קבוצת טבריה הינה קבוצה הפועלת בטבריה מזה כשמונה שנים, רשומים בה כעשרים חברים אשר חלקם מגיעים בקביעות למפגשים, חלקם מגיעים מדי פעם וחלקם עומדים בקשר אישי עם החברים הפעילים.

במהלך השנה לרוב נכחו בקבוצה בין שישה לעשרה חברים. חלק מחברי הקבוצה הם בני משפחה שמלווים. קיימת קבוצת ווטסאפ בין חברי הקבוצה הכוללת את המנחה. קבוצת הווטסאפ פעילה על בסיס יומיומי החל משיתופים קטנים של חוויות, שליחת ברכות ואיחולים וכלה בשיתופים משמעותיים יותר שיכולים להוביל לדיונים עמוקים הקשורים להתמודדות עם מחלת הטרשת. יש לציין שבקבוצת הווטסאפ שייכים גם חברים שמגיעים לעיתים רחוקות וגם לאלה שאינם מגיעים כלל.

הקבוצה מתקיימת בימי רביעי בבוקר בשבוע הראשון של החודש, בין מפגש למפגש מקבלים חברי הקבוצה את תקצירי המפגשים.

זו השנה השלישית שמונחית על ידי והיא היוותה המשך ישיר לנושאים שעסקנו בשנה שעברה אך ניכרת העמקה בשיתוף בהתאם לאינטימיות שנוצרה בין חברי הקבוצה ובין החברים למנחה. באופן כללי ניתן לומר כי מחד הקבוצה מתנהלת באופן מובנה מבחינת הבאת הנושאים על ידי המנחה, מאידך, ההתנהלות בתוך מפגש היא התנהלות פתוחה, כל חבר רשאי "לגלוש" למקומות שנוגעים בו ומעסיקים אותו. קיים שיתוף פעולה מאוד מיוחד, הקבוצה מתנהלת באווירה תומכת, אינטימית וקרובה. השיתופים הינם אישיים ומעוררים הזדהות.

פתחנו את השנה (סתיו אשתקד) במפגש אצל אחד מחברי הקבוצה, העבירה באותו מפגש בלונאית, אחת מחברות הקבוצה- סדנת בלונים, המפגש היה מרתק ומהנה כאחד.

באמצע השנה הייתה מעין עצירה של מה זו הקבוצה עבורי, מה היא מעניקה לי, מה היא לוקחת ממני- היה חשוב לחדד שוב מטרות.

כמו כן בעיצומה של השנה, בחורף הגיעה מרצה אורחת, ד"ר לחקר המוח שהעבירה על הזיכרון.

נושאים שעלו במהלך המפגשים ונפתחו לרוב בדיון מעמיק;

• החופש וההגבלה בתוך מחלת הטרשת, חופש ומגבלה פיזי, חופש ומגבלה מנטליים.
• התפקיד שאני לוקח בחיי- באופן כללי, תפקידים שלקחתי בגיל צעיר, האם הם השתנו? האם הם עברו תמורה בעקבות המחלה (כמו ממעניק שירות לנזקק)
• מנגנוני הגנה בשירות המחלה- הדחקה, הכחשה, פולסיות (זיוף- מה אני אומר לעצמי ומה אני מציג בחוץ)
• הקשר בין גוף לנפש- האם המחלה פרצה בעקבות טראומה לא מדוברת…השפעת האירועים הנפשיים על הגוף שלנו.
• "כי האדם עץ השדה"- השורשים שלנו, מקורות הכח לצד הפירות, הלבלוב, התוצרים ומה יש לי להציע לעולם מעצמי.
• משברים חיצוניים אשר מובילים לחיפוש אחר משאבים- משאבים חיצוניים ומשאבים פנימיים.
• מקורות הכח בסביבה המשפחתית. הקשרים המשפחתיים הסובבים אותנו, אל מי נפנה בשעת משבר? על מי אני יכול להישען ומי נשען עליי?
• דברים שהיינו רוצים להיפרד מהם- דפוסים, הרגלים, תחושות ודברים שהיינו רוצים לאמץ.
• הנגלה והנסתר במחלת הטרשת, דברים שאנו מתמודדים איתם ושנראים לעין והדברים שאנו מתמודדים ואינם נראים.

כפי שנכתב האווירה בקרב חברי הקבוצה היא אווירה של משפחה תומכת וחמה, השיח פתוח ומשתף. פעמים רבות המפגש יכול להתחיל מ- "small talk", שיתוף טכני אודות אמצעים להקלה של הכאבים, שירותים רפואיים ותרופות ולאחר שמועלה "הנושא הרשמי" של הקבוצה מתפח שיח מעמיק ונוגע ללב אשר נראה מעניק תמיכה וכח לכל אחד מחברי הקבוצה..