תזונה אינטגרטיבית לטרשת נפוצה

מאת: ד”ר דן קרת

רמזים לקשר בין MS ותזונה:

• בזמן מלחמת העולם השנייה (ירידה בצריכת שומן רווי) נצפתה ירידה במספר התקפים ואשפוזים.
  שיעורי MS בקרב איכרים בנורוגיה החיים בתוך הארץ גבוהים מאלה החיים סמוך לים (NEJM 1952).
  סיכון גבוה יותר ל-MS בקרב ילדים שלא ינקו חלב אם (Agranoff, Lancet, 1974).
• מחקרים מתחילים לעשות קשר בין חומצות שומן רוויות (בשר ומוצרי חלב) לבין המחלה (Alter, Arch Neurol,1974).
• שכיחות המחלה עולה ככל שמתרחקים מקו המשווה פרט ליפן, שם המחלה אינה שכיחה בכל קו רוחב  (Ellison, Annals Int,Med, 1984, Robbins, 1984).
• במזרח הרחוק ובאפריקה המחלה נדירה (Harrison on MS)
• יתכן שהמאורע המכריע מתרחש בגיל צעיר – מעבר מאזור בעל שכיחות נמוכה לאזור בעל שכיחות גבוהה מעל או מתחת לגיל 15 – תומך גורם סביבתי.
• מעבר מאזור בעל סיכון גבוה לאזור בעל סיכון נמוך מקטין סיכון לחלות (Harrison on MS)
• MS מופיעה בצמידות עם מחלות המערב (BURKITT, 1994).
• ממוצע צריכת שומנים ב- 9 מדינות בעלות שיעורי MS הגבוהים ביותר הוא 105-151 בעוד שהממוצע של צריכת השומן ב- 9 מדינות בעלות שיעורי MS הנמוכים ביותר הוא 24-60 גרם.

מחקר מ- 1994
מוצא קשר בין MS לבין:

• פרמטרים סוציואקונומיים – חברות שפע, תזונה משופרת, בעיקר עליה בצריכת הבשר ושיפור בתנאי הסניטציה.
• מזג אוויר קר וכן פרמטרים נוספים בתזונה כמו צריכה גבוה של מוצרי חלב מול צריכה נמוכה של דגי ים.
• Lauer K, The risk of multiple sclerosis in the U.S.A in relation to sociogeographic features: a factor – analytic study.
  J Clin Epidemiol 1994 Jan (1): 43-8.

MS ב- 36 מדינות

1983-1989

• קשר חיובי ובלתי תלוי בין MS לבין חומצות שומן רוויות, שומן מן החי, שומן מן החי פחות שומן מדגים וקו רוחב.
• נמצא קשר בלתי תלוי ושלילי בין MS לבין היחס P/S (יחס בין חומצות שומן רב בלתי רוויות לבין חומצות שומן רוויות) וכן ליחס U/S.
• המחקר טוען ש-” ממצאים אלה תומכים בהיפותיזה המקשרת בין שומן בדיאטה וקו רוחב לבין MS”.
• Esparza ML, et al. Nutrition, Iatitude, and multiple sclerosis mortality: an ecologic syudy. Am J Epidemiol 1995 Oct 1 ; 142(7): 733-7

מונטריאל 1992-5,
197 Vs 202

• נמצא קשר חיובי עם צריכת שומן מהחי, קלוריות וממתקים.
  נמצא קשר שלילי עם חלבון מן החי, סיבים, סיבים מדגנים, ויטמין C, ויטמין B1, ויטמין B2, סידן, אשלגן, מיצי פירות דגנים/ לחמים,  דגים (בנשים בלבד).
• מסקנות המחקר: “המחקר תומך בתפקיד המגן למרכיבים הנמצאים יותר בצמחים
  (פירות, ירקות ודגנים) ועלית הסיכון עם צריכה מוגברת של קלוריות ומזון מן החי “.
• Ghadirian P, et al.Nutritional factors in aetiology of multiple sclerosis: a case control study in Monteral, Canada. Int J Epidemiol 1998 Oct;27 (5):845-52.

חומצות שומן- מערב ומזרח

היחס בתזונה בין חומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה 3 לאומגה 6 הוא:

• בארה”ב 10:1
• ביפן הוא 4:1

% הקלוריות משומן:

• בארה”ב – 35-40
• ביפן – 26
• (Am J Clin Nutr, Jan 2000)

סיכום מחקרו של SWANK:

• Swank R. et al, Effect of low saturated fat diet in early and late cases of multiple sclerosis. Lancet 1990; 336:37-39.
• 144 חולי 43 MS (!!!) שנים. שומן רווי מהחי- בעייתי ביותר.
  בכל דרגות החומרה (קל, בינוני וחמור), חולים שדבקו בתזונה עניה בשומן (פחות מ- 20 גרם שומן ליום,17 גרם בממוצע) הראו הרעה קלה באופן משמעותי במצבם ושיעורי תמותה מ-MS נמוכים
  בהרבה – 21%, לעומת אלה שצרכו יותר שומן משהומלץ (מעל 20 גרם שומן ליום – בטווח של 25-42 גרם ליום) שם התמותה עלתה ל- 80%.

אחרי 34 שנים …

קבוצת מוגבלות נוירולוגית קלה (1.0 בסולם של 1-6):

• קבוצה דלת שומן – דרוג 1.9, תמותה 5%.
• קבוצה עתירת שומן – דרוג 5.3, תמותה 80%.
• לאחר 34 שנים נפטר חולה אחד בלבד מ- MS (1 מתוך 19= 5%) ו-4 מסיבות אחרות (מחלת לב, סרטן- כאשר סמוך למותם מצבם הנוירולוגי היה טוב יחסית -1.0). 95% עם מגבלה נוירולוגית קלה בלבד אחרי 30 שנה.

קבוצת מוגבלות נוירולוגית בינונית (2 בסולם 1-6):

• קבוצה דלת שומן – דרוג 3.3, תמותה 34%.
• קבוצה עתירת שומן – דרוג 5.4, תמותה 66%.

קבוצת מוגבלות נוירולוגית קשה (3.2 בסולם של 1-6):

• קבוצה דלת שומן – דרוג 4.0, תמותה 21%.
• קבוצה עתירת שומן – דרוג 5.6, תמותה 83%.

ההמלצות התזונתיות של SWANK:

• הפחתה של שומן מן החי הנמצא בבשר ובמוצרי חלב.
• מומלץ להימנע משומן מוקשה, חצי מוקשה, חמאה, מרגרינה, חמאת בוטנים.
• 5 גרם של שמן כבד של בקלה (COD LIVER OIL)
• 10-40 גרם של שמנים צמחיים הנמצאים במצב צבירה נוזלי בטמפרטורת החדר (פרט לשמן דקלים ושמן קוקוס).
• 60-90 גרם חלבון ליום בעיקר מדגים (עדיפים דגי ים צפוני אותם כדאי לצרוך 3 או יותר פעמים לשבוע), בשר לבן של עוף/הודו מבושל ללא העור, חלב רזה 0%, כמויות קטנות של בשר רזה, ביצה אחת ליום, ירקות, דגנים ואגוזים.
• בשנים האחרונות SWANK מדווח על כך שחולים שצרכו עוד פחות שומן
  (10-15 גרם ליום או פחות)נהנו משיפור רב עוד יותר ברמת האנרגיה והעייפות.

מנגנון אומגה 3?

• חומצות שומן מסוג אומגה 3 חשובות לשמירה על תפקוד נוירונלי תקין.
  כאשר הן נכנסות למעטפת המיאלין יש ביכולתן להגביר פלואידיות ולשפר הולכה עצבית.
  מספר מנגנונים יכולים להסביר כיצד חומצות שומן אלה עשויות לתרום ל- MS, ביניהם מנגנונים המשפיעים על אגרצית טסיות.

מאמר רפואי 2012

• הדקיס א. ג., גלינק ג. א., גאוולר י., תוצאות הקשורות לאיכות חיים ולבריאות שנה אחת וחמש שנים לאחר מחנה המעודד שינוי סגנון חיים לאנשים עם טרשת נפוצה, כתב העת Neurol Sci, בפברואר 2012

תוצאות המחקר

• למרות טבעה של המחלה, שנוטה להתקדם, הקבוצה המטופלת הראתה שיפור קליני משמעותי סטטיסטית בשאלוני איכות חיים. אחרי שנה אחת, 274 המשתתפים דיווחו על שיפור של 11.3% באיכות החיים הכללית, 18.6% שיפור בבריאות הפיזית, 11.8% בבריאות מנטלית.
• בקרב 165 שנבדקו אחרי 5 שנים, היה שיפור של 19.5% באיכות החיים, 17.8% שיפור בבריאות הפיזית, 22.8% בבריאות מנטלית.
• השתתפות בסדנה המעודדת שינויים באורח החיים כטיפול אינטגרטיבי ב- MS, היא בעלת אפקט חיובי על איכות החיים לטווח הקצר והבינוני.
• יש לשקול הוספת תרפיות שאינן תרופתיות בכל תכנית טיפול כוללנית למתמודדי MS.

מה עשו בסדנה…

• תזונה ותוספים = מזון מלא על בסיס צמחים ובנוסף דגים.
  שומן רווי מינימלי.
• ירקות, פירות, דגנים, קטניות, אגוזים, זרעים.
• תוספי חומצות שומן אומגה 3:
  20 גרם ליום (זרעי פשתן או שמן דגים או דגים).
• בי קומפלקס או בי 12?
• ויטמין די = אור שמש 15 דקות ביום 3 עד 5 פעמים בשבוע, ויטמין D3 – 5,000 יחידות בינלאומיות ליום. יעד לרמת ויטמין די > 150 ננומול / ליטר (60).
• מדיטציה 30 דקות ביום.
• פעילות גופנית 30 דקות 5 פעמים בשבוע.
• תרופות – אחת מהתרופות המטפלות במחלה, החל משלב מוקדם במחלה אם אפשר. אם יש צורך – סטרואידים לכל החמרה אקוטית היוצרת מצוקה. אחת מהתרופות היותר חזקות אם המחלה מתקדמת מהר.

מה לא לאכול:

• בשר לרבות בשר מעובד, סלמי, נקניקים, בשר משומר
• ביצים מלבד חלבונים
• מוצרי חלב: חלב, שמנת, חמאה, גלידה, גבינות, חלב דל שומן, יוגורט. מוצרי סויה או אורז או חלב שיבולת שועל הם תחליפים טובים.
• כל ביסקויט, מאפה, עוגה, מאפין, סופגניה או שמן, אלא אם אינו מכיל שומן. דברי מאפה מסחריים.
  חטיפים כמו צ’יפס, חטיפים על בסיס תירס, כיבוד במסיבות.
• מרגרינה, שוקולד, שמן קוקוס ושמן דקלים. בנוגע לשוקולד קיימת מחלוקת שכן הוא מכיל נוגדי חמצון טובים, אולם, רוב סוגי השוקולד מכילים גם כמות גבוהה של שומן רווי, ולכן כדאי להימנע מהם. קקאו, לעומת זאת, הוא מוצר צמחי טבעי שכמות השומן הרווי בו היא קטנה, כך שכפית אחת בחלב סויה, למשל, בשוקו חם, היא בסדר גמור.

שמנים

• מזון מטוגן ומזון בטיגון עמוק, מלבד מזון המטוגן ללא שמן או רק עם מעט שמן זית.
• שמן חמניות, חריע, תירס, סויה.
• רוב המזונות המהירים (המבורגרים, עוף מטוגן וכו’).
• שומנים ושמנים אחרים.