ראשי » מאגרי מידע » מאמרים » (128) הנחיית הגוף לפעילות חופשית: פעילות גופנית בקבוצה לחולי טרשת נפוצה

(128) הנחיית הגוף לפעילות חופשית: פעילות גופנית בקבוצה לחולי טרשת נפוצה

פרופ' אהרונסון משה

עודכן 23.05.2014

הנחיית הגוף לפעילות חופשית:
פעילות גופנית בקבוצה לחולי טרשת נפוצה

פרופ’ אהרונסון משה- maronson@post.tau.ac.il
ברזילי קארין- karin_bar@bezeqint.net

הקדמה
פעילות גופנית על בסיס קבוע, היא התנהגות בריאותית הקשורה בהפחתת גורמי סיכון למחלות שונות כגון: מחלות לב, סוכרת, סוגים שונים של סרטן ועודף משקל. יתרה מזאת, השתתפות בפעילות גופנית לא רק מנצלת במלואן יתרונות בתחום הפיזי-בריאותי, אלא גם מעצימה בריאות בתחומי ה- well being של האדם. כך עולה מסקר בריאות הציבור שנערך לאחרונה באנגליה בנושא הרגלי השתתפות בפעילויות ספורט ובפעילות גופנית ליחידים ובקבוצות. במחקר זה נלקחו בחשבון גם שינויים שהתרחשו בתפקודי בריאות וכן שינוים בתפקודים חברתיים שונים כגון תחושת שייכות, תעסוקה וקהילה חזקה. פעילות גופנית, המוגדרת כפעילות מובנית ומתוכננת, אשר לעיתים היא בעלת אופי תחרותי, כוללת גם הליכה מהירה ואף עבודות בית אינטנסיביות. בפעילות גופנית הכוונה לפעילות שעוסקים בה יותר מפעם אחת בשבוע, באופן רציף וקבוע.

מאפיינים של טרשת נפוצה ופעילות גופנית
טרשת נפוצה היא מחלה כרונית אוטואימונית בעלת גורמים לא ידועים. למחלה סימפטומים המתחילים בגיל 50-20 ב- 90% מהמקרים. המחלה היא השכיחה ביותר בין הגורמים לנכות-נוירולוגית בבוגרים צעירים. שנים רבות לא המליצו לחולי טרשת נפוצה להשתתף בפעילות גופנית (פ”ג) היות שחלק מהחולים דיווחו על החמרה בסימפטומים של המחלה, שנגרמה כתוצאה מעלית טמפרטורת הגוף – כ- 40%, מתוכם 85% מדווחים שההחמרה היא זמנית וחולפת לאחר כחצי שעה. ממחקרים, נוכחו כי ההשתתפות בפעילות גופנית מצליחה לשמר אנרגיה לטובת חיי היום-יום, וכי המשתתפים בה פחות עייפים לאחריה. במאה האחרונה נוטים להמליץ לחולי טרשת נפוצה להשתתף בפעילות גופנית, ולאחרונה הוכח שיש לכך השפעות מועילות אף בהאטת הליך המחלה. כידוע, התרופות הקיימות למחלה זו אינן מרפאות במאת האחוזים מהמחלה, אך אפשרי להאט התקדמותה ולהפחית את הסימפטומים: עייפות, שיווי משקל לקוי, לקוי בוויסות טמפרטורת גוף, חולשת שרירים, כאשר פעילות גופנית נחשבת לטיפול לא תרופתי לחולים אלו.
הנזקים המתגלים אצל חולי טרשת נפוצה יכולים לקרות כתוצאה מתהליך התקדמות המחלה (פגיעה במיאלין או פגיעה בהולכה האקסונלית במערכת העצבים המרכזית) או כתוצאה מהפחתה בהשתתפות בפעילות גופנית ביחס לאוכלוסיה בריאה. אלה נחשבים נזקים שניונים של המחלה. בגלל הופעת אחד הסימפטומים של המחלה, חולי MS נמצאים בקבוצת סיכון לחוסר פעילות גופנית, ולהם, אכן, השתתפות נמוכה בפעילות גופנית. כמו כן, חולים בטרשת נפוצה חווים איכות חיים נמוכה מאוכלוסיה רגילה, אך חשוב לדעת שפעילות גופנית מורחבת משפרת את מצבם באופן מובהק ובהתאם לאינדקס רפואי-אבחנתי של התפקוד היום-יומי ((EDSS ושל בריאות מנטאלית. יתרה מזאת, מצב הנכות אף הוא יכול להשתנות ולהשתפר באמצעות פעילות גופנית: עייפות, אטרופיה (דילול וניוון שרירים), קיצורי גידים (קונטרקטורות). נזקים אלה השתפרו כתוצאה מאימון גופני. שיפור זה תלוי גם בנזק שנגרם לרקמת התאים ומתרחש, אם הנזק הוא אינו בלתי הפיך.

המודל הרפואי-סוציאלי
המודל רפואי-סוציאלי מסביר את תהליך הנכות ומתאר כיצד מחלה כרונית ותנאים אקוטיים משפיעים על תפקוד גופני ספציפי, על פעילות פיזית ומנטאלית ועל הפעילויות היום-יומיות אצל בוגרים צעירים החולים בטרשת נפוצה. אישיות וגורמים סביבתיים יכולים להגביר או להאט את נכות החולה. חולים בט”נ הופכים לא רק מוגבלים ביכולת התעסוקה, אלא גם באפשרויות השכלה או במערכות יחסים בין-אישיים. לתמיכה סוציאלית ממקורות שונים יש תפקיד חשוב בתפקוד הבריאותי, לשם המשך התפתחות האישיות. תמיכה סוציאלית יכולה לשמש בולם או מפחית לחצים והיא פועלת בשלושה מישורים:רגשית – אהבה וחיבה, אינסטרומנטלית – ידיים עוזרות, וידע – אספקת מידע. תמיכה רגשית ואספקת מידע יכולים לחזק את התפיסה שהמצב הוא אינו רע כמו שחושבים. תמיכה רגשית מסייעת ולא משנה מהו מקורה. מקור לתמיכה כזו יכול להגיע ממשפחה, מחברים או ממומחי בריאות מקצועיים. תמיכה סוציאלית ניתנת לעיתים קרובות, מחולים אחרים באותה מחלה, באמצעות חילופי מידע, מתן טיפים לדרכי התמודדות אשר לה ההשפעה הגדולה ביותר. לכן מומלץ לשלב תמיכה סוציאלית באופן קבוע למתמודדים עם המחלה.

פעילות גופנית קבוצתית ותרומתה לחולי הטרשת הנפוצה
חולי טרשת נפוצה המדווחים על חיות יותר גבוהה, הם בעלי תפקוד סוציאלי יותר גבוה. פעילות גופנית משפיעה על הדימוי העצמי של התפיסה העצמית: פעיל= יכול. פעילות בקבוצות קטנות והתערבות אינדיבידואלית יכולה לשפר השתתפות חולי טרשת בפעילות גופנית. קבוצות לחינוך לבריאות כללית תורמות להעצמה בתחום ההתנהלות העצמית (self efficacy) ולהגברת ההשתתפות בפעילות גופנית. ממצא ראשוני זה של השתתפות בפעילות גופנית יכול לשנות מערך הקשור בהתנהלות העצמית עם המחלה של החולה בה, וכן את תחושת השייכות החברתית, כשמתעמלים בקבוצה, ולכן חשוב לקחת זאת בחשבון כאשר מתכננים התערבות טיפולית לחולי טרשת נפוצה. התוצאות והשינוי הניכרים בהתנהלות העצמית כתוצאה מהשתתפות בפעילות גופנית, נותרים זמן רב יותר גם לאחר שהשינויים הפיזיולוגים שקרו נעלמו. יתכן שפעילות גופנית בקבוצה, מגבירה מוטיבציה להשתתף בה, ויש להמשיך לבדוק ולחקור זאת במיוחד על רקע היתרונות שנוצרים בעקבות ההשתתפות בה.

קבוצת המתעמלים כמקור ליצירת תרגילים חדשים וכמקור לתמיכה חברתית 
רשימה זו מבוססת על התנסות של קבוצת מתעמלים של חולי טרשת נפוצה (ט”נ) במרכז לטרשת נפוצה בתל-השומר. מאפייני המשתתפים שונים זה מזה ביכולת ובתפקוד, חלק מקבוצת המתעמלים יושבים בכיסא גלגלים. כן יובאו כאן, התרשמותם האוטנטית של המתעמלים ותרגילים חדשים אשר המציאו בעצמם. למרות ההבדלים הניכרים בין חברי הקבוצה, התפתח מהלך שהחל בהצעה להעלות בעיות תנועתיות, שהיו רוצים למצוא להן פתרון. ה”מקומות המועדים” אצל משתתפי חולי הט”נ מראים הטרוגניות רבה בבעיותיהם. כפי הנראה מקור התחושה וההבחנה בבעיה, נובע מצורך של הגוף להניע אותו מפרק ו/או כדי לחזק אזור זה.

שיטת הנחיית הגוף לפעילות חופשית 
שיטה זו מבוססת על הרעיון של מתן חופש באופן הדרגתי, באורח גובר והולך למתעמל עצמו בביצוע התרגילים הניתנים על ידי המעמל, שימוש נרחב בהומור ובדמיון יוצר וחשיפת הגוף לתנועות אקראיות ובלתי רגולריות כדי לפתח קואורדינציה. מרבית המתעמלים זקוקים לתקופת הסתגלות עד שהם מפנימים את העיקרון, שבידיהם ניתנת הפרשנות לתרגיל שהוצע. לפיכך, התרגיל הניתן על ידי המעמל מתקבל כהצעה המפורשת על ידי כל מתעמל, בהתאם ליכולתו, מגבלותיו, צרכיו והטמפרמנט שלו. עם הזמן המתעמלים לומדים להשתמש בשיטה ביצירתיות, ולעיתים, אף לא לשנות תרגילים מקוריים ברוח השיטה. כיום, כמעט בכל שעור מציעים המתעמלים לשנות תרגילים קיימים או לנסות משהו חדש בעת ביצוע התרגילים, עד כדי תחרות ביניהם. עם זאת, האווירה החברית שמורה היטב בעת השיעור וגם בזמן המפגש החברתי שמתקיים באופן ספונטאני, אך קבוע לאחר השיעור. דוגמאות לתרגילים שמקורם באנשי הקבוצות:
ישיבת מוצאישיבה על כסא, כל כף הרגל על הרצפה, גו זקוף ללא השענות על המשענת.

  1. לאחוז במקל בקצותיו להניע את המקל מצד לצד, להרימו למעלה ולהורידו. אפשרי לבצע תרגיל זה כמה פעמים ללא תנועתיות בעמוד השדרה, אפשרי לבצע תרגיל זה עם תנועות רוטציה בגו כאשר מניעים את המקל מצד לצד, ולבצע תנועות כפיפה וישור הגו כאשר מניעים את המקל למעלה ולמטה.
  2. הפעלת יד חלשה באמצעות מקל- מניחים את המקל בתוך כף היד החזקה, היד החלשה אוחזת בקצה השני של המקל מעל היד החזקה. היד החזקה מרימה את החלשה לגובה ולכל הכיוונים וטווחי התנועה המוגבלים אצלה. לאפשר ליד החזקה להרים ככול הניתן את היד החלשה. ניתן להשיג חיזוק נוסף אם היד החלשה יוצרת התנגדות לתנועה.
  3. להניח את המקל ניצב על הרצפה. להחזיקו בשתי הידיים כמרחק הזרועות ולשמור עליו ניצב לרצפה ומקביל לגוף. לבצע כפיפה במרפקים, וע”י כך להניע את המקל במעגלים בכיוון השעון ונגד כיוון השעון ובשמיניות.לאורך כל זמן התרגיל יש לשמור על הצמדת קצה המקל ברצפה
  4. (תרגיל ללא מקל) לכפוף גו לכיוון הרצפה ולבצע תנועות המדמות הרמת אבנים קטנות (דמיוניות) מהרצפה, כאשר זוקפים את הגו, ומגיעים חזרה לישיבה. אפשר לידות אבנים אלו הכי רחוק שאפשר, יש לסיים תנועה זה ביישור היד עד סוף, ולהוסיף תנועת ניעור.זהו תרגיל משתף את הדמיון, וע”י כך משחרר אגרסיות ואת שרירי הידיים. נראה, שהמצאת התרגילים נותנת ברובה פתרונות לבעיות התנועה אצל המתעמלים. באופן יוצא דופן, צורת עבודה זו יצרה מוטיבציה ליצירת תרגילים חדשים, לשיפור תרגילים קיימים ולפעילות ספונטנית מצידם, ואולי מה שחשוב יותר, היא מקנה למתעמלים את ההרגשה שהם בונים במידה רבה את השיעור, וכפועל יוצא, מפתחים מודעות לפעילות גופם ומחזקים בדרך זאת את תחושת המסוגלות הגופנית שלהם.

“פעילות משחררת פיזית וחברתית”- ציטוטי התרשמותם של הפעילים בשיטה:

  • “הפעילות הגופנית טובה להגמשת הגוף, לחיזוק השרירים ולהפעלת המפרקים. השיעור הוא גם קבוצה חברתית שהקשר בינינו טוב ומהנה”.
  •  “…אנשי הקבוצה הם אנשים המוגבלים בתנועתיות, כתוצאה ממחלה כרונית. אצל כל אחד ואחד מהאנשים המוגבלות/נכות מתבטאת בצורה שונה ואחרת, הן במיקום -איבר, והן במידת המוגבלות כמו כיסא גלגלים, רולטורים למיניהם, מקלות הליכה וכדומה. ישנם כאלה שמסתובבים ומתפקדים ללא כל כלי עזר. ממה שאני רואה על עצמי, ההתעמלות שנעשית ברובה בישיבה (ישנו חלק קטן מאד מהשיעור שנעשה בעמידה-למי שיכול), עזרה לי בהגדלת ושמירת טווחי התנועה”.
  • “הפעילות הגופנית באה לידי ביטוי בשני מישורים עיקריים: גופני ונפשי. במישור הגופני אני מרגיש תנועתיות בכול חלקי גופי… במישור הנפשי אני נהנה משיתוף הפעולה של כל המשתתפים”.
  •  “כל התרגילים שבדרך כלל מותאמים לרובנו, עוזרים לנו להשתחרר, ולו רק לשעה קלה”.
  • “עבודה עם גמישות של תרגילים מאחורי הגב, שלא האמנתי שאוכל לחזור אליהם”.
  •  “הפעילות הגופנית היא מאד יצירתית. הפעלת הדמיון תוך כדי תנועת הגוף, מובילה אותי להפעלת הגוף, תוך למידה מחדש של קואורדינציה והנעת אברים, גם אם החולשה מכבידה עליהם עקב המחלה. אנו מותחים שרירים ומחזקים שרירים ולומדים שיטות להגמשת כאבי שרירים. אני מרגישה באופן אישי שאני יוצאת מחוזקת פיזית ונפשית לאחר כל שעת פעילות”.

סיכום
פעילות גופנית יכולה לתרום רבות לאוכלוסיה עם MS, כאשר מתרחשת החמרה ונסיגה בתפקודים פיזיים הקשורים לתפקוד יום יומי ולתפקודים סוציאליים. לשם כך חשובה העקביות וההתמדה, היות שעיסוק מופחת או נשירה מפעילות פנאי, בעלת אופי גופני, מגדילים את גורמי הסיכון הבריאותיים והפסיכו-סוציאליים, לכך עשויה לסייע הפעילות הגופנית בקבוצה.

20 מרץ 2024

שלום לכולם, – עם פרסום סל הבריאות לשנת 2024 לפני כחודש וחוזר מנכ”ל משרד הבריאות לגבי התוויות התכשירים השונים בסל לפני מספר ימים, לפיהם ניתן

14 מרץ 2024

מרפאת האסתטיקה של ד”ר ארוש יואב בשיתוף האגודה הישראלית לטרשת נפוצה מזמינים אתכם למפגש “יופי – אסתטיקה ניראות ובריאות”

04 מרץ 2024

לרגל חודש הרמדאן, האגודה הישראלית לטרשת נפוצה מאחלת לכם: שימי רמדאן זה יהיו ימים של בריאות, הקלה מכל הייסורים והמצוקות, מתן תשובה לכל התפילות ומי

02 מרץ 2024

המרפאה לטרשת נפוצה, והיחידה לנוירואימונולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה בשיתוף עם האגודה הישראלית לטרשת נפוצה מזמינים את המטופלים בטרשת נפוצה ובני משפחתם – לקראת חג האביב

Previous Next
Close
Test Caption
Test Description goes like this