מוגש כשירות לציבור בחסות נוברטיס

טרשת נפוצה היא מחלה מסתורית וערמומית ביותר. כיום לרופאים אין באמת דרך לנבא כיצד היא תבוא לידי ביטוי אצל כל מטופל ומה תהיה מידת ההשפעה שלה על הגוף בטווח הארוך. המצב הזה עלול להוביל לתסכול רב, אך חשוב לזכור כי ישנם היבטים בהתמודדות עם המחלה שניתן לשלוט בהם כדי לשפר את איכות החיים.

אחד הכלים העוצמתיים ביותר בארסנל הזה הוא פעילות גופנית. שורה של מחקרים מהשנים האחרונות קבעו כי התעמלות באופן קבוע עשויה לכל הפחות לשפר את איכות החיים לצד המחלה ובמקרים רבים גם לשפר את בריאות הגוף והנפש במגוון היבטים. לדוגמה, כיום יש עדויות רבות שמראות כי התעמלות גופנית בקרב חולי טרשת נפוצה עשויה לתרום לבריאות הלב, להפחית חרדה ולשפר את מצב הרוח.

לנצח את העייפות המתמשכת

ד”ר אנה סז’ין היא מנהלת מחלקת שיקום בבית החולים איכילוב בתל אביב ומומחית לרפואה פיזיקלית ולשיקום, בדגש על שיקום נוירולוגי. במסגרת תפקידה היא מלווה מטופלים רבים, ברמות תפקוד שונות, אשר מתמודדים עם קשיים שונים וייחודיים. עם זאת, היא מדגישה כי אחת הבעיות המשמעותיות ביותר אצל רובם המוחלט של המטופלים שלה היא העייפות.

“טרשת נפוצה היא מחלה שנפוצה מאוד בקרב צעירים. אלו שנים שבהן אנשים מתרוצצים יום ולילה בין עבודה, בילויים ולימודים – ולא זקוקים ליותר מדי מנוחה. אצל חולי טרשת נפוצה המצב הוא הפוך – הם מתעייפים מאוד מהר, לא יכולים לעבוד כמה שעות ברצף ומרגישים שונים כל כך מהחברים שלהם ושאר בני גילם, שלא תמיד מבינים את ההתמודדות הזאת”.

מחקר מ-2017 מצא כי התעמלות היא דרך יעילה ביותר להפחית את העייפות הכרונית בקרב חולי MS, לשמר את רמת האנרגיות ואף להפחית את הסיכון שהמחלה תשבש יכולות תפקודיות שונות. “אנשים לא מבינים שהמחלה הזאת פוגעת בכמה מהתפקודים הכי חשובים להתנהלות עצמאית. כמה מהמטופלים מתקשים להתלבש, להתרחץ ולבצע עבודות בבית. בכל אלו ההתעמלות יכולה לסייע או להקל”, היא מוסיפה.

אילו פעילויות מומלצות לחולים בטרשת נפוצה?

יוגה ופילאטיס: אחד מתסמיני המחלה הנפוצים ביותר הוא טונוס (כיווץ) שרירי. אחת הדרכים להתגבר על כך היא להקפיד לבצע תרגילי מתיחה. “יוגה היא דרך נהדרת למתוח את השרירים, לחזק אותם ולהפחית את הנוקשות שלהם”, מדגישה סז’ין. בנוסף, ליוגה יש גם השפעה מדיטטיבית ומרגיעה שהוכחה במחקרים כדרך להפחית לחץ נפשי וחרדה שמאפיינים כל כך את החיים עם מחלות כרוניות.

אימוני סיבולת: גם כאשר אנחנו יוצאים להליכה, רוכבים על אופניים או שוחים, אנחנו משפרים במידה ניכרת את הבריאות בצורה שמשפיעה בין היתר על בריאות הלב ומערכת הנשימה. כדאי לחשוב כיצד אתם משלבים יותר הליכה בשגרת היום-יום – גם אם אין לכם זמן לאימונים גופניים ארוכים ומשמעותיים יותר.

הידרותרפיה (תרגילי תנועה במים): במים, כוח המשיכה עובד בצורה שונה ולכן ניתן לתרגל בהם הליכה נכונה ללא סכנת נפילה לאנשים שיכולת ההליכה שלהם נפגעה בעקבות המחלה. התרגול גם תורם לחיזוק השרירים ולהפחתת טונוס השריר. עם זאת, סז’ין מדגישה כי אימון כזה לא יתאים לכולם. “ברוב הבריכות הטיפוליות, טמפרטורת המים היא סביב ה-37 מעלות. בקרב חולים מסויימים, הטרשת פוגעת בסבילות לחום ולקור ובמקרה כזה השהייה במים יכולה להיות לא נעימה בכלל. הטיפול גם עלול לעייף מאוד אז חשוב להקפיד בסופו על מנוחה של לפחות שעה”.

אימוני כוח: כמובן שלא כל מי שחיים עם טרשת נפוצה יכולים לבצע אימוני כוח – אך כאשר זה מתאפשר, זו יכולה להיות דרך מצוינת לחזק את השרירים ולמנוע את ניוונם. את האימונים ניתן לבצע עם גומיות או משקולות ומומלץ ביותר שהם יהיו תחת השגחה של מאמן מקצועי.

להקשיב לגוף ולא להגזים

כשמבצעים פעילות גופנית, רוב האנשים ישאפו להעלות בהדרגה את רמת הקושי, להמשיך למרות הכאב ולשבור שוב ושוב את השיאים של עצמם. לדוגמה, מרימי משקולות רבים יפסיקו את החזרות בכל “סט” רק כאשר השרירים לא יוכלו עוד לעמוד בעומס. מנגד, סז’ין מפצירה באנשים עם טרשת נפוצה לזכור שאצלם השאיפה צריכה להיות הפוכה.

“טרשת נפוצה היא מחלה שמחייבת אותנו לבצע פעילות גופנית בפרופורציה”, היא מדגישה, “חשוב לא לעשות שום דבר נגד הגוף ולא להמשיך אם כואב או אם הגוף מאותת שהוא לא עומד בעומס. אני יודעת שהרבה אנשים ירצו לעבור דרך הכאב כדי להרגיש שהם מתקדמים, אבל זה עלול ליצור בעיות לא נעימות בטווח הארוך”.

ומה אם פשוט אין מוטיבציה להתעמל?

חוסר מוטיבציה להתעמל היא בעיה נפוצה שמוכרת כמעט לכולנו, אך בקרב חולי טרשת נפוצה – נדמה כי המצב מורכב הרבה יותר. מצד אחד, הרופאים מסבירים שהתעמלות תחזק את הגוף ותעזור לנצח את העייפות. מהצד השני – העייפות היא בדיוק הסיבה לכך שקשה כל כך לייצר שגרת אימונים.

המצב הזה יוצר “מעגל קסמים” אירוני למדי שנראה כי קשה לצאת ממנו, אך בהחלט יש דרכים לעשות זאת. “חשוב שכל אדם שחולה בטרשת נפוצה ידע שיש לו כתובת לקבלת סיוע”, מסבירה ד”ר סז’ין. “מרכזי השיקום בבתי החולים פועלים במגוון מישורים כדי לספק מעטפת כוללת להתמודדות עם המחלה במטרה לשפר את התפקוד לצד המחלה”. מרכזי השיקום מציעים שירותים פסיכולוגיים, שירותים סוציאליים למיצוי כלל הזכויות של החולים, הדרכה בביצוע תרגילי כושר ותנועה, קבוצות תמיכה ועוד.

“אחת הדרכים הטובות ביותר להתגבר על חוסר מוטיבציה היא להיעזר בכוח של הקבוצה. אם אתה מגיע לחדר כושר ורואה את כולם מתאמנים – אתה לא תרשה לעצמך לא לעשות כלום. יש אנשים שמגיעים לקבוצת השיקום שלנו לא בגלל התקפים או הידרדרות של המצב הבריאותי, אלא כדי לקבל דחיפה, חיזוק ומוטיבציה שיתנו להם כוח לשפר את החיים לצד המחלה”, היא אומרת.