"הפיתוח הוא כעין טיל מונחה מטרה כנגד התאים, שיכול לשפר את התהליך הדלקתי"

פרופ' דימטריוס קרוסיס

טרשת נפוצה – הפוגעת על-פי ההערכות בכ-2.3 מיליון איש ברחבי העולם – היא מחלה אוטואימונית (חיסון עצמי) וחשוכת מרפא. הטיפולים המוצעים כיום לחולים מעכבים את ההתקפים ואת הידרדרותה של הטרשת, ולעתים אף יכולים לגרום לשיפור תפקודי מסוים. המחלה הנובעת מכך שמערכת החיסון תוקפת את המעטפת שסביב תאי העצב במוח, חוט השדרה ועצבי הראייה, וגורמת לדלקת – פגיעה שעלולה להוביל למגוון סימפטומים, כמו היחלשות שרירים, קשיי ראייה ונכות.

ייחודה של אוקרליזומאב, מסביר פרופ' קרוסיס, הוא בכך שמדובר בנוגדן המכוון לראשונה כנגד תאי B של מערכת החיסון – ולא רק כנגד תאי T, כפי שהיה נהוג עד כה. הפגיעה בתאי B מובילה להיחלשות של מערכת החיסון, מה שגורם גם להיחלשות של התהליך הדלקתי. "זהו נוגדן המיוצר במעבדה, ומכוון נגד חלבון המתבטא על פני השטח של תאי B. הפיתוח הוא כעין טיל מונחה מטרה כנגד התאים, שיכול לשפר את התהליך הדלקתי", מסביר פרופ' קרוסיס. "לתאי B חשיבות מכרעת, בעיקר כאשר המחלה מגיעה לשלביה המתקדמים. זהו מנגנון פעילות חדשני שלא היה לנו עד כה".

פרופ' קרוסיס מוסיף כי היה שותף לניסויים קליניים שנערכו בתרופה בהדסה ונוכח כי פציינטים קשים שהתנסו בתרופה "הראו שיפור ביכולת המוטורית ובהליכה. גם תרופות אחרות יכולות להוביל להטבה כזו, אבל כמעט שלא רואים שיפור כזה בשלביה המתקדמים של המחלה".