עוד ישבו בדיונים של ועדת סל הבריאות: נציגים של משרד הבריאות, ובראשם ד”ר ענת לוקסמבורג מנהלת מנהל טכנולוגיות ותשתיות במשרד הבריאות, נציגים של בתי החולים הציבוריים, נציגי קופות החולים ונציגי אגף התקציבים של משרד האוצר. מסקנות ועדת הסל הוגשו לשר הבריאות בפועל – ראש הממשלה בנימין נתניהו – זאת לאחר התפטרותו של יעקב ליצמן בחודש נובמבר האחרון על רקע עבודות הרכבת הקלה בשבת.

תרופות חדשות למצבי טרשת מתקדמת או כישלון הטיפולים הקיימים

בין התרופות החדשות אשר אושרו בסל הבריאות לשנת 2018, נמנות גם שתי תרופות חדשות לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה: אוקרוואס (Ocrevus) ומבנקלאד (Mavenclad).

בישראל חיים כ-6,000 חולים בטרשת נפוצה, מתוכם כ-10% ערבים-ישראלים ובני מיעוטים אחרים. המחלה שכיחה פי שניים יותר אצל נשים ובדרך כלל מתפרצת בטווח הגילים 45-15. יחד עם זאת, אובחנו במחלה ילדים קטנים ומתבגרים בשיעור לא גבוה יחסית – לפי הרישום באגודה הישראלית לטרשת נפוצה, כ-120 ילדים ומתבגרים עד גיל 15 חולים במחלה.

טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית המתפרצת לאחר שמערכת החיסון תוקפת את מעטפת המיאלין, השכבה המגנה על תאי העצב במערכת העצבים המרכזית – המוח וחוט השדרה. כתוצאה מהפגיעה בשכבת המיאלין, האחרון מתפרק ובמקומו נוצרת רקמה קשה (טרשתית) אשר עלולה לעוות את המסרים העצביים או לחסום אותם, וכך נפגעת יכולתו של המוח לשלוח ולקבל מסרים ונפגעת השליטה על תפקודי ואברי הגוף. מכיוון שהמחלה תוקפת אזורים רבים במוח ובעמוד השדרה היא נקראת נפוצה.

מהלך המחלה משתנה במהלך החיים ושונה מחולה לחולה

בגלל הפגיעה במערכת העצבים המרכזית, תסמיני מחלת הטרשת הנפוצה הם תסמינים נוירולוגיים מגוונים, המופיעים חלקם או כולם בעוצמות משתנות בין חולה לחולה ובתקופות שונות בחייו של החולה, בהתאם למהלך המחלה. תסמיני מחלת הטרשת הנפוצה כוללים גם זרמים חשמליים, תחושת נמלול בגפיים, כאבים נוירופטיים (עצביים) ורגישות גבוהה לכאב, חולשה ועייפות כרונית, רפיון של איברים, הפרעות בראייה – טשטוש או ראייה כפולה, פגיעה בדיבור, התכווצות בלתי רצונית של שרירים (ספאזם) הגורמת לכאבים, חוסר שליטה על הסוגרים או עצירת שתן ועצירות, קושי בהליכה, שיתוק חלקי או מלא, סחרחורות וחוסר שיווי משקל, שינויים במצב הרוח – דיכאון וחרדה, פגיעה קוגניטיבית – בלבול, בעיות בזיכרון, ירידה ביכולת הקשב והריכוז ובתפיסה המרחבית, הפרעות שינה והפרעות בתפקוד המיני.

רמת התסמינים ועוצמתם משתנה במהלך החיים וכמובן גם שונה מחולה לחולה. מהלך המחלה השכיח ביותר הוא התקפי-הפוגתי ומתבטא בגלים של התפרצות התסמינים ובתקופות של הפוגה (רמיסיה), או היעלמות של התסמינים.

“אוקרוואס ומבנקלאד הינן שתי תרופות חדשות ויעילות לטרשת נפוצה התקפית, הפועלות במנגנונים שונים ומביאות לירידה משמעותית בפעילות המחלה”, אומר ד”ר רון מילוא, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים ברזילי באשקלון ויו”ר המועצה הרפואית המייעצת של האגודה הישראלית לטרשת נפוצה. “אוקרוואס היא גם התרופה הראשונה שהוכיחה יעילות בטרשת נפוצה פרוגרסיבית ראשונית והיחידה המאושרת בהתוויה זו. אישור התרופות הללו במסגרת סל הבריאות מאפשר לראשונה טיפול יעיל בקבוצת החולים הפרוגרסיביים שעד היום לא היה מענה מספק לעיכוב התקדמות מחלתם, ומביא, ביחד עם התרופות הקיימות, לניהול טוב יותר של המחלה. כמו כן, התרופות מספקות טיפולים יעילים יותר לכלל החולים עם מחלה התקפית באמצעות התאמה טובה יותר לפרופילי המחלה האישיים של כל מטופל והגדלת האפשרויות להחלפות מושכלות של הטיפול במקרים שבהם טיפול קודם נכשל או לא משיג את המטרות הטיפוליות הרצויות”.

ד”ר מילוא מוסיף: “המומחים בנוירולוגיה, חברי המועצה הרפואית המייעצת של האגודה לטרשת נפוצה, השתתפו בכתיבת מכתבי ההמלצה לוועדת סל התרופות מטעם האגודה הישראלית לטרשת נפוצה, בתוקף תפקידיהם הנוספים באיגוד הנוירולוגי הישראלי ובחברה הישראלית לנוירואימונולוגיה וכמייצגים של חולי הטרשת הנפוצה בישראל”.

על פי ג’נין ווסברג, מנכ”לית האגודה הישראלית לטרשת נפוצה, הכנסת שתי תרופות חדשות, מהווה עליית מדרגה נוספת בחזית המאבק הרפואי-מחקרי: “זהו חלק מפריצת דרך משמעותית של השנים האחרונות על בסיס תוצאות של מחקר מקיף, גיוס משאבים, רוחם האיתנה של חוקרים בעולם כולו וחברות תרופות רבות. מבחינת החולים בטרשת נפוצה, הטיפולים החדשים מפיחים תקווה גדולה, כשהחזון למיגור המחלה קרוב יותר מתמיד. האגודה הישראלית לטרשת נפוצה, עוסקת ללא הרף בשיפור איכות חיי הפרט הלוקה במחלה על מנת שלא יילחם במחלה לבדו. אנו מעניקים שירותים מקצועיים בסטנדרטיים עולמיים לשיפור איכות חיי חולי הטרשת, ובכלל זאת גם פועלים להכללת טיפולים חדשים לסל, אשר צפויים להשיג שיפור והקלה עבור החולים”.