קבוצת חיפה ותיקים – סיכום פעילות לשנת 2016
מנחת הקבוצה: צביה טורקניץ, עו"ס
קבוצת חיפה ותיקים – סיכום פעילות לשנת 2016
מנחת הקבוצה: צביה טורקניץ, עו”ס
זו השנה השנייה בה אני מנחה את קבוצת ותיקים חיפה.
הקבוצה מונה כ- 15 משתתפים בין הגילאים 40-65 שהם הגרעין הקבוע והמתמיד של הקבוצה (שאליהם מצטרפים מדי פעם משתתפים נוספים).
גרעין זה של אנשים שב ומגיע מידי חודש למפגשים.
כמו בכל קבוצת תמיכה הנעה מסביב לנושא משותף, בכל פגישה הוקדש חלק מהזמן לשיתוף סביב נושא התרופות, תופעות הלוואי, המלצות על רופאים ועל טיפולים שונים ביניהם גם טיפולים אלטרנטיביים וכדו’.
ייחודה של קבוצה זו הוא בכך שחלק מחבריה הם זוגות המגיעים יחדיו כשבן הזוג הוא המטפל העיקרי של החולה.
לפיכך, אחד הנושאים השכיחים במפגשי הקבוצה הם החיים הזוגיים לצד מחלת הטרשת הנפוצה בהתנהלות בבית ומחוצה לו.
מצד אחד נמצא בן הזוג החולה שמעוניין לתפקד כמה שיותר ולהטריד כמה שפחות את בן או בת זוגו/ה ומהצד השני עומד בן הזוג המטפל המעוניין ורוצה לעזור ולעיתים צופה בחרדה על הסיכונים שלוקח בן /בת הזוג כדי “לא להעיק” ולהמעיט את מידת התלות בו ובעקבות כך מסתכן בנפילה או במאמץ יתר המשפיע עליו לרעה.
חברי הקבוצה שיתפו מה קורה להם בשעת נפילה – חוסר אונים, חרדה, תחושה חזקה של תלות באחר שירים אותם, ירידה בביטחון העצמי וכמובן פגיעה פיזית כתוצאה מכך.
בשל כך נוצר מתח ולחץ רב אצל בני הזוג שאינם חולים ונשאלה השאלה מה הגבול הדק שבין אפשור פעילות כמה שיותר עצמאית לבן הזוג החולה לבין ההסתכנות הכרוכה בכך ותוצאותיה.
ניסינו להבין בקבוצה מה מקור הקושי של בקשת עזרה והחברים שיתפו בכנות ובאומץ את תחושותיהם. הבנו יחד שקשה מאד לקבל את אובדן העצמאות, להכיר בהזדקקות ולהשלים עם העובדה שמה שהיה ניתן לבצע בעבר כבר אינו ישים יותר.
נושא השליטה וחוסר השליטה של אדם בחייו עלה הרבה במפגשים, אך עם זאת עלתה גם ההכרה שיש להסתכל באומץ במציאות, לחזק את מה שחזק ולמצוא דרכים להתמודד עם מה שקשה יותר.
נושא זה גרר התייחסות גם לנושא התקשורת הזוגית והויתורים ההדדיים המהווים חלק מחייו של כל זוג וקיימים בעוצמה רבה יותר כשבן הזוג חולה.
כדוגמה לתקשורת הזוגית הועלו דוגמאות מחיי היום יום של כל זוג וכן מנסיעות משותפות לחו”ל וההתארגנות המיוחדת שיש צורך לבצע לקראת שהות המוציאה את החולה מהסביבה הטבעית שלו.
הקבוצה סיכמה בינה לבין עצמה כי אמנם דרושה הכנה והתארגנות לכך, אך מילוי המצברים לבן הזוג החולה ולזה המטפל בו הינה חשובה ביותר שלא לדבר על חוויות חיוביות ומצב רוח טוב החשובים מאד למצב הנפשי של החולה.
במשך כל הפעילות השנה הזכרנו לעצמנו את הקשר ההדוק שבין בריאות נפשית, תקשורת תקינה וחיים ללא מתח וקונפליקטים (עד כמה שאפשר) לבין בריאות פיזית – הן לחולים והן לחברי הקבוצה המוגדרים “בריאים”.
