סבר המחוקק שמצבם "טוב" יותר. | |
| 22 | ש | טענת האגודה היא שחולי הטרשת הנפוצה נבדקים לפי יכולתם להצליח בביצוע הפעולות בכוחות עצמם ולא על פי המאמצים והדרך הקשה העוברת עליהם לביצוע כל הפעולות. לכן, נבקש להתאים את מבחן הזכאות לקצבת שירותים מיוחדים ביחס לחולי הטרשת הנפוצה תוך הכנסת תתי סעיפים שמהם ניתן ללמוד לא על הצלחה בביצוע הפעולות בפועל ע"י האדם בעצמו אלא בפגיעה היומיומית בתפקודו של האדם ותוך התייחסות לאופי מחלת הטרשת הנפוצה הפוגעת בתפקודו היומיומי של האדם. |
| ת | ראשית נציין כי אנו מודעים לתופעה בה אנשים חולים עושים מאמץ להמשיך ולתפקד ולעיתים אינם מדווחים על כך בוועדה. משום כך, אנו מציעים לגבש עמכם טופס לחולי טרשת נפוצה שבו תפורט התייחסות הרופא המטפל למצבו התפקודי של החולה, כך שנוכל לתת ביטוי לנושא. זאת ועוד ואנו מציעים ליזום שיתוף פעולה עמכם במסגרתו נכין את החולה לוועדה רפואית ואולי אף נצליח לפשט עבורו את הבירוקרטיה. מוצע כי שיתוף פעולה מסוג זה יידון במסגרת פגישה משותפת. |
קצבת ניידות:
| 23 | ש | מה הם התנאים לקבלת קצבת ניידות? |
| ת | קצבת ניידות משולמת למוגבלים בניידות שיש להם לפחות 40% מוגבלות אם הם בעלי רישיון נהיגה או 60% אם הם חסרי רישיון נהיגה שיש להם מי שינהג עבורם ("מורשה נהיגה"). "מורשה נהיגה" הוא מי שעונה על אחד מאלה: .1 בן/ת זוג, בן, בת ובני זוגם, אב, אם (לרבות הורה מאמץ וחורג), אח/ות, סב, סבתא, נכד/ה, גיס/ה שיש ברשותו רישיון נהיגה תקף והוא והמוגבל בניידות גרים בקביעות באותה דירה או במרחק שלא עולה על 1500 מ' בקו אווירי. .2 מטפל הסועד בקביעות את המוגבל בניידות במרבית שעות היממה, הוא בעל רישיון נהיגה תקף והוא והמוגבל בניידות גרים בקביעות באותה דירה או במרחק שלא עולה על 1500 מ' בקו אווירי. .3 רשימת הליקויים בניידות אינה רשימה של מחלות אלא רשימה של ליקויים שנגרמו לגפיים התחתונות כתוצאה ממחלה כזו או אחרת. |
|
| 24 | ש | האם ישנם מקרים שכדי לקבל קצבת ניידות צריך לקבל גם שירותים מיוחדים? |
| ת | אדם יכול להיות זכאי לקצבה, גם אם אין לו רכב רק אם: א. ועדה רפואית קבעה שיש לו 100% מוגבלות בניידות. ב. ועדה רפואית קבעה שהוא זקוק ומשתמש או מרותק לכיסא גלגלים. ג. מקבל קצבת שירותים מיוחדים. |
|
| 25 | ש | מה הסיבה לכך שכדי לקבל קצבת ניידות יש צורך במקרה זה לקבל גם קצבת שירותים מיוחדים? |
| ת | מגבלה זו נקבעה ע"י המחוקק ויש להניח שמקורה בשיקולים תקציביים ולפיכך נקבע כי הקצבה לנכים הקשים ביותר. | |
| 26 | ש | כיצד אדם שרכש רכב רגיל יכול לקבל רכב גדול יותר כדי שיוכל להיכנס אליו עם כסא גלגלים? מה התהליך? |
| ת | אדם שרכש רכב רגיל ובשל החמרה במצבו נדרש לרכב ואן צריך להמציא: מסמכים רפואיים עדכניים המעידים על החמרה בצירוף טופס תביעה לניידות (על גבי טופס ב.ל 8200) ולשולחם לביטוח הלאומי. יש למלא את סעיף 9 לתביעה המתייחס לבקשה לרכב מסוג ואן. לאחר קבלת הטפסים ישלח זימון לוועדת "גודל רכב" להתאמת רכב במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. |
|
| 27 | ש | מהם אחוזי הניידות שבהם אדם זכאי לרכוש רכב מסוג ואן? |
| ת | הזכאות לרכב ואן אינה מתבססת על שיעור אחוזי המוגבלות בניידות אלא על קביעה של הוועדה לגודל הרכב. הוועדה תקבע את הרכב המתאים ביותר לצורכי המוגבל בניידות. רכב ואן יקבע לאדם שצריך להיכנס לרכב כאשר הוא ישוב על כיסא הגלגלים. נדגיש כי גם אנשים שלא נקבע להם במכון הרפואי לבטיחות בדרכים רכב ואן יכולים לרוכשו, ואולם יהיה עליהם לממן את ההפרש מהרכב שנקבע להם. |
|
| 28 | ש | מהו התהליך להחלפת רכב במהלך החמש שנים? |
| ת | הזכאות להחלפת רכב משתנה בין מקרה למקרה : רכב פרטי: בעלי רישיון נהיגה כל - 42 חודשים. חסרי רישיון נהיגה כל - 48 חודשים. רכב ואן: כל 60 חודשים. כאשר אדם זכאי להחלפת רכב עליו למלא תביעה להחלפת הרכב (על גבי טופס ב.ל. 8200). במידה ונקבע למוגבל בניידות רכב ע"י המכון הרפואי לבטיחות בדרכים יש להתייחס לכך בסעיף 9 לתביעה. במידה ודגם הרכב משווק על ידי היבואן נאשר את אותו הדגם ללא הפנייה למכון . במידה ודגם הרכב אינו משווק ע"י היבואן תבוצע הפנייה למכון. את התביעה להחלפת הרכב יש להגיש לרכב רגיל כ - 90 ימים לפני מועד ההחלפה וברכב ואן כ - 180 ימים לפני מועד ההחלפה. |
|
| 29 | ש | מהו התהליך להחזרת הרכב לפני תום החמש שנים במידה שאדם כבר לא מסוגל לנהוג ואין לו יותר רישיון בשל מצבו? |
| ת | במידה שאדם כבר לא מסוגל לנהוג ברכב בשל מצבו ואין לו רישיון נהיגה אנו בוחנים: א. האם יש אדם שיכול לנהוג עבורו )"מורשה נהיגה"(. במידה שכן, הוא יהיה זכאי לקצבה (מופחתת) ולסיוע ברכישת רכב כמקובל. ב. במידה ואין אדם שיוכל לנהוג עבורו (ראו "מורשה נהיגה" כפי שתואר לעיל) על החולה להחזיר את ההלוואה שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי בתום שנה מיום שלילת רישיונו. |
|
| 30 | ש | לעניין אדם שהוא חסר רכב מצוין כי הוא יהיה זכאי לקצבה לחסר רכב, בין היתר, אם נקבעה לו מוגבלות בניידות בשיעור של 80% לפחות. מדוע יש צורך בקביעת מוגבלות בניידות של 80% לפחות במקרה זה לצורך קבלת קצבת הניידות? זאת בניגוד לאדם שהוא בעל רכב שלגביו לא נקבעה התניה של 80% מוגבלות בניידות לצורך קבלת הקצבה? |
| ת | התניה זו נחקקה לפני מספר גדול של שנים , ככל הנראה משיקולי תקציב ומתן עדיפות לנכים הקשים ביותר. נציין שהמוסד לביטוח לאומי מבקש לפתוח מחדש את הסכם הניידות ולתת מענה בין היתר לאוכלוסייה זו, אך עד כה טרם הצלחנו לקדם זאת בשל התנגדות נציגי הנכים. |
|
| 31 | ש | רשימת הליקויים לצורך קבלת קצבת ניידות אינה כוללת חולי טרשת נפוצה. עצם מחלת הטרשת הנפוצה גורמת לתופעות קשות ורבות כמו עייפות, פגיעה קוגניטיבית וקושי משמעותי בהליכה מעל ומעבר לכל אדם רגיל ומדובר במאפייני מחלה כרונית קשה זו. לכן, יש להוסיף את מחלת הטרשת הנפוצה לרשימת הליקויים לצורך מתן קצבת ניידות לחולים. |
| ת | כפי שצוין, רשימת הליקויים בניידות אינה רשימה של מחלות אלא של ליקויים שנגרמו כתוצאה ממחלה כזו או אחרת. אנו מודעים לכך שהסכם הניידות אינו נותן מענה לכלל האנשים המוגבלים בניידות. לצערנו, יש מחלות קשות לא מעטות שכיום אינן מקבלות כלל מענה. | |
| 32 | ש | התנאים לקבלת קצבת ניידות אינם כוללים חולים רבים שאינם עומדים בקריטריונים אך חווים קשיים רבים בניידות. כך, למשל, - מה ייעשה אדם חסר רכב שקיבל פחות מ – 80% בניידות ואינו משתכר? - מה ייעשה אדם חסר רכב שמקבל קצבה לשירותים מיוחדים אך קיבל פחות מ – 100% בניידות ומשתמש ברולטור או בקב או בהליכון וכו'? לאור האמור, אנחנו סבורים כי יש לתת לחולים את קצבת הניידות החודשית לאור אחוזי הניידות שנקבעו להם כדין כדי שיוכלו להסתייע בקצבה זו ולא להתנותה בהתניות הפוגעות בזכויותיהם. |
| ת | אנו מודעים לכך שיש אוכלוסיות שאין להם מענה ואולם הביטוח הלאומי קורא מזה זמן רב לתיקונים בהסכם הניידות, אך לדאבוננו אנו מתקשים לקדם את הנושא. נשמח לשתף עמכם פעולה על מנת לקדמו. | |
| 33 | ש | אחוזי הניידות נקבעים כיום ע"י וועדה של משרד הבריאות שלאחריה יכול האדם להגיש תביעה לביטוח הלאומי לקצבת ניידות וישנה וועדה של הביטוח הלאומי. פעמים רבות קורה שמשרד הבריאות קובע לאדם אחוזי ניידות אך כאשר האדם מגיש את התביעה לקצבת ניידות לביטוח הלאומי מפחיתים לו את אחוזי הניידות שנקבעו ע"י משרד הבריאות. -מאיזה תוקף ביטוח לאומי מערער על החלטות וועדת משרד הבריאות? - באם החלטת הביטוח הלאומי היא הקובעת, מדוע לשלוח מלכתחילה את החולים למשרד הבריאות? - מדוע לטרטר חולה קשה ל – 2 וועדות כשרק גוף אחד הוא הקובע? |
| ת | ההחלטה על שיעורי המוגבלת בניידות היא של ועדות משרד הבריאות ולא של הביטוח הלאומי. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם סבור הביטוח הלאומי כי הדרג הראשון טעה בהחלטתו. במקרים אלו רשאי המוסד לערור על ההחלטה והסמכות לקבוע אחוזי מוגבלות היא של ועדת ערעורים בלבד. נציין כי הזכות לערור קיימת גם לחולה. בהקשר זה נציין כי הביטוח הלאומי מערער בפחות מ - 9% מכלל המקרים. |
|
| 34 | ש | מדוע במצבים רבים לא מאפשרים לחולי הטרשת הנפוצה לקבל גם קצבת ניידות וגם קצבת שירותים מיוחדים והם נאלצים לבחור בין אחת מ - 2 הקצבאות? מתן 2 הקצבאות בהתאם לאחוזים שנקבעו הייתה יכולה לאפשר לחולי הטרשת הנפוצה לקיים חיים עצמאיים ופעילים, ככל יכולתם, תוך סיוע להם בקצבאות בשל מוגבלויותיהם ובכך להיטיב ו/או לייצב את מצבם ככל שניתן. |
| ת | הצעתכם לביטול המגבלה לקבל גם קצבת שירותים מיוחדים וגם קצבת ניידות מובנת ואולם יש לה משמעויות תקציביות והשלכות רוחב, כך שספק אם נצליח לקבל אישור של האוצר לקדמה. |
קצבאות לילדים החולים בטרשת נפוצה מגיל 3 עד 18
| 35 | ש | מה המענים הקיימים לילדים החולים בטרשת נפוצה מבחינת קצבת נכות, קצבת שירותים מיוחדים, קצבת ניידות, הסעות, שיעורי עזר ועוד וכיצד ניתן לקבל את מענים אלו. |
| ת | משפחות לילדים עד גיל 18 יכולות להיות זכאיות לשתי קצבאות: 1 . קצבת ילדה נכה - ניתנת להורה בגין העומס הטיפולי המוטל עליו, בהתאם לרמת תפקודו של הילד או הטיפולים הרפואיים אותם הוא מקבל. 2 . הטבות בניידות - משולמות למשפחה שלילדה נקבעו לפחות 60% מוגבלות בניידות כמפורט בדף המתייחס לנושא הניידות. נבהיר כי ילדים אינם זכאים לקצבת נכות כללית משום שאינם נדרשים לפרנס עצמם (קצבת נכות משולמת למי שכושרו להשתכר נפגע). כמו כן, קצבת שירותים מיוחדים משולמת מגיל 18 - כהמשך לקצבת ילד נכה - כלומר למי שתלוי בעזרת הזולת. לעניין הטבות נוספות כגון הסעות ושיעורי עזר יש לקבל התייחסות ממשרד הרווחה. |
אירועים וחדשות
29 מרץ 2024
20 מרץ 2024
14 מרץ 2024
04 מרץ 2024
03 מרץ 2024
02 מרץ 2024
