סיכום שנה באגודה לטרשת נפוצה

מאת: עידית כץ, סטודנטית, האוניברסיטה העיברית

במסגרת שנה א' בלימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית לקחתי חלק במעורבות חברתית באגודה לטרשת נפוצה. במהלך השנה נפגשתי עם חולה אחת כבת 60, נשואה ואם לילדים, אשר ממודדת עם מחלת הטרשת מזה עשור. מאחר ובשנתיים האחרונות החולה מתקשה ללכת בכוחות עצמה ונעזרת בכיסא גלגלים, הרוב המוחלט של פגישותינו נערכו בביתה, פעם בשבוע למשך שעה וחצי בין החודשים נובמבר ויוני. במהלך הפגישות שוחחנו על מגוון של נושאים, בניהם גם המחלה, השלכותיה וההתמודדות איתה, שברוב הזמן היא אינה דבר קל, הן עבור החולה עצמה והן עבור הסובבים אותה. הייתי אוזן קשבת עבור החולה, וכתובת אליה יכולה לפנות בבעיותיה וכאביה, ועם הזמן כאשר הרגישה איתי בנוח וראתה כי ניתן לסמוך עליי, אכן חשפה בפניי את מצוקותיה ואני ניסיתי לסייע לה בהתמודדות עם הקשיים שחשה. מבחנתי זו הייתה ההתנסות הראשונה מול פונה ומול העיסוק של עבודה סוציאלית והרגשתי כי זו התנסות חשובה ביותר. למדתי את דרך ההתנהלות מול הפונה ואיך להגיב ולייעץ לה בנושאים שמעלה ולהיות שם עבורה, גם אם זה לפעמים רק לצורך החברה לה זקוקה להפגת בדידותה. בנוסף, יכולתי ללמוד ולהכיר את מחלת הטרשת הנפוצה, עליה לא היה לי מידע קודם, וזה גם בזכות ימי העיון של האגודה, בהם נכחתי. הוסבר לנו בימי העיון על המחלה עצמה ודרכי הטיפול, ואף נערכו הצגות מקרה עליהן דנו יחד עם העובדת הסוציאלית של האגודה ויחד עם אחיות מחברות תרופות אשר הסבירו על טיפולים שונים. מעורבות האגודה במסגרת זו הייתה חשובה בעיני ותרמה לי וכמו כן הזמינות של האגודה לבעיות אשר העליתי בפניה בשם הפונה איתה נפגשתי ועשתה מאמצים לסייע לפתור אותן.