רפלקסולוגיה חובקת חולי טרשת נפוצה

ד”ר ענת גרינשטיין נטורופתית ND רכזת מגמת נטורופתיה במכללת מהות

אדלג בכתבה זו על ההקדמה הארוכה של מהי מחלת הטרשת המוכרת היטב לכל אחד ואחת מכם הלוקים במחלה. במקום זאת אחלוק עמכם את השפעת הטיפול הרפלקסולוגי על חולי טרשת נפוצה.
משמעות המונח רפלקסולוגיה הוא רפלקשיין, השתקפות הגוף בכף הרגל. כיוון שכל המערכות הפיזיות והרגשיות מצויות בכף הרגל, ניתן להשפיע על מכלול האיברים באמצעות לחיצות דרך כפות הרגליים. גירוי האיברים הנבחרים בכף הרגל משפיע על האיבר ומביא אותו לידי תיקון ואיזון. האזורים המטופלים הם אזורים אינדיבדואלים הנבחרים בהתאם לבעיותיו של המטופל. כיוון שישנם סימפטומים משותפים למחלת הטרשת נבחרים מיקומים הקשורים ישירות למחלה. אך אל לנו לשכוח שלא כולם מצויים באותו מצב פיזי משום שקשת הסימפטומים רחבה ומשפיעה באופן שונה. יש לקחת בחשבון את המצב הנפשי בו נתון המטופל, את טיפוס אישיותו ואת הסימפטומים הנוספים מעבר לסימפוטומים המשותפים. בנוסף אין לשכוח את השינוי שחל במטופל מרגע שהתבשר על מחלתו והתמודדותו בהמשך, מה שמביא בד בבד לקושי נפשי ופיזי שמקשה על המטופל לקבל את השינויים .

לסטאז ברפלקסולוגיה הגיעו 11 מטופלים גברים ונשים שרובם היו במצב מתקדם של המחלה, דהיינו רובם היו מרותקים לכסא גלגלים עם מוגבלויות ברמות שונות . הסימפטומים המשותפים היו סמפטומיים פיזיולוגיים לצד סימפטומים נפשיים כמו: אצירת שתן, קושי בפינוי שתן , עצירות, התכווצויות וחולשת גפיים, תחושת נימול בכפות הרגליים, חולשת סוגרים, דכאון, חוסר מוטיבציה ומצב רוח ירוד . על כן החשיבה שעמדה מאחורי בניית תוכנית הטיפול הייתה חשיבה הוליסטית, שכללה התייחסות פיזית ונפשית כאחד.

כשהמטופלים נשאלו לגבי מצבם הנפשי ואורח חייהם בטרם התפרצה המחלה הם שיתפו אותנו בהבנה וההכרה שהמחלה פרצה עקב אירוע טראומטי כלשהו או תהליך ארוך של שחיקה . אם מדובר בטרגדיה של אובדן אדם יקר, פיטורין, גירושין, עבודה מרובה, כעסים ומתחים רבים. היו אף כאלה שיכלו להצביע על טריגר מסויים שהביא להתפרצות המחלה. ההכרה שהגוף החליט לתקוף את עצמו, שמשהו שובש במערכת כתוצאה מאירוע כלשהו רק חיזק את העובדה שאנו מודעים אליה ברפואה ההוליסטית, שיש קשר ישיר בין מצבנו הנפשי/ריגשי לבין מצבנו הפיזי.

המטופלים הגיעו למרות הקשיים הפיזים והמוגבלות הניידית מידי שבוע בשעה קבועה לסידרת טיפולים. חיכינו להם בצפייה מרובה וקיבלנו את פניהם בשמחה. מדי שבוע נשמעו אמירות כמו : “אני מרגיש חצי בריא” ,”למרות שלא הרגשתי טוב הגעתי” , “לא הייתי מוכן לוותר על הטיפול למרות שלא היה מי שיביא אותי” .

הצלחנו לחבר אותם ליותר שמחה, תקווה והבנה שהרפלקסולוגיה ,המגע אכן מסייע בהפחתת הסימפטומים הנפשיים והפיזיים. בסיום הסטא’ז חווינו פגישה אחרונה ומשותפת של כל המטפלים והמטופלים בחלל אחד. היה מרגש להקשיב למילות ההודייה של המטופלים למטפלים על היחס החם, ההקשבה וההערכה הרבה לגבי הטיפול ולראות את החיוך הנסוק על פניהם. נכון שלא העלמנו את המחלה אך הבאנו להקלה, לתקווה ולמעט שמחה בקבלה.

מי יתן ונמשיך לתת ואתם תמשיכו לקבל מגע ואהבה ללא תנאי, בדרך לחיבור אמיתי בין הגוף לנפש.