סיכום תהליך ההכשרה המעשית
באגודה הישראלית לטרשת נפוצה

במהלך ההכשרה המעשית בשנה ג’ במכללת מבח”ר, היה עליי לעשות 19 שעות הכשרה שבועיות הכוללות טיפולים פרטניים עם חולים במחלת טרשת והנחיית קבוצה. כחלק מההכשרה קיבלתי הדרכה פרטנית במשך כשעה עד שעתיים מדי שבוע שהתקיימה במשרדי האגודה.

חודשי ההכשרה התקיימו מ22.10.2014 עד 12.6.2014 וכללו: ביקורי בית והנחיית סדנא להורים שאחד מבני הזוג חולה בטרשת נפוצה באגודה וקבוצה נוספת בבית חולים איכילוב בנושא של התמודדות ותקווה.

פגישות פרטניות
במהלך ההכשרה התקיימו פגישות פרטניות קבועות עם כ-5 פונות בבתיהן מאחר והן מתקשות להגיע לאגודה. תמות מרכזיות שעלו היו התמודדות עם המחלה, אובדנים ושאר תחומי החיים.

מהמפגשים הפרטניים הפונים נתרמו מעצם תשומת הלב, המיקוד בהם, אוזן קשבת, ונטילציה, והעצמה. הקשר עם הפונות היה משמעותי עבורי ועבורן. עצם ההגעה אליהן הביתה נתנה להן תחושת חשיבות ומקור לכוח ותמיכה.

הנחיית סדנא להורים שאחד מבני הזוג חולה
התכנים שעלו בקבוצה היו סביב התמודדות עם המחלה, לעזור ולהיות נעזר, האם לשתף ואת מי, כמה לשתף,  “הסוד”- האם לספר על המחלה או לא, למי ומתי, וחולי בעיני הילד.

הנחיית סדנא – התמודדות ותקווה
התכנים שעלו בקבוצה היו סביב ההתמודדות עם המחלה, סוגיות שקשורות להסתגלות ולמידת המחלה, שיתוף הסביבה במחלה כמשאב כוח בהתמודדות עם שינויים תפקודיים משפחתיים ותעסוקתיים.

יום עיון  לסטודנטים-
כחלק מההכשרה נערכו שני ימי עיון לסטודנטים בהם דיברו נציגים של חברת תרופות. מפגשים אלו היו מאוד תורמים ומלמדים. מעצם ההכרות עם הפן הרפואי והרחבת הקשר עם אנשי מקצוע שונים.

סיכום:
ממבט של סוף שנה מבחינת הפגישות האישיות עם הפונים, אני מרגישה יותר ביטחון במקום המקצועי. למדתי כלים טיפוליים, הכרתי את הקשיים וההתמודדויות של אנשים המתמודדים עם מחלה לא רק מהפן הפיזי.

דרך הסדנאות נוכחתי לראות איך מתנהלים מספר אנשים שהדבר היחיד שמשותף להם זה המחלה, איך נוצרים קשרים, אינטימיות, הדדיות, איך עוזרים אחד לשני במתן כלים פרקטיים, בייעוץ, בהזדהות ובהכלה.