שאלות ותשובות ע”י ד”ר מילוא רון מיום העיון ברשת 31/12/2021 – יום העיון מוגש כשירות לציבור באדיבות חב’ נוברטיס
מנהל המח’ והמכון הנוירולוגי, המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי, אשקלון – חבא ועד ויו”ר המועצה הרפואית המייעצת באגודה הישראלית לטרשת נפוצה.
שאלה 01
קיבלתי מרשם לזיפוסיה והבנתי שזה עוזר עם בעיות קוגניטיביות? האם יש עוד תרופות שעוזרות?
תשובה:
קיבלתי מרשם לזיפוסיה והבנתי שזה עוזר עם בעיות קוגניטיביות? האם יש עוד תרופות שעוזרות?
שאלה 02
קיבלתי מרשם לזיפוסיה והבנתי שזה עוזר עם בעיות קוגניטיביות? האם יש עוד תרופות שעוזרות?
תשובה:
מספר תכשירים בעלי תכונות נוירופרוטקטיביות (המגנות על תאי עצב ומפחיתות נזק עצבי) נמצאות בשלבים שונים של פיתוח לטרשת נפוצה פרוגרסיבית ראשונית
שאלה 03
האם במעבר מטיסברי לאוקרבוס יש החמרה והאדרה כתוצאה מהמעבר ?
תשובה:
אחרי הפסקת טיסברי, אחוז מסויים מהמטופלים עלול לפתח פעילות מוגברת של המחלה שיכולה להתבטא בהתקפים, החמרת הנכות ונגעים חדשים או מואדרים ב-MRI הקורים אחרי מספר שבועות עד מספר חודשים. התחלה מוקדמת של אוקרבוס שתמחיל לעבוד יחסית מהר עשויה למנוע או להפחית את הסיכון של תופעה זו.
שאלה 04
אחרי הפסקת טיסברי, אחוז מסויים מהמטופלים עלול לפתח פעילות מוגברת של המחלה שיכולה להתבטא בהתקפים, החמרת הנכות ונגעים חדשים או מואדרים ב-MRI הקורים אחרי מספר שבועות עד מספר חודשים. התחלה מוקדמת של אוקרבוס שתמחיל לעבוד יחסית מהר עשויה למנוע או להפחית את הסיכון של תופעה זו.
תשובה:
קלמסטין נבדק בינתיים במחקרים קליניים מוקדמים בהם נמצא שהתרופה משפרת במעט את מהירות ההולכה בעצב ראיה אחרי פגיעה כרונית של דלקת בעצב הראיה, אך לא משפרת את חדות הראיה. זהו רמז ליכולת לחידוש המיאלין, שיש עדיין לאשר אותה במחקרים נוספים. במחקרים השתמשו במינונים בין 1-5.36 מ”ג פעמיים ביום. אין עדיין המלצה לחולי טרשת נפוצה לקבל את התרופה ובאיזה מינון. יש לזכור שלמרות שבארה”ב נמכרת התרופה ללא מרשם, יש לה גם תופעות לוואי, כולל הפרעות בקצב הלב, ירידה במספר כדוריות הדם, טשטוש, ישנוניות ועוד, ולא כדאי לקחת אותה לפני שתוכיח יעילות ובטיחות טובים בטרשת נפוצה.
שאלה 05
אני מתחיל טיפול חדש מייבנקלאד רציתי לבדוק יותר פרטים על הטיפול והצלחות של התרופה אשמח שתענו.
תשובה:
מייבנקלאד היא תרופה יעילה מאד הניתנת בטבליות ועובדת דרך הרג של לימפוציטים מסוג T ו-B שאחריהם יש התאוששות וחזרה איטית של לימפוציטים למערכת החיסון שהם יותר מאוזנים עם יכולת פחותה לגרימת נזק למיאלין ולסיבי העצב במערכת העצבים המרכזית. ההשפעה על מערכת החיסון כה ממושכת, עד שהתרופה ניתנת במשך מספר ימים בחודש הראשון, השני, ה-13 וה-14 של הטיפול ולא יותר. ההשפעה הקלינית המיטיבה נמשכת במרבית המטופלים גם מספר שנים אח”כ ללא נטילת טיפול נוסף. בגלל שהתרופה מדלדלת לימפוציטים לטווח ארוך, יש לה סיכונים של טיפולים אחרים המדכאים את מערכת החיסון, כמו זיהומים משמעותיים, ירידה בספירת הדם הלבנה, סיכוי לגידולים, ותופעות לוואי כמו כאבי ראש, פרקים או גב.
שאלה 06
מה התופעות לוואי לאנשים עם טרשת נפוצה שקיבלו החיסון השני נגד קוביד ורוצים לקבל בוסטר?
תשובה:
אותן תופעות לוואי כמו החיסון הראשון והשני וכמו אצל אנשים ללא טרשת נפוצה.
שאלה 07
הטרשת מוכרת כבר מספר עשורים ויש מחלות אחרות שפרצו לתודעה לאחר הטרשת וכבר מצאו להם תרופות מרפאות. יש מאות מיליוני אנשים בעולם עם טרשת :
א. האם אין מספיק השקעה כספית?
ב. האם יש תרופה מרפאה?
ג. באיזה שלב אנחנו לפני גילוי תרופה שמרפאה ?
תשובה:
טרשת נפוצה מוכרת כבר מספר מאות שנים. בעולם יש פחות מ-3 מיליון אנשים עם טרשת נפוצה.
- ההשקעה הכספית במחקר ובטיפול בטרשת נפוצה היא מהגדולות שיש באופן אבסולוטי. אולי הגדולה ביותר יחסית למספר האנשים הלוקים בה. אלפי מדענים ורופאים במאות בתי חולים ומוסדות אקדמיים ברחבי העולם עוסקים יום ולילה במחקר הנועד להבין טוב יותר את המחלה ולמצוא לה טיפולים ואף ריפוי.
- לא רק לטרשת, למרבית המחלות הנפוצות היושבות בתודעת רבים יותר מטרשת נפוצה אין ריפוי. יש טיפולים המאזנים יתר לחץ דם, סוכרת, יתר שומנים בדם, אי-ספיקת לב, אי ספיקת כליות וכו’ או טיפולים המונעים סיבוכים, אולם לאף אחת מהמחלות האלו אין ריפוי. גם לטרשת נפוצה יש כבר כ-20 טיפולים שנכנסו לשימוש ב-25 השנים האחרונות, אשר היעילות שלהן הולכת ועולה כל הזמן. אם בעבר חולי טרשת נפוצה ללא טיפול הגיעו למצב בו הם זקוקים לתמיכה בהליכה אחרי 16 שנים בממוצע, הרי שכיום עם הטיפולים החדשים זה קורה אחרי 34 שנים. זה אמנם לא ריפוי שעדיין קשה להשיגו במחלה כה מורכבת, אבל זו התקדמות מרשימה.
נוכל לדעת באיזה שלב אנחנו היום לפני גילוי התרופה רק אחרי שתרופה כזו תתגלה (או תפותח). מציאת תרופות מרפאות אינה מתנהגת באופן מתימאטי על מסלול קבוע, ובכל זמן עתידי עשויים לקרות פריצות דרך משמעותיות או גילוים מדעיים חדשים שיביאו לפיתוח התרופה המרפאה.