סיכום שנת הכשרה מעשית

מאת: מאיה גולדשטיין, האוניברסיטה העברית

במהלך השנה ביצעתי את המעורבות החברתית בארגון למען חולי טרשת נפוצה תוך קיום פגישות אישיות עם אישה מבוגרת החולה במחלת הטרשת. מתוך הפגישות איתה למדתי רבות, אך הדבר העיקרי הוא ההבנה עד כמה הצד השני מחכה וזקוק לפגישות האלה, וכמה כוח אני יכולה לקבל בחזרה. הפגישות כללו שיחות ארוכות על נושאי אקטואליה, סיפורים אישיים מעברה של הפונה שהיא בחרה לחלוק עמי וגם שיתוף בקושי הנובע מהבדידות, מחלתה וגילה המתקדם. בכל אחת מאותן פגישות בהן חלקה עמי את קשייה ההולכים ומתגברים עם הזמן, מצב רוחה הרע השתפר במהלך הפגישה ולקראת עזיבתי בסיום הזמן המוקצב לנו הסתמן חיוך על פניה וניכרה בה תחושת הקלה של עול שירד מכתפיה. למדתי כמה כוח נותנת האפשרות לחלוק עם מישהו את הצרות שמעסיקות את הגוף והנפש. בהמשך הכשרתי כעובדת סוציאלית ההכרה בכמה כוח נותנת העבודה שלי לפונים אליי על מנת להקל על סבלם תעזור לי לאסוף את הכוח הדרוש כדי לבצע את העבודה שלי. בימים בהם יהיה לי קשה וארגיש שאין לי מה לתת הידיעה על הכוח שאני עתידה לתת לפונים אליי יהיה הכוח שידרבן אותי לפעול. עבורי זאת המהות של העבודה הסוציאלית- לתעל את האנרגיה הפנימית שלי כדי להגביר את זאת של הפונים.