שנת ההכשרה המעשית באגודה לטרשת נפוצה היתה משמעותית מאד בעבורי. יצרתי קשר טוב עם המטופלים ולמדתי מהם רבות. אני מרגישה שנתרמתי מהשיחות איתם לא פחות ממה שהם נתרמו. המטופלים שלי היו אנשים חכמים, אינטליגנטיים, בעלי רמה קוגנטיבית גבוהה, בעלי משפחות והשיחות איתם נעמו לי מאד.

במהלך ההכשרה קיבלתי התנסויות שונות בטיפול עם המטופלים שלי. חלק מהטיפולים נעשו בביקורי בית וחלק באמצעות הזום, מטופלת אחת היתה מבוגרת ממש ומטופל אחר צעיר בגילו. עוד מטופלת גרושה ואחרת נשואה ובעלת משפחה. בנוסף היתה לי ההזדמנות ללמוד ולהעשיר את הידע שלי אודות מחלת הטרשת, התסמינים שלה וההשלכות שלה על החולים בחיי היום יום. למרות ואולי בגלל האתגרים שגם חוויתי במהלך שנת ההכשרה אני מרגישה שלמדתי הרבה והתקדמתי מקצועית.

ההדרכה הפרטנית פעם בשבוע עם המדריכה מיכל ליפשיץ היתה מלמדת יותר מהכל. מיכל עברה איתי ביסודיות על הדוחות מידי שבוע, שוחחה איתי על ההתערבויות וההערות שלי. מיכל נתנה מקום רחב בהדרכה לאיך אני מרגישה ומה אני חושבת. גם ההדרכה הקבוצתית שעשתה איתי ועם שאר הסטודנטיות אחת לחודש תרמה לי וקידמה אותי.

העבודה על הפרויקט הקהילתי גם היווה שיעור לחיים. למדתי על דרך השלילה איך ניתן לקדם פרויקט טוב יותר, מה עשינו ולא עשינו נכון והעבודה המשותפת עם חברתי שרה היתה חויתית ומלמדת.

Image: miguel-henriques-unsplash