נפש בריאה בגוף חולה – הייתכן?

שרי רפאל, פסיכולוגית

היתכן?
אנחנו מוצפים בסלוגן ההפוך עוד משחר תרבותנו ..
בתרבות המערבית והמזרחית, נפש בריאה מקומה בגוף בריא !
ערך זה , הנו אחד מעמודי התווך עליהם בנוי כיום כל מקדש הניו אייג והטיפולים האלטרנטיביים למיניהם.
גם בתרבות המזרחית הרחוקה כפי שיובאה ושווקה למערב ,הדגש הנו על תחזוקת הגוף ובריאותו . מיוגה, ועד אמנות לחימה וציקונג.
הסגידה לגוף היפה הבריא והצעיר, היתה מאז ומעולם אבן יסוד לתרבות המערב .
לאחרונה אנחנו מוצפים יותר מבכל עידן אחר בערכים של : צעיר, בריא, יפה, עשיר וסקסי. אין כל מקום כבוד, לזקן, ולחולה .
ברומא ואתונה העתיקות שבה סגדו לגוף וליופיו, היה עוד מקום כבוד לזקני השבט.
לא כן היום. מי שלא צעיר , אין לו כבר מקום שכזה בקהילה.
שלא לדבר על החולה חשוך המרפא.
הניו אייג אף הרחיק לכת בסגידה לנפש בריאה בגוף בריא. הוא הרחיב את השפעתו גם בתחום הנפש, וגם בתחום הגוף.
פלח נכבד מהאוכלוסייה משתמש כיום בשירותיהם של מטפלים אלטרנטיביים ולא של רופאים קונבנציונליים או פסיכולוגיים מוסמכים.
ברפואה האלטרנטיבית , יש דגש רב על קשר גוף נפש, שכה הוזנח ברפואה הקונבנציונאלית.
אך באותה מידה שהרפואה שמה לה דגש את הגוף בלבד, בלי להתייחס לפן הרגשי, האנושי של החולה (לא כמו רופא המשפחה החביב מלפני מאה שנה) גם הפסיכולוגיים והפסיכותרפיסטים לא שמו דגש על בריאות הגוף, תזונה והשלכותיה.
פלח מסוים של האוכלוסיה הפונה לשירותי הרפואה האלטרנטיבית נופל לעיתים קרבן להבטחות שווא וחמור מכך לבקורת מוסרנית בעקבות חוסר הבראה .
מדובר בחולים חסוכי המרפא.
שלא כחולים סופניים, שעל חלקם נכתבו ספרים והומצאו שיטות טיפול חדשות לאור הבראתם והחלמתם המופלאה(המסע),על חולים חשוכי מרפא , כמעט ואין כל דיווחים וסיפורי הצלחה.(טרשת נפוצה פרוגרסיבית ).
החולה חשוך המרפא לא נרפא, ואין כל ספור מעורר השראה לספר עליו.
הוא מקבל בדר”כ יחס של התעלמות או בקורת מתנשאת: לאחרונה אף צדה עיני פרסום של אחד ממכוני הרפואה האלטרנטיבים המצליחים בארץ, ששמו להם כדגל את המשפט:”אין מחלות חשוכות מרפא, יש חולים חשוכי מרפא.”!.
למרות הדמיון המודרך , למרות העיסויים המופלאים, למרות המסע הפנימי לתוך חסימות רגשיות וכעסים ישנים,למרות כל המניפולציות הפיזיות, הנשימות התרגילים,והחזרה לגלגולים קודמים והדיאטה המופלאה, ותוספי המזון והצמחים מארצות רחוקות שהובאו בשבילו,מחלתו לא נסוגה אלא מתקדמת.
אז מגיע מסר בקורתי מאד מוסרני מצד הניו אייג: הגוף לא נרפא כי הנפש חולה .!
או במילים אחרות:” אדוני החולה חסוך המרפא, מחלתך היא ביטוי לכך שלא שחררת, לא למדת את השיעור, לא התפללת ממש מהלב ,”או במילים אחרות:” אתה לא רוצה להבריא.!אתה בעצם מפיק רווח משני מהמחלה ומשהו בך רוצה להישאר במצב זה , אחרת הטפולים המדהימים שלנו היו מצליחים”.
ובכלל הרי לא יתכן שמישהו שנפשו בריאה , יהיה בעל גוף חולה. לפיכך הבעיה היא בנפש , זוהי המסקנה של הניואייג’ כיום.
יש אף זרמים “רוחניים”,כיום, המרחיקים לכת ב”תובנותיהם”, את החולה החשוך מרפא.
הם ירמזו שמדובר בשעור לזיכוך הנפש, מין גיהנום עלי אדמות, או צלב ישועי בווריאציה מודרנית. תוצאה של אשמה מגלגול זה או אחר,ענישה עצמית, מחשבות שליליות שבראו מציאות שכזאת, או רצון להיות מטופל ונסעד כמו עולל .

הם יציעו לו שידרוג של מחשבותיו, סליחה לעוונותיו, בעבודה “מעמיקה ויקרה”, בכדי להציל את נשמתו האחראית למחלה שבגופו.

האמנם? האם כל מי שבריא בגופו בריא בנפשו?
זורם, מודע, משוחרר , אוהב את עצמו , מאמין, רוחני, חיובי, מלא חמלה וסליחה, יצירתי ובעל מחשבות חיוביות?
האם כל מי שחולה חסום רגשית ורוחנית, נטול חמלה, נוטר ושונא ובעל מחשבות שליליות ?
ארחיק לכת ואומר שלעיתים ההיפך הוא הנכון.
אותם חולים שלא מבריאים הנמצאים במצב של מחלה קשה וחשוכת מרפא, הנם אנשים משכמם ומעלה, יצירתיים, רוחנים, רגישים ומלאי חכמה וחמלה.
אפילו במצב של מחלה וכאבי גוף קשים לאורך זמן רב , ללא תקווה לרפוי, הם חווים את החיים באופן עצמתי, ומגיעים לתובנות רגשיות אינטלקטואליות ורוחניות גבוהות.
לפעמים הנפש בריאה והגוף חולה.!