שאלות לד”ר ארנון קרני מיום העיון ברשת 24.12.2020
מנהל המרפאה הנוירואימונולוגית – המרכז הרפואי ע"ש סורסקי (איכילוב), ת"א. חב' ועד והמועצה הרפואית המייעצת באגודה.
שאלות ותשובות מיום העיון ברשת, שנערך ביום חמישי 24.12.2020.שאלה 01
מדוע אבדתי כול רגש בגוף ?
תשובה:
תתכן בטרשת נפוצה הפרעה ועמעום התחושה. תופעה זו הינה בד”כ לא בכל הגוף אלא בחלקים מוגבלים. היות שמדובר בשאלה אישית חשוב להבין את ממצאי הבדיקה שלך כדי לענות עליה ולכן הייתי מפנה אותה לנוירולוג המטפל.
שאלה 02
מדוע אי אפשר לשנות תרופה לטרשת אני חולה בטרשת פרוגסבית שלוש שנים מקבלת כל חצי שנה אקרובוס אני לא רואה שזה מאט את התקדמות המחלה.
תשובה:
כיום ישנה רק תרופה אחת שרשומה ונמצאת בסל למחלה פרוגרסיבית ראשונית. אני מקווה שבקרוב יהיו לנו טיפולים מוכחים ויעילים אחרים ליותר מטופלים מהקיים היום. קיימת אפשרות להשתתף במחקרים עם תכשירים אחרים שנבחנים כיום לתת סוג הפרוגרסיבי ראשוני של המחלה.
שאלה 03
האם גרודים בגוף זה מהטרשת ?
תשובה:
אין זה אופייני לסבול מגירודים עקב טרשת נפוצה ורצוי להיבדק אצל מומחה לאלרגיה באם הם ממושכים ומטרידים
שאלה 04
יש לי מחלת סיגורון האם זה מהמחלה יש לי דלקות בפרקים בידיים והרגליים עברתי ניתוחים החלפת מפרק בידיים ופתיחת סתימות בורידים איכשהו יש לי דלקות בגידים וקרע ביד שמאל פריקת האצבעות, שלוש שנים שהרבה דברים קרו לי – האם הכל כתוצאה ממחלת הטרשת הנפוצה?
תשובה:
נראה שהתופעות קשורות למחלת סיוגרן ואולי מחלת פרקים נילוות/נוספת אך לא לטרשת נפוצה
שאלה 05
לקראת החיסונים נגד קורונה העתידיים להגיע אלינו בקרוב- האם חולה המטופל בתרופה מדכאת חיסון כמו אוקרובוס יוכל לקבל בכלל חיסון כזה?
תשובה:
חולים שמקבלים תכשירים מדכאי חיסון כאוקרבוס ואחרים יכולים לקבל את החיסון של פייזר וכנראה גם של מודרנה. מדובר בחיסונים שאינם כוללים וירוס אלא רק מולקולה שקרויה mRNA ואין הם יכולים לגרום לזיהום. עקב הטיפול בתכשיר מדכא חיסון יתכן שמידת ההתחסנות תהיה חלשה יותר מזו של האוכלוסייה הכללית – אולם ברוב המקרים תהיה התחסנות. לכן כיום מומלץ להתחסן נגד הקורונה בחיסונים מסוג mRNA . לכן מומלץ להתחסן הנושא הזה עדיין נלמד ולכן רצוי להתייעץ עם הנוירולוג המטפל לגבי עיתוי החיסון.
שאלה 06
התרופה אוקרבוס נלקחת בעירוי ויש לה תופעות לוואי רבות. אצל בני שחולה במחלה, תופעות הלוואי המרכזיות הן דופק מואץ שמקשה בשבועיים הראשונים על השינה. עייפות רבה והדבר הנוסף והמעיק ביותר שמופיע ביום שלאחר מתן העירוי זה גיהוק קשה .
האם יש תרופה שיכולה להקל על משהו מן התופעות הללו? ידוע לי על תרופות שמזרזות פעילות מעיים ומונעות בכך גיהוקים.
תשובה:
התופעות הממושכות של דופק מואץ מצדיקות התייעצות ויתכן גם בירור. ישנם תכשירים שיכולים למנוע גיהוקים . הייתי פונה לנוירולוג המטפל כדי לתאים את הטיפול למידת הבעיה והתייחסות כוללת לתופעות שאת מתארת
שאלה 07
אני מקבלת עירוי כל חצי שנה, אני מאוד מפחדת להגיע לבית חולים בתקופת הקורונה. ויש לי שאלה נוספת, האם אוכל לקבל את החיסון לקורונה שיגיע לארץ ביחד עם העירוי? האם בדקו את זה וזה בטוח?
תשובה:
רצוי להיזהר בתקופת הקורונה ולהקפיד על ההנחיות במיוחד למי שמקבל טיפול מדכא חיסון כפי שאת מקבלת, יחד עם זאת מומלץ להמשיך בטיפול ולהגיע לקבל אותו היות שהטרשת הנפוצה אינה עוצרת וכדאי לעכב אותה. כפי שעניתי לשואל נוסף שמטופל בתכשיר מדכא חיסון, יתכן שמידת ההתחסנות תהיה חלשה יותר מזו של האוכלוסייה הכללית – אולם ברוב המקרים תהיה התחסנות. לכן כיום מומלץ להתחסן נגד הקורונה למי שמקבל טיפול מדכא חיסון. רצוי להתייעץ עם הנוירולוג המטפל לגבי עיתוי החיסון.
שאלה 08
אני וחבר שלי מתחתנים עוד שנתיים בערך (שאסיים את הלימודים). כמובן שארצה להפוך לאמא. אני לא ארצה לקחת טיפול במהלך ההריון. יש פתרון?
תשובה:
כיום יש טיפולים כקופקסון שניתן לקחת לאורך כל ההיריון , גם אינטרפרון יכול לגשר על התקופה עד שנכנסים להריון ואין חשש תחת טיפול זה. יש מטופלות שמעדיפות לא לקחת טיפול מתחילת הניסיונות להרות ויש בכך סיכון כי הן פחות מוגנות בתקופה זו. להריון עצמו ישנה השפעה מגנה ככל שהריון מתקדם ולאחר הלידה קיים באופן יחסי סיכוי מוגבר להחמרה. טיפול לאורך ההיריון עשוי להוריד את הסיכון להחמרה אחרי הלידה.
שאלה 09
אני חולה MS מזה 30 שנה . אני סיעודי מרותק לכיסא גלגלים עברתי את שלב ההתקפים ולוקח בקלוסל כנגד ספסטיות. למעשה אינני מקבל כל טיפול. יש לציין שבעלית חום גופי מעל 37 מעלות אני מנוטרל ומתקשה לעשות פעילויות כלשהן.
אבקש לדעת אם אוכל להתחסן לקורונה בחיסון פייזר או כל חיסון אחר.
עלי להוסיף שבעבר לפני כ 40 שנה נמצא שאני רגיש לאופטלגין ואחרי הזרקה IM של בוטלגן שהכיל דיפירון נכנסתי לשוק אנפילקטי.
תשובה:
לאור מצבך הינך בסיכון למחלה משמעותית באם תחלה בקורונה. הסיכוי לפגיעה משמעותית עקב בהדבקות בקורונה הינה גבוהה הרבה יותר מסיכוני החיסון , כשאר סיכוני החיסון הינם גם קלים הרבה יותר. לכן מומלץ להתחסן. היות שאין בחיסון מרכיב של אופטלגין או חומר שדומה לו – לא הייתי חושש מתגובה דומה לזו שארעה לפני 40 שנה.
שאלה 10
שאלה בהקשר לחיסון, שמענו במהלך העדויות ב FDA
א. לא ידוע לכמה זמן החיסון עובד, לכמה זמן אהיה מחוסן?
ב. לא ידוע האם החיסון מחסן נגד הידבקות או נגד פיתוח מחלת קורונה קשה?
ג. היות שהחיסון אושר במתכונת “שעת חירום” האם עדיף לחכות לפחות 12-15 חודשים כדי שנדע, אנו חולי הטרשת הנפוצה האם כדאי להתחסן?
תשובה:
קביעותך ב 2 הסעיפים הראשונים נכונות ובעתיד נדע יותר על משכי ההתחסנות ועל מידת ההשפעה שלו על עצם ההדבקות ולא רק על הסימפטומים. יחד עם זאת החיסון אושר לאחר שעבר את כל שלבי המחקר המקובלים ללא קיצורי דרך. הקיצורים היו בתהליכים הבירוקרטים אך לא במחקר. כך שלמעשה בוצעו כל שלבי המחקר המקובלים עם היקף נחקרים משביע רצון כאשר מעל 70,000 אנשים השתתפו במחקרים של פייזר ומודרנה ומחצית מהם קיבלו את החיסון. דווקא משום שלא ברור אם החיסון מקנה חיסון עדר ולאור הסיכון הבריאותי המופחת בהרבה למי שלוקח חיסון לעומת מי שנדבק בקורונה – מומלץ להתחסן. ברצוני להזכיר כי בישראל כ 1% הנדבקים בקורונה נפטרו מהמחלה – זה שיעור שהינו מעל לכל תופעת לוואי בינונית שנמצאה במחקרי החיסונים של פייזר ומודרנה.