במחקר שפורסם ב-2022 השימוש בקלמסטין עבור חולים עם טרשת נפוצה, הצליח להראות הפחתה בכמות הנוירופילמנטים (NfL) .

אפשר להסיק מכך שהשימוש בקלמסטין מייצר אפקט נוירופרוטקטיבי (מגן ממוות של תאי עצב) בחולים עם טרשת נפוצה.

סה”כ התוצאות שהצטברו עד היום בשימוש בקלמסטין, נותנות לנו תקווה כי האפיק הטיפולי של עידוד יצירת מיאלין הינו אפקטיבי.

חשוב לציין כי קלמסטין עדיין מצוי במחקר בפאזה השניה ויקח עוד זמן עד שישווק בהתוויה עבור טרשת נפוצה.

קלמסטין (Clemastine)

כתב :ד”ר זמירה אופיר – מנהל מרפאת טרשת נפוצה ונוירו- אימונולוגיה .מומחה בנוירולוגיה, נוירו-אימונולוגיה וטרשת נפוצה, המרכז הרפואי הלל יפה.

טרשת נפוצה הינה מחלה אוטואימונית כרונית, הפוגעת במערכת העצבים המרכזית (מוח, עצבי ראיה וחוט שדרה). במחלה זו המערכת החיסונית של הגוף פוגעת במעטפת העצב הנקראת מיאלין וגורמת פגיעה משמעותית בהולכה העצבית.

תסמיני המחלה מגוונים וכוללים עייפות, קשיי ראייה, הפרעות מוטוריות וסנסוריות, קושי בקוארדינציה ועוד.

הטיפולים הקיימים בטרשת נפוצה כיום, מתמקדים בוויסות ודיכוי המערכת החיסונית בכדי למנוע תקיפה של מערכת עצבים והרס מיאלין.

בשנים האחרונות נבדקו כיווני טיפול חדשים, נעשה מאמץ לפתח טיפולים אשר יעודדו את מנגנוני התיקון של מערכת העצבים. קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קלפורניה, בדקה את היכולת לשקם מיאלין שנפגע כחלק מהנזק שנגרם ממחלת הטרשת הנפוצה. תיקון המיאלין יאפשר לשפר נזקים נוירולוגים אשר נגרמו בעקבות המחלה. במחקר אשר נערך בשנת 2014, קלמסטין (Clemastine), תרופה מסוג אנטיהיסטמין המשמשת נגד תגובות אלרגיות, זוהתה כגורם פוטנציאלי לתיקון מעטפת העצב. תחילה נמצא בבדיקות INVITRO (בתרביות תאים) שהשימוש בקלמסטין מעודד יצירה והתפתחות של תאי האב, המייצרים את המיאלין (הנקראים אוליגודנדרוציטים) ובכך משקמת את המיאלין הפגוע.

מחקר עוקב בשנת 2017 (ReBUILD) בדק את יעילות הטיפול ותופעות לוואי במטופלים עם טרשת נפוצה. במחקר גויסו 50 נבדקים עם טרשת נפוצה התקפית הפוגתית (RRMS) שסבלו מפגיעה כרונית בעצב הראייה. במשך 90 הימים הראשונים 25 מהנבדקים קיבלו כדורי קלמסטין במינון גבוה ו-25 האחרים קיבלו פלצבו (טיפול דמה) פעמיים ביום. לאחר מכן הקבוצות התהפכו – ובמשך 60 ימים אלו שקיבלו קלמסטין עברו לפלצבו ולהפך.

לפני ואחרי הטיפול נערכו לנבדקים בדיקות פוטנציאלים מעוררים של מערכת הראיה (VEP). הבדיקה מודדת את זמן ההולכה מהרגע שמתקבל גירויי עיני עד שהוא נקלט באונה האוקסיפיטלית (האחורית) במוח האחראית לראיה. כאשר עיכוב בהולכת הזרם החשמלי מהווה סימן לפגיעה במיאלין.

החוקרים בחנו אם זמן התגובה של העין התקצר בעקבות הטיפול, מה שמצביע על שיפור בהולכה החשמלית לאורך עצב הראייה כתוצאה משיקום של המיאלין. לפי ממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת Lancet העיכוב בהולכה החשמלית לאורך מסלול הראיה הופחת ב-1.7 מילישניות בעקבות הטיפול בקלמסטין, תוצאה שנמצאה מובהקת מבחינה סטטיסטית. בנוסף היו רמזים לכך שראיית הנבדקים השתפרה, אך תוצאות אלו לא נמצאו מובהקות בבחינה הסטטיסטית.

מחקר נוסף שפורסם ב-2022 הדגים שהשימוש בקלמסטין עבור חולים עם טרשת נפוצה, הצליח להראות הפחתה בכמות הנוירופילמנטים (NfL) בסרום של המטופלים יחסית למטופלים שלא טופלו בתרופה. NfL הינו מרכיב תוך תאי בתאי העצב, כאשר יש הרס של תאי עצב רמתו עולה בדם, כך באופן עקיף הרמה בדם מהווה ביומרקר להרס תאי עצב. אפשר להסיק מכך שהשימוש בקלמסטין מייצר אפקט נוירופרוטקטיבי (מגן ממוות של תאי עצב) בחולים עם טרשת נפוצה.

סה”כ התוצאות שהצטברו עד היום בשימוש בקלמסטין, נותנות לנו תקווה כי האפיק הטיפולי של עידוד יצירת מיאלין הינו אפקטיבי.

חשוב לציין כי קלמסטין כעת מצוי עדיין מצוי במחקר בפאזה השניה ויקח עוד זמן עד שישווק בהתוויה עבור טרשת נפוצה, לציין כי בישראל עד היום תכשיר זה לא משווק כלל גם בעבור אלרגיה.

1. Green AJ, Gelfand JM, Cree BA, Bevan C, Boscardin WJ, Mei F, Inman J, Arnow S, Devereux M, Abounasr A, Nobuta H, Zhu A, Friessen M, Gerona R, von Büdingen HC, Henry RG, Hauser SL, Chan JR. Clemastine fumarate as a remyelinating therapy for multiple sclerosis (ReBUILD): a randomised, controlled, double-blind, crossover trial. Lancet. 2017 Dec 2;390(10111):2481-2489. doi: 10.1016/S0140-6736(17)32346-2. Epub 2017 Oct 10. PMID: 29029896.

2. Abdelhak A, Cordano C, Boscardin WJ, Caverzasi E, Kuhle J, Chan B, Gelfand JM, Yiu HH, Oertel FC, Beaudry-Richard A, Condor Montes S, Oksenberg JR, Lario Lago A, Boxer A, Rojas-Martinez JC, Elahi FM, Chan JR, Green AJ. Plasma neurofilament light chain levels suggest neuroaxonal stability following therapeutic remyelination in people with multiple sclerosis. J Neurol Neurosurg Psychiatry. 2022 Jun 16:jnnp-2022-329221. doi: 10.1136/jnnp-2022-329221. Epub ahead of print. PMID: 35710320; PMCID: PMC9984688.

3. Fischer JS, LaRocca NG, Miller DM, Ritvo PG, Andrews H, Paty D. Recent developments in the assessment of quality of life in multiple sclerosis (MS). Mult Scler. 1999 Aug;5(4):251-9. doi: 10.1177/135245859900500410. PMID: 10467384.