נגרו ותולה מקימים משפחה

נא להכיר-

נגרו, כלב שחור, מתולתל, שובב להפליא.

תולה, חתולת רחוב חביבה.

הם גרים יחד באותו בית במושב בהרי יהודה.

שומרים על חוקים. לכל אחד כלים משלו לאוכל ולמים.

נגרו הוא הגבר הבכיר ולו שמורה הזכות לקבל אוכל ראשון.

אוי לה לתולה אם תתקרב לקערות של נגרו.

אוי לה לתולה אם תתקרב לקערות של נגרו.

עד ש……..

תולה המליטה 4 גורים.

מקום ההמלטה- ארגז כלי מיטה בחדר של איציק.

נגרו החליט ל”תפוס” אבהות.

האבא לימד את האימא הטריה איך לגדל גורים.

כשאר היא השאירה אותם לבד לזמן רב מידי, לדעתו, הוא רדף אחריה והזכיר לה את חובותיה.

כשאבא אחראי  הוא דאג לפרנס את האימא. בתקופת ההנקה הוא נתן לה לגשת לקעריות האוכל והמים שלו. היא התחילה לאכול ראשונה. הוא השגיח על הגורים בהעדרה.

כך חיו בבית אחד באושר רב אבא הכלב, אימא החתולה וארבעת התינוקות, אופס, טעות, החתלתולים.

נכתב ביולי 2014 בעיצומן של ה”מגעים”. בידי דרורה קדרון המקווה לטוב. 

שלג על עירי

ירד. ככה פתאום. הודיעו שצפוי ולמרבה ההפתעה גם הגיע. מסיבי. נתפס חזק ולא רוצה להיפרד.

טוב לי כאן, הוא אומר, טובים השכנים בעיניי.

האמת – יפה שמיכת הלובן מסביב. הכביש פנוי ומסביב צחור חגיגי. מזכיר מפת חג, שמלת כלה.

עברו ימים והלבן הוא אפור והאפור משחיר ובמרחקים עדין צחור-טהור.

אולי יישאר איתנו הטוהר הזה. אפילו חלקו, להזכירנו. כמו קשת בענן.

ועוד…. בקור עז כזה “מתחממים” בנחת, בזהירות.

אם התחממות מתונה של מזג האדם היא אפשרית ושמירה על השלג גם היא אפשרית, אז אני מבקשת את שניהם.

אי-אפשר, אולי קצת, גם לא? חבל, עצוב.

דרורה קדרון.
25.12.13