תוצאות מחקר "בטאפלוס"- רמת איכות חיים ודיכאון במטופלי טרשת נפוצה

מחקר זה בחן את רמת איכות חיים ודיכאון בקרב חולי טרשת נפוצה שטופלו באינטרפרון בטא 1B, וכן העריך את ההשפעה של גורמים שונים מתוכנית תמיכת אחיות "בטאפלוס" על דרכי התמודדות של המטופלים, רמת איכות חיים ודיכאון.

זהו מחקר פרוספקטיבי, תצפיתי. הנתונים נאספו כל 6 חודשים, במשך שנתיים.

במחקר נכללו חולי טרשת נפוצה שהטיפול בהם הוחלף לאינטרפרון ביתא 1B.

למדידת רמת איכות החיים החוקרים השתמשו בשאלון להערכה תפקודית שנקראMS –FAMS. תסמיני הדיכאון הוערכו במחקר באמצעות מדד שנקרא CES-D. אסטרטגיות התמודדות עם המחלה הוערכו באמצעות שאלון דרכי התמודדות שכלל 66 שאלות לחולים.

1,077 חולים גויסו למחקר. מתוכם, שבע מאות חולים (65%) השלימו את המחקר.

בתת-הקבוצה של המשתתפים שהשלימו שאלונים בנושא איכות חיים (472 איש) ושאלון לבדיקת רמת דיכאון (363 איש), נמצא כי איכות החיים עלתה (מדרגה 110.4 ל- 115.8, p < 0.001), וכן שיעור החולים שדווחו על דיכאון ירד מ- 53.7% ל- 43.3% (p< 0.001).

במחקר נמצא קשר חיובי בין שימוש במזרק אוטומטי מסוג בטאג'קט, לאורך זמן, לבין עלייה באיכות החיים (0.049p=). בנוסף, שירות תמיכת האחיות "בטאפלוס" היה קשור באופן חיובי עם תסמיני דיכאון נמוכים יותר (p = 0.039).

מבין אסטרטגיות התמודדות, שני סעיפים שכותרתם "פתרון בעיות" ו- "הערכה מחודשת חיובית" נמצאו קשורים לעלייה באיכות החיים ולתסמיני דיכאון נמוכים יותר.

חולים שטופלו באינטרפרון ביתא 1B שנכללו בתוכנית תמיכת האחיות "בטאפלוס", הראו בסיום המחקר שיפור באיכות החיים. יתר על כן, בהשוואה לנתוני הבסיס בתחילת המחקר, שיעור החולים שסבלו מדיכאון ירד.

לסיכום, אסטרטגיות התמודדות עם המחלה ואלמנטים תומכים, כגון שימוש במזרקים אוטומטיים ושירות אחיות "בטאפלוס" נמצאו בעלי השפעה משמעותית על רמת איכות החיים ורמת הדיכאון במאובחני טרשת נפוצה. יחד עם זאת, יש לציין כי למחקר הנ"ל היו מגבלות כלליות שנבעו מכך שהינו מחקר בלתי-מבוקר.