שאלה 01:

חולת טרשת צריכה עזרה לגבי המלצה לטיפול בכאבים קשים ברגליים עקב טרשת. רחל מרותקת לכיסא גלגלים. לצערנו כדורים לשיכוך הכאב או קנאביס לא מסייעים! והחולה מאוד סובלת מכאבים. כיצד תוכלו לסייע?

תשובה:

אצל מטופלים עם טרשת נפוצה יכולים להיות מספר נסיבות לכאבים ברגליים וחשוב להבין כמה שניתן מה בדיוק הסיבה לכאבים. חייבים לבצע בדיקה פיזיקלית מלאה ובקפדנות.

חשוב לבדוק מה היה טיפול קודם, האם תרופות היו מתאימות לאותו סוג הכאב ואם ניתנו במינון מספק ולזמן מספק.

בדרך כלל במקרים של כאב מתמשך התרופות בלבד אינן פטרון אלא בשילוב עם טיפולים משלימים, תמיכה גופנית ונפשית, התאמת סביבה. ניתן לשקול גם מתן תרופות מסוימות דרך הווריד וגם לשקול טיפול ע”י טכנולוגיות מתקדמות. יעוץ רופא מומחה ברפואת כאב, במרפאות כאב יכולה לסייע ולתת כיוון להמשך הטיפול.

שאלה 02:

האם האוקרבוס יכול לפגוע בכליות ובמע’ האורולוגית ?

תשובה:

על פי נתונים הקיימים הן מתקופת המחקר והן תוך שימוש בתרופה במשך כבר כמה שנים לא צוינו תופעות לוואי מיוחדות במערכת הכליות ודרכי השתן. בדרך כלל תופעות אלו קשורות לסימנים של טרשת נפוצה עצמה וכדאי מאוד לבצע בירור ולהתקדם לטיפולים ספציפיים על פי התמונה הקלינית ותוצאות של בדיקות.

שאלה 03:

האם החיסון כנגד הקורונה יכול להינתן למי שמקבל אוקרבוס ?

תשובה:

אין נתונים מדויקים לגבי שימוש בחיסון קורונה בקרב מטופלים אשר מקבלים טיפול באוקרבוס. יחד עם זאת קיימות הנחיות כלליות אשר נלקחו מאותם מחקרים שנעשו לגבי יעילות ובטיחות החיסון. למטופלים שמקבלים אוקרבוס חשוב לבחור זמן נכון לקבלת החיסון כגון 3-4 חודשים לאחר מתן התרופה וכ-4 שבועות לקראת מנה הבאה.

שאלה 04:

האם החיסון כנגד דלקת ריאות מומלץ לחולי טרשת בכלל ולמקבלי טיפולים ביולוגים בפרט?

תשובה:

על פי הידוע, אין המלצה גורפת לביצוע חיסונים “נגד דלקת ריאות” לכל המטופלים עם טרשת נפוצה. ללא קשר למחלה עצמה מומלץ לבצע חיסון לאחר גיל מסוים וגם סביב טיפולים מסוימים.

המלצה לחיסון הזה כדאי לקבל מרופא המטפל בהתאם לצורת המחלה וצורת הטיפול בה ובשיתוף הפעולה עם רופא משפחה לכל אחד בצורה אינדיבידואלית.

שאלה 05:

מה הן התרופות החדשות שמוצעות כיום לחולי טרשת ?

תשובה:

ישנם מספר תרופות אשר הופיעו בשנה אחרונה ומצפים שיכנסו לסל הטיפול בשנה הבאה. ביניהם תרופות בטבליות כגון Siponimod (Mayzenet), Ozanimod (Zepozia), תרופה למתן בהזרקה כפעם בחודש Ofatumumab (Kesinta) ועוד. לגבי אינדיקציות למתן תרופות אלו, תופעות לוואי והוראות מדויקות על שימוש בהם ניתן לקבל אצל רפא המטפל או/ו באתר של אגודה ישראלית לטרשת נפוצה. כמו כן אנו צוברים יותר ויותר ניסיון לבי שימוש בתרופות אשר נכנסו לסל הטיפולים בשנים אחרונות כגון Tysabri, Ocrevus,Lemtrada, Mavenclad.

ישנה התפתחות מאוד מהירה בתחום, פיתוח תרופות חדשניות עם מנגנון הפעולה ייחודי, ולא מעט תרופות נמצאות כעת בשלבים השונים של מחקרים קליניים. כך אנו מלאי תקווה שלכל מטופל ניתן יהיה להתאים תרופה על פי צורת מחלתו ומצבו בצורה מיטבית.

שאלה 06:

כל חיסון כנגד קורונה, בנוי על מנגנון שונה וכל חולה טרשת מקבל טיפול שונה, האם סוג החיסון יותאם לסוג התרופה שמקבל החולה?

תשובה:

על פי נתונים שיש בידינו לא נשתמש בחיסונים עם מנגנון פעולה שונה וגם לא יהיה צורך להתאים סוג החיסון לצורת הטיפול במחלה. לפחות כעת בארץ יהיו 2 חיסונים עם מנגנון פעולה דומה ולמעשה זהה מבוסס על טכנולוגיה יחסית חדשנית. לא מדובר בחיסון עם וירוס מוחלש או מומת (שוב נכון לשלב הזה).

שאלה 07:

מדוע לאחר הטיפול באוקרבוס מרגישים חולשה בעוצמה גבוהה בידיים וברגליים ?

תשובה:

חלק ממטופלים מציינים תחושה של חולשה ועייפות משמעותיים לאחר טיפול באוקרבוס, אך לא כולם. זאת תופעה נלוות למתן תרופות מסוג “ביולוגי” וככל הנראה קשורה להשפעה של תרופה על מערכת החיסונית. אצל רוב המטופלים תחושות אלו חולפות תוך מקסימום שבוע-שבועיים ללא שום התערבות נוספת או טיפול ספציפי (ניתן ליטול Paracetamol עד 2-3 פעמים ביממה בסימנים בעוצמה גבוהה). בדרך כלל בהמשך הטיפול אחרי כל מנה נוספת תופעה זאת הולכת ונחלשת אצל רוב המטופלים.

שאלה 08:

שאלה בהקשר לחיסון, שמענו במהלך העדויות ב FDA

1. לא ידוע לכמה זמן החיסון עובד, לכמה זמן אהיה מחוסן?
2. לא ידוע האם החיסון מחסן נגד הידבקות או נגד פיתוח מחלת קורונה קשה?
3. היות שהחיסון אושר במתכונת “שעת חירום” האם עדיף לחכות לפחות 12-15 חודשים כדי שנדע, אנו חולי הטרשת הנפוצה האם כדאי להתחסן?

אנו מסתמכים על מידע אשר התקבל מתוך המחקרים שנעשו בשנה אחרונה וכמובן אין תשובות חד משמעיות לכל השאלות בשלב הזה.

תשובה:

1. אין מידע מדויק לגבי זמן השפעה של החיסון, אנו מחויבים לעדכן את המטופלים בכל שלב שמופיעים מידע חדש, עדכונים מקצועיים.
2. החיסון מיועד למנוע הידבקות בווירוס, כמו כל חיסון אין יעילות של 100% בחיסונים אלו, אך יעילותם המדווחת יחסית גבוהה – מעל 90%. יתכן ואצל חלק ממטופלים יעילות של חיסון תהיה מופחת (מעל 70%) וכנראה זה תלוי בצורת המחלה, מצב של מערכת חיסונית וטיפול אשר מטופלים מקבלים. לא ידוע לגבי השפעה של החיסון במקרה וישנה חשיפה לווירוס והדבקה לאחר מכך.
3. זה נכון שחיסונים אושרו על פי תוכניתי “שעות חירום”, אך הטכנולוגיה שעליה מבוססים החיסונים מוכרת כבר שנים ומאשפרת פיתוח מהיר של חיסונים תוך מספר חודשים ולא שנים כפי שהיה קודם. בכל מקרה החלטה לבצע או לא לבצע חיסון הינה אינדיבידואלית ומכילה שיקולים שונים, נתונים ייחודיים של כל מטופל. כעת אין ביסוס לגבי המתנה של שנה ומעל שנה על מנת לבחון את החיסון מבחינת יעילותו ובטיחותו בקרב מטופלים עם טרשת נפוצה. רצוי לעקוב ולהתעדכן בצורה שוטפת מפרסומים באתר האגודה או להתייעץ עם רופא המטפל על בסיס אישי.