קבוצות תמיכה 2013

האגודה הישראלית לטרשת נפוצה (ע”ר)

סיכום קבוצות תמיכה של האגודה הישראלית לטרשת נפוצה (ע”ר) – 2013

קבוצת “ירושלים ותיקים”

סיכום פעילות לשנת 13- 2012

קבוצת התמיכה הירושלמית הוותיקה ממשיכה לשמור על גרעין משתתפים מתמיד וקבוע, כאשר בשוליים מצטרפים אליה מידי פעם חברים חדשים, בעוד חברים אחרים מחליטים לקחת הפוגה קצרה או ארוכה יותר.

הקבוצה נפגשת אחת ל- 3 שבועות בסיועה של הגב’ מרגלית לב, שזה למעלה משלושה עשורים פועלת בהתנדבות ודואגת בלי לאות לרציפות הקשר והתקשורת בין חברי הקבוצה. זה כולל תאום המפגשים, תאום ההסעות למקום התכנסות וממנו וכדו’. רוח ההתנדבות בקבוצה זו ראויה לציון מיוחד. ליד מרגלית פועלים חברים נוספים שמדרבנים את האחרים להגיע לפגישות ומקיימים איתם קשר טלפוני בין מפגש למפגש. בשנה זו שניים מחברי הקבוצה קבלו תעודות הוקרה מטעם האגודה לטרשת נפוצה על תרומתם לחברי הקבוצה ועל פעולות ההתנדבות שהם לוקחים בהן חלק בקרב הקהילה הרחבה.

מפגשי התמיכה עסקו, בין היתר, בחילופי מידע על תרופות, טיפולים קונבנציונאליים וטיפולים אלטרנטיביים, תגובות לשימוש בקנאביס רפואי, חשיבות ההתעמלות והתנועתיות, התייחסות לבעיות נגישות לשירותים בקהילה ועוד. במשך השנה התקיימו מספר הרצאות שניתנו, הן ע”י חברי הקבוצה והן ע”י גורמים חיצוניים. הרצאות אלה כללו בין היתר: לימוד ותרגול התעמלות לפי “שיטת פאולה”, “היענות לטיפול רפואי” והקשר שבין הקפדה על תזונה נכונה ובריאות. במהלך השנה דנה הקבוצה בקשיים של ילדים ובני נוער להתמודד עם מחלת הוריהם, המשמעות של היות החולה, בו בעת, הן ה”מעסיק” של עובד/ת זר/ה והן תלוי בו/בה באופן כמעט מוחלט, וכן בעיות תקשורת עם בן/בת הזוג. ההתייחסות לנושא זה הובילה, מאוחר יותר, למפגש מיוחד שבו נכחו שמונה זוגות שדנו במשמעות של להיות חולה טרשת, מצד אחד, ולהיות בן/בת זוג לחולה כזה מהצד האחר.

חלק מהדיונים עסק בבעייתיות הנובעת מהמסרים הכפולים שהסביבה משדרת לחולה: מצד אחד מדרבנת אותו לעשות מאמצים, לשמור על מקום העבודה ולגלות פעלתנות, יצרנות ויצירתיות, ככל שניתן, ומצד שני מעניקה לגיטימציה למוגבלותו ומדרבנת אותו להוריד את סף הציפיות מעצמו ולהתאימן לרמת המוגבלות שלו על מנת למנוע מעצמו תסכולים ומפח נפש.

תשומת לב רבה הושקעה במאמץ להגדיר פעולות שמקנות לחולה הנאה, סיפוק והעצמה. בהקשר זה, דנה הקבוצה בספרו של פרופ’ ויקטור פרנקל “האדם מחפש משמעות” ובעקבות הקריאה בספר זה התבקש כל אחד מהחברים להגדיר לעצמו את הסיבות “שבשבילן חשוב וכדאי להתעורר כל בוקר.”

חשוב להוסיף כי במסגרת פרויקט משותף של האגודה לטרשת נפוצה עם בית הספר לעבודה סוציאלית שליד האוניברסיטה העברית, קיבלו שתיים מחברות הקבוצה ליווי שנתי צמוד של שתי סטודנטיות משנה א’.

הקבוצה, נפרדה השנה, בצער רב, מהרצל בן רפאל ז”ל, חבר ותיק שהלך לעולמו. יהי זכרו ברוך.

דר’ אברהם לוי – מנחה הקבוצה

קבוצת טבריה

קבוצת טבריה החלה את פעילותה באפריל 2011 ומקיימת מפגשים חודשיים בני כשעתיים במרכז צעירים והון אנושי בשכונת מורדות טבריה. קיים גרעין מוצק של חולים וחולות שחלקם מגיעים עם מלווים באופן קבוע. עם זאת, הקבוצה פתוחה לקבלת משתתפים חדשים, ונראה כי ריענון השורות ע”י הצטרפות משתתפים חדשים יתרום לקבוצה ויקדם אותה. את הכיבוד הצנוע מארגנת מרכזת הקבוצה הגב’ לאה שחר, בשיתוף חברי הקבוצה המתמידים בהכנת מטעמים. תודה לכל הטורחים השנה החלו חברי הקבוצה לציין את ימי ההולדת של ילידי החודש בו מתקיים המפגש, והקבוצה מעניקה שי צנוע לחוגגים. השנה אירחה הקבוצה נציגים מטעם הביטוח הלאומי בטבריה שמסרו מידע לגבי זכויות חולי טרשת נפוצה ומהי הדרך הנכונה למצותן. מדריך פלדנקרייז המתמחה בטיפול בחולים ובנכים התארח באחד המפגשים, והסביר על השיטה ויתרונותיה לחולי טרשת נפוצה. נערך גם תרגול הדגמה למשתתפים שנהנו מהפעילות. באחד המפגשים השנה התקיימה גם סדנת היענות לטיפול ע”י נציגת איגוד חברות התרופות, שהייתה מהנה. הנושאים שממשיכים לעלות לדיון רבים ומגוונים: החל מעניינים פרקטיים כמו זכויות, דרך קשיים בהתמודדות עם המחלה והמגבלות הנובעות ממנה, וכלה בהקשבה, תמיכה, התייעצות, ואף תכנון פעילות חברתית מחוץ למסגרת המפגשים החודשיים. נראה כי הקבוצה נחווית כמקום בטוח בו ניתן לשתף ברגשות ולקבל הבנה ותמיכה מחברים וחברות המוכנים לסייע בכל עת.

קבוצת “ירושלים צעירים”

קבוצת “ירושלים צעירים” הוקמה ע”י האגודה לטרשת נפוצה לפני כשנתיים וחצי במטרה לתת מענה לאוכלוסיית המאובחנים החדשים יחסית, באזור ירושלים, שאינם נעזרים בעזרים טכניים.

תהליך הקמת הקבוצה היה ארוך וממושך ולווה בקשיים לא מעטים. הסתבר שדווקא בשלבים הראשונים, בהם חווים המאובחנים את משבר ההסתגלות הקשה ביותר, פועלים במקביל תהליכים נפשיים של הדחקה, ניכור והתנגדות להצטרפות לקבוצת תמיכה, שמשמעותה עבורם היא מתן גושפנקא למצב החולי.

כיום לאחר פרק ארוך של הבשלה והתגברות על חלק מהמחסומים הרגשיים, נכנסה הקבוצה לתהליך מסודר של מפגשים חודשיים במבנה המרכזי של “יד שרה”. הקבוצה הפכה למקום מכיל ומשמעותי עבור חבריה, האווירה בקבוצה משדרת בטחון ונינוחות, המשתתפים מקושרים זה לזה והופכים בהדרגה ל”אבן שואבת” למצטרפים חדשים: ממספר משתתפים מצומצם, קלטה הקבוצה בשנה זו חברים נוספים והגיעה לכדי 15 חברים קבועים.

הקבוצה התברכה בחברים בעלי ענין משותף, עם מוכנות להיפתח ולבקש סיוע כמו גם להושיט יד לאחרים בעת הצורך.

הפעילות בשנה החולפת הייתה עשירה ומגוונת וכללה נושאים רבים בעלי עניין למשתתפים. כך למשל עסקה הקבוצה בעקרון הסודיות, בהתלבטויות לגבי חשיפת סוד המחלה בפני בני משפחה, בפני בני זוג בשלב החיזור הרומנטי, בפני חברים ומעסיקים. דובר גם על הקושי לחזור למקום העבודה לאחר תקופת היעדרות ממושכת וכן על חשיבותו של התא המשפחתי כגורם מרכזי של סביבה תומכת. הדיונים נסבו גם על בילוי קונסטרוקטיבי של שעות הפנאי, חשיבותה של הפעילות הגופנית וכמובן חילופי מידע על תופעות סימפטומטיות, שימוש בתרופות ובטיפולים שונים והתקשרויות עם נציגי המוסד לביטוח לאומי.

בנוסף לפעילות השוטפת חוותה הקבוצה מספר אירועים מיוחדים שסייעו לחיזוקה והתגבשותה. כך למשל, נדרשה הקבוצה להתמודד עם קשייו של חבר שעבר ניתוח מורכב וכן ליוותה חברה בתהליך ההיריון הראשון וארגנה אירוע חגיגי בבית קפה לאחר הלידה שעברה בשלום.

במשך השנה נערכו מספר מפגשים מיוחדים שהיו בעלי משמעות לחברים, כך למשל: נערך מפגש היכרות עם העובדת הסוציאלית של המחלקה הנוירולוגית של בית החולים “הדסה עין כרם”, התקיימה הרצאה בנושא” תזונה נכונה”, נערכה סדנה בנושא “היענות לטיפול רפואי”, התקיים מפגש עם נציגי חברת “ביונס” שהציגו עזרים טכנולוגיים לסיוע בקשיי הליכה, וכן התקיים מפגש עם מטפל “שיאצו” ממכללת “רידמן” שתרם 10 טיפולים אישיים לכל אחד מחברי הקבוצה, ללא תשלום.

אחד הדיונים המשמעותיים נסב על הדרך לחיות בצד המחלה במקום המאבק המתמיד כנגדה, כיצד לראות את המחלה כחלק ממכלול החיים ולא כמהות החיים וכיצד לחזק את האמונה שהכוח להתמודדות מצוי בתוכנו יותר מכל גורם חיצוני אחר.

בסיום השנה זכה אחד מחברי הקבוצה בתעודת הוקרה מטעם האגודה לטרשת נפוצה על היותו מודל לחשיבה חיובית והתמודדות נכונה עם המחלה וכן על הסיוע שהוא מגיש לחברי הקבוצה.

דר’ אברהם לוי- מנחה הקבוצה

קבוצת חיפה – מבוגרים

ביוני 2012 הוחלפה מנחת קבוצת חיפה מבוגרים הנפגשת אחת לחודש במרכז יום ברח’ שושנת הכרמל בחיפה. זוהי קבוצה ותיקה הנפגשת שנים רבות ומורכבת ברובה מזוגות. קיים גרעין מוצק של משתתפים. עם זאת, הקבוצה פתוחה לקבלת משתתפים חדשים, ואכן 2 נשים, תושבות הקריות, הופנו אל מנחת הקבוצה, ומתוכננות להתחיל להגיע למפגשים. מנחת הקבוצה מתרשמת כי המרחק מכביד על חלק מחברי הקבוצה להתמיד במפגשים. במספר מפגשים השנה בהם הקבוצה הייתה מצומצמת, עלו תכנים אישיים ומשמעותיים מאד בנושאים כמו תקווה וייאוש. וכמובן, ממשיכים לדון בנושאים המוכרים כמו: חידושים במחקר ובטיפול, זכויות, קשיים בהתמודדות עם המחלה והמגבלות הנובעות ממנה, והצורך בתמיכה, ובאוזן קשבת. נראה כי הקבוצה נחווית, ע”י החברים המקפידים להגיע למפגשים, כמקום בטוח בו ניתן לשתף ברגשות ובקשיים, ולקבל הבנה ותמיכה מחברים המוכנים לסייע בכל עת.

קבוצת “בלינסון ותיקים”

קבוצת “בלינסון ותיקים” פועלת המסגרת בית החולים “בלינסון”, בצמוד לצוות הרפואי במקום ובליווי אחות שדואגת לענייני מנהל, תיאום המפגשים ותקשורת שוטפת עם חברי הקבוצה.

הקבוצה נפגשת אחת לחודש, נחשבת ל”קבוצה סגורה” ומונה כ-25 חברים קבועים: 5 זוגות וייתרם בודדים. בשנה החולפת נפרדה הקבוצה מאחד הזוגות שהיגר לחו”ל, ובמקביל, קלטה במקומו זוג חברים חדש.

אחד האירועים המרכזיים שחוותה הקבוצה בשנה החולפת היה פרידה רגשית ומכאיבה מרופאה בכירה שהייתה לפני כ- 7 שנים היוזמת של הקמת הקבוצה ובמשך תקופה ארוכה הכירה וליוותה, באופן אישי, כמעט את כל חברי הקבוצה. הפרידה מהרופאה, שבאה במפתיע, הסעירה את הרוחות, פגעה בהרגשת הביטחון של החברים, הכניסה חוסר שקט והייתה מלווה בתיאום מפגשים עם הצוות הרפואי של המחלקה ובחילופי מכתבים עם הנהלת בית החולים. הרוחות נרגעו ושבו למסלולם התקין רק לאחר שהושלמו חילופי האישים ונכנסו רופאים מחליפים.

קליטתו של זוג חדש לקבוצה, בשעת משבר, הייתה מלווה בהרבה רגישות וסיוע מצד החברים, וכישורי התמיכה של הקבוצה באו, במקרה זה, לביטוי מרשים.

בנוסף, במשך השנה נערכו בקבוצה 3 מפגשים עם בנות של אחדים מהחברים שהגיעו לקבוצה, כל אחת בנפרד ומיוזמתן, על מנת להכיר את הקבוצה אליה משתייכים הוריהן, ועל מנת לדון עם החברים במשמעותם של החיים בבית שבו חי הורה חולה בטרשת. בעקבות המפגשים עם הבנות, התעורר בקבוצה דיון מעמיק על הצורך לערב את הילדים במחלת ההורה: חלק מהמשתתפים דגל בגישה מגוננת וב “הורדת העול” מהילדים, בעוד אחרים נטו לראות בילדיהם חלק בלתי נפרד מסביבה תומכת שיש לשתף ולרתום לעניין ככל שניתן. המפגשים עם בנות המטופלים העלו לסדר היום את חשיבותם של הקשרים בתוך המשפחה ובעיקר את חשיבותה של תקשורת תקינה עם בני/בנות הזוג. רבות דובר על חשיבות הטיפוח של סביבה תומכת, כולל, ההסתייעות בעובד/ת זר/ה.

במשך השנה התקיימו מספר הרצאות שניתנו בחלקן על ידי חברי הקבוצה ובחלקן על ידי גורמים חיצוניים. בין היתר, למדנו על שיטת טיפול חדשה להתמודדות עם בעיות שליטה בשלפוחית השתן, נערכה סדנא להעלאת המודעות להיענות לטיפול רפואי. התקיים מפגש עם נציגי חברת “ניאופרם” שהציגו את תכונותיה של תרופת ה –SATIVEX, וכן למדנו על הקשר שבין ההקפדה על אוכל בריא ותפקוד תקין.

במהלך השנה הוענקה תעודת הוקרה מטעם האגודה לטרשת נפוצה לאחות לינדה שמלווה במסירות את קבוצת התמיכה בבית החולים, וכן לשלושה מחברי הקבוצה שתורמים לאחרים ומסייעם לתפקודה התקין של הקבוצה.

סיכום שנת הפעילות צוין במפגש חגיגי בפארק הלאומי ברמת גן שאורגן ביוזמת חברי הקבוצה ובסיוע הצוות המלווה.

ד”ר אברהם לוי- מנחה הקבוצה

סיכום שנתי- קבוצת התמיכה- נצרת

קבוצת תמיכה נצרת כבר קיימת 5 שנים, המפגשים הקבוצתיים מתקיימים כמתוכנן בספרייה העירונית, קריית החינוך בנצרת, פעם בחודש, ומס’ המשתתפים 18 חולים ו- 6 מלווים, ואנוכי מנחה אותה שנה.

המפגש מתחיל תמיד בסבב מה נשמע? לשתף חברי הקבוצה במה שעבר עליהם במהלך החודש וחשוב להם לחלוק אותו עם חברי הקבוצה. המפגשים מתחלקים למפגשים פתוחים ומפגשים מונחים בעזרת הפעלה או פעילות, ובסוף המפגש סבב משפט סיכום ועדכון בנושא מפגש הבא. הנושאים, הסוגיות והדילמות שעלו בקבוצה:

1- משמעות המחלה עבורם.
2- משמעות האובדן התפקודי.
3- מערכת התמיכה וחשיבותה.
4- הצטרפות משתתפים חדשים לקבוצה ואיך זה משפיע עליהם.
5- זכויות ממוסד ביטוח לאומי והתסכול מההתנהלות של המוסד.
6- חשיבות מטפל קבוע, ומת קורה בזמן התחלפות המטפל הקבוע.

הקבוצה מהווה מקור תמיכתי חשוב מאוד לחבריה, החברים עוטפים אחד השני באהבה, מקשיבים, מבררים, דואגים, מעצים אחד לשני. והם מקפידים להגיע לכל מפגש בזמן ולפעמים הם נשארים ביחד אחרי סיום המפגש. לדבריהם הקבוצה והתהליך שעוברים מאוד עוזר ותורם להם בהתמודדות עם המחלה והשלכותיה.

מנחה: עו”ס רשאסגיר.

קבוצת תמיכה לנשים חולות טרשת נפוצה ממזרח ירושלים- דוברי ערבית

מדובר בקבוצה שהתקיימה בשנת 2009 ע”י סטודנטית לעבודה סוציאלית במסגרת פרויקט קהילתי בבית חולים הדסה עין כרם, בירושלים. בשנת 2010 נערכה מסגרת קבועה שבמהלכה חברות הקבוצה נפגשות פעם בשלושה שבועות, למשך שעה וחצי בהנחיית עובדת סוציאלית בקופת חולים שיח’ גראח במזרח ירושלים. הקבוצה מונה נשים ערביות ממזרח ירושלים. הקבוצה הטרוגנית מבחינת גיל, מצב חברתי, דת, השכלה, תעסוקה ומצב בריאותי.

במהלך שלוש השנים האלו, הקבוצה עברה שלבי התפתחות משמעותיים של היכרות, גיבוש, בדיקה עצמית ובדיקת האחר וכיום נמצאת בשלב יותר יציב ומאוזן, בעלת כוח ורצון בקבלת עזרה, יעוץ והכוונה.

הנשים מגיעות לקבוצה בזמן ובאופן קבוע, משתפות ברגשותיהן, בקשיהן ובעולן הפנימי. עוזרות ותומכות אחת בשניה, מציעות נושאים ודילמות שמטרידות אותן לדיון ובדיקה.

בשנה האחרונה, עלו כמה נושאים חשובים בקבוצה מבניהן זוגיות והורות בצל המחלה, קבלה עזרה מול נתינה, אני והאחר. הנשים שתפו בפתיחות ובבטחון דבר שמראה על הכוח שהקבוצה מעניקה עבורם ועל השלב המתקדם של הקבוצה.

מבדיקה עם הנשים בתקופה האחרונה, מורגש צורך בשינוי מבחינת הכלים וההפעלות. הכוונה בשימוש בכלים ואמצעים אומנותיים למטרה טיפולית ובדיקת עוד רבדים רגשיים. לכן מנסים לבנות תוכנית מיוחדת של שימוש באומנות ככלי טיפולי בקבוצה מסוג זה לשנה הקרובה.

לסיכום, לקבוצה יש משמעות וכוח רבים מאוד עבור הנשים המשתתפות שבעזרת הקבוצה מרגישות שאינן לבד, מרגישות בתמיכה ובביטחון האחת בשנייה, ובקבלת המחלה ורכישת מיומנויות וכלים התמודדות עם המחלה והשלכותיה בצורה בוגרת ובשלה.

היבהחאיק-קסיס – מנחת קבוצת נשים מזרח ירושלים

סיכום פעילות קבוצות תמיכה – האגודה הישראלית לטרשת 2013

קבוצת אשקלון

קבוצה זו היא ותיקה ופועלת קרוב ל 20 שנה. כיום נמצאים בקבוצה חברים ותיקים, המשתתפים שנים רבות במפגשים וכן חברים חדשים שהצטרפו בשנים האחרונות. בקבוצה חברים מאשקלון ומערים נוספות : שדרות, ק. מלאכי, ק. גת, אשדוד . הקבוצה היא הטרוגנית ובה מבוגרים וצעירים, אנשים הנעזרים באמצעי עזר שונים ועצמאיים. הקבוצה מתאפיינת בפתיחות וביכולת לשתף זה את זה. החברים מכירים אחד את השני, יודעים לתמוך ברגעים קשים ולתרום מניסיונם. אחד הדברים שבא לידי ביטוי במפגשים הוא הכוח של המשתתפים, גם בשיחות קשות, לסיים בנימה אופטימית ובראיה קדימה. לא פעם אנו מדברים על הכוחות הטמונים אצל כל אדם ואדם ולומדים זה מזה כיצד להסתכל ולהבחין בכוחות אלו. במפגשי הקבוצה באים לידי ביטוי הצורך בוונטילציה, תמיכה, מתן ייעוץ וכן פתיחות ושיתוף. חברים חדשים מתקבלים בזרועות פתוחות ובהרבה רצון. רכזת הקבוצה, שמחה הירש, שזכתה לאחרונה באות הצטיינות על התמדה ותרומה, פועלת במרץ להרחבת הקבוצה ולקשר שוטף בין החברים. הקבוצה נפגשת במתנ”ס ווסק, בימי ראשון, אחת לארבעה שבועות. לפני כל פגישה, נהנים חברי הקבוצה מזמן של “יוגה ושיר” עם דביר, המביא גם הוא שמחה ואופטימיות בגישתו המיוחדת.

קבוצת מגל

הקבוצה נפגשת בקיבוץ מגל, זה מספר שנים. לאחר מעבר בין מספר מקומות מתאימים פחות, ביוזמתו של קומפה, רכז הקבוצה, הוזמנה הקבוצה להתארח אחת לחודש במועדון הקיבוץ (או לחילופין בביתו של הרכז) האירוח נעשה בחום ובאהבה רבה וזו שוב הזדמנות להודות , הן לקומפה והן לקיבוץ על נדיבות, פתיחות וקבלה. הקבוצה נפגשה בעברה בחדרה ועברה מספר שינויים, אך ביום היא קבוצה יציבה ומגובשת. חברי הקבוצה נוהגים לעדכן ולשתף זה את זה במכלול חוויות החיים: עבודה, ילדים, משפחה, נסיעות, שינויים, חוויות מיוחדות וגם, כמובן, מעולמם של אנשים החולים בטרשת. לא יתכן שלא יהיו גם שיחות על רופאים, טיפולים ותרופות. הקבוצה יודעת להכיל את חבריה, להקשיב בכל ליבם לסיפורים ולחוויות לא קלות, לעטוף את החבר המשתף ולתמוך כמיטב היכולת. אנו חוזרים ורואים כיצד רק בקבוצת תמיכה מסוג זה אנשים יכולים להיפתח, לשאול, לשתף ולקבל עצות ותמיכה – ולצאת מעודדים וחזקים יותר. הקבוצה נפגשת, כאמור, בקיבוץ מגל, אחת לארבעה שבועות.

קבוצת כפר סבא

קבוצה זו היא קבוצה צעירה, עדיין “חדשה” במושגים של האגודה. קבוצת כפר סבא החלה את פגישותיה לפני למעלה משנה. למרות שיש כבר גרעין מגובש, חברי הקבוצה עדיין נמצאים בתהליך של התייצבות כקבוצה. החברים למדו להכיר זה את זה ולראות יותר ויותר את כוחם כקבוצה ולא רק כפרטים בודדים. הקבוצה נותנת הרבה לחבריה, מקום לשיח משתף ומכיל, הקשבה, ולא פעם שיח משמעותי על הקורה עם האנשים ועל רגשות, חוויות, שמחות וקשיים. בתקופה הקצרה שהקבוצה קיימת כבר הסקנו הרבה. עלו מגוון נושאים, שינויים קוגניטיביים, תזונה, שינויים שחלו בעקבות המחלה, חברים וחברויות שחלו בהם שינויים, התגברות על קשיים, מאבקים לא פשוטים מול הממסד, חיפוש עבודה ועוד ועוד. הקבוצה מאד הטרוגנית ובה חברים צעירים ומבוגרים שרכשו שפה משותפת, אפילו הומור משותף וצוברים יותר ויותר חוויות כקבוצה. רחל ויוסי, זוג מחברי הקבוצה הזמין את כולם למפגש קבוצה אצלם בבית, והחוויה תרמה והוסיפה הנאה לכולם. במשך השנה השתתפה מעיין כמנחה נוספת לקבוצה ולאחרונה, עם תום שנת הלימודים הודינו לה נפרדנו ממנה. הקבוצה נפגשת אחת לארבעה שבועות, בבית התרבות בכפר סבא, ושמחה להכיר מצטרפים חדשים.

קבוצת עמית-יועץ

קבוצת עמית יועץ היא קבוצה קטנה ומיוחדת. חבריה עברו קורס מרוכז ולמדו יסודות של הקשבה, מתן תמיכה טלפונית, מתן ייעוץ מתוך ניסיון אישי, ליווי והפניה בעת הצורך. אנו מכירים בצורך של עמית יועץ באגודה ויש לא מעט חברים באגודה הנהנים מהתמיכה הניתנת להם בדרך זו. אנשים המעדיפים שיחה טלפונית, אנונימית ואפשרות לשאול ולשתף בשיחה, מנצלים את השרות שחברי עמית יועץ נותנים.

אין ספק שמתן התמיכה בדרך זו תורם גם ליועצים עצמם ולא רק לפונים לשיחות. היום אנו מודעים לצרכים של אנשים צעירים ולכן, במידה ויהיו אנשים שמעוניינים בכך, ייפתח קורס נוסף לעמית יועץ באגודה.

אסנת שיזף – מנחת קבוצות

פעילות במסגרת קבוצת התמיכה בשפה הערבית בשייח ג’ראח ירושלים עמותת נשים לגופן / אל מרה וקאינואה תקיים סדרת סדנאות על בריאות נשים

בהמשך ליום העיון בשפה הערבית, בנושא: “דימוי גוף ודימוי חברתי”, שהתקיים ב-20.3.12, בכנס האגודה, ובעקבות תרומה נדיבה לעמותת נשים לגופן, מקרן רוזה לוקסמבורג, תתקיים סדרה של שלושה מפגשים לקבוצה, במזרח ירושלים, בשכונת שייך ג’ארח. המפגשים יתקיימו בפורמט של שלושה מפגשי סדנא תהליכית, בני שעה וחצי כל מפגש, בהם מועבר ידע ושיח מעצים אודות סוגיות נבחרות של בריאות נשים.

אודות הסדנאות
סדנאות עמותת נשים לגופן ניתנות ע”י מנחות קבוצות מיומנות, יהודיות וערביות, העוברות הכשרה מקפת. הסדנאות ניתנות בסדרות ומאפשרות חשיבה, שינוי, שיתוף ולמידה הדדית. באמצעותן אנו מקדמות תהליכים של התעצמות, ומאפשרות העלאת מודעות ופתיחות לנושאים מושתקים. הסדנאות מותאמות בנושאיהן לצרכי ותחומי העניין של הקבוצה. מנחות נשים לגופן מיומנות בהעברת מגוון רחב של נושאים, והמדיניות שלנו היא לאפשר למנחה להתאים את הנושאים לצרכי הקבוצה במידת הצורך.

נושאי הסדנאות

• מהי בריאות נשים? מה ייחודי לבריאות נשים? מידע אודות מצב בריאות הנשים בישראל. האם ומתי אנו מרגישות בריאות? תחושות וצרכים מיוחדים; מה אנו יכולות/צריכות לשנות בכדי לשפר את בריאותנו? הקשר בין בריאותנו הפיזית לבין בריאותנו הנפשית והרגשית.
• דימוי חברתי, כיצד נתמודד: ‘נכה’, ‘בעלת לקות’, ‘רווקה’, ‘אישה ללא ילדים’, ‘גרושה’… כיצד אנו נתפסות בעיני החברה סביבנו. התמודדות עם התפיסות הקיימות.
  המשך דימוי גוף: מהו דימוי גוף כיצד הוא נוצר ומה ייחודי לנשים? דימוי הגוף שלנו מונע פעמים רבות מתכתיבים סביבתיים וחברתיים. מה קורה כשהגוף שלנו שונה באופן מהותי מאידיאל היופי המקובל? מיניות וזוגיות: מה המקום של מיניות וזוגיות בחיינו? השפעת החולי על המיניות שלנו. שאלות נפוצות וחסמים בתחום זה.

איך נוכל להשתמש במידע בנושא הבריאות בספר שקיבלנו, במידע באינטרנט ובמידע הרב הסובב אותנו שימוש במקורות מידע קיימים לצרכינו ולשיפור בריאותנו

סיכום שנת פעילות באגודה לטרשת נפוצה

הנחיית קבוצת בילינסון צעירים 2012-2013

מזה שנתיים אני מנחה את קבוצת בילינסון צעירים. הקבוצה נפגשת פעם בחודש, בבית חולים בילינסון, כאשר בחלק הראשון של המפגש יש ארוחת ערב, תרומת חברת “טבע” ובחלק השני המפגש הקבוצתי. את המפגש מארגנת לינדה האחות במחלקה הנירולוגית המשקיעה רבות מזמנה ומרצה לטובת הקבוצה ולשמירת קשר עם חולים.

הקבוצה מונה 15-20 חברים בטווח גילאי 30-45, כולם עצמאים בהליכתם, רובם עובדים ורבים מהם בעלי משפחה. בנוסף ישנם שלושה בני-זוג של חולות טרשת המגיעים בקביעות ומהווים חברי קבוצה לכל דבר. וכמו בכל קבוצה, גם בקבוצה זו יש את “הגרעין הקשה” – 12 חברים המגיעים בקביעות ומשקיעים רגשית בתהליך הקבוצתי.

השנה, המשכנו לגבש קבוצה המשמעותית לחברים תוך מתן האפשרות לביטויי רגש, חיזוק תחושת הסולידריות והערבות ההדדית. הנוכחות של בני-זוג הייתה משמעותית מאוד השנה וחברים הרגישו נוח לשתף מחיי הזוגיות והקשיים המתלווים אליה הכרוכים במחלה. הפרספקטיבות של שאר הזוגות היה חשוב ומהותי למפגשים אלה. לצד המפגשים הקבועים נוצרו קשרים חבריים בין חבריי הקבוצה והם מקיימים מפגשים גם מחוץ למפגש הפורמאלי.

אני מזמינה חברים חדשים להצטרף לקבוצה, אנו נשמח לקבל חברים חדשים אשר יהיו מעוניינים להתחייב לתהליך קבוצתי ואשר חשים הצורך להיות בחברת אנשים הדומים להם בהתמודדותם הפעילה והאמיצה במחלת הטרשת. אנו קבוצה מזינה בכל המובנים..

טל שפט-ברון, עו”ס ומנחת קבוצה

קבוצת צעירים ללא אמצעי עזר תל אביב- סיכום שנת 2011-2012

מחודש יוני 2012 התחלתי להנחות קבוצה לצעירים החולים במחלת טרשת נפוצה, אשר אינם משתמשים באמצעי עזר. המפגשים מתקיימים פעם חודש. עד כה התקיימו 10 מפגשים. הקבוצה מונה חברים קבועים רובם בגילאי 30 עד 40. חבר אחד בקבוצה גרוש +ילד ונמצא בזוגיות. ישנה חברה נוספת נשואה+ילד, ועוד חבר בקבוצה שהתחתן במהלך השנה האחרונה. שאר חברי הקבוצה רווקים. חלק מהחברים חלו בגיל צעיר (בסביבות גיל 20), וחלקם חלו בשלב מאוחר יותר. חלק מחברי הקבוצה עובדים, וחלק מחברי הקבוצה אינם עובדים עקב קשיים פיזיים בעקבות המחלה.

כאשר התחלתי להנחות את הקבוצה היה ניכר שחברי הקבוצה עמוסים רגשית בעיקר ברגשות שלילים שכללו: תקיעות, “פני לאן”, עצבות, “ושאין להן עם מי לחלוק את קשייהן בעקבות המחלה” ודאגה לעתיד. למרות שניתן לומר שהקבוצה מאוד “טרייה”, מהר מאוד נוצרה תחושה של אינטימיות והרגשה שניתן לדבר במרחב הקבוצתי על אותם תחושות שליליות, שלא ניתן לדבר עליהם עם חברים או בני משפחה. לציין, ששניים מחברי הקבוצה עברו התקף במהלך השנה האחרונה, ולמרות שהרגישו מאוד לא טוב הגיעו לקבוצה.

לכול אורך הקבוצה החברים בה מדברים על הצורך והרצון בתמיכה, שייכות ובמקום בו הם יוכלו לדבר את אשר על ליבם, ואכן, ישנה תחושה שיש פתיחות בקבוצה. בנוסף לתמיכה הרגשית והחברתית הקבוצה מהווה עבור חבריה מקור ידע והתייעצות. חברי הקבוצה חולקים מידע אחד עם השני, מייעצים בכול המישורים, לדוגמא: אחת החברות סבלה מתחושה לא טובה, אחת החברות ייעצה לה מה לעשות. נושא נוסף שעלה הוא הקושי של חלק מחברי הקבוצה מול רופאים הוצעו מס’ פתרונות מאוד פרקטיים ואפקטיביים, לדוגמא: לפני שנכנסים לרופא לרשום את כל השאלות על הדף, ולשבת עם הדף מול הרופא ולראות שהוא ענה על כל השאלות. הנושאים שעולים בקבוצה הם מגוונים ולעיתים על פניו הם נראים טכניים כגון: האם ללכת לחדר כושר המיועד לאנשים עם מוגבלות או ללכת לחדר כושר רגיל. ובאותו הקשר עולה השאלה עד כמה המחלה מגבילה אותי, הקושי לקבל את העובדה שאתה צריך לצרוך שירותים מיוחדים, עד כמה אני שונה מהסביבה, והאם הסביבה מבחינה במוגבלות שלי, ומה המשמעות שאני נותן לכך וכו’.

לסיכום, אני מתרשמת שהאווירה בקבוצה הנה טובה ומאפשרת תמיכה רגשית, חברתית ואינפורמטיבית. בנוסף, ניתן לראות על כל אחד מחברי הקבוצה את התמיכה ההדדית שמתאפשרת בתוך המרחב הקבוצתי.

בברכה,
רבקי גרון-שביב, עו”ס
מנחת קבוצות

קבוצת נערות- תל אביב- סיכום שנת 2012-2013

מחודש מאי 2011 התחלתי להנחות קבוצה לנערות החולות במחלת טרשת נפוצה. במהלך השנה הנוכחית היו בקבוצה 5 חברות קבועות: נ. ו- מ. שתי בחורות בנות 22- מ. סטודנטית אשר במהלך לימודיה לתואר התפרצה אצלה מחלת הטרשת, ל. – בחורה שבמרץ 2012 סיימה שרות לאומי ולמדה לפסיכומטרי (עשתה שלושה מבחני פסיכומטרי במהלך שנת 2012-2013), א. – נערה ממוצא אתיופי חיילת, וק. – בחורה שסיימה באוגוסט 2012 י”ב ומאוד רצתה להתגייס לצבא.

לכול אורך המפגשים עם הקבוצה הייתה תחושה שכל אחת מהבנות עושה עבודה מעמיקה עם עצמה. בקבוצה יש תחושה של אינטימיות ויחסי קירבה אחת עם השנייה, והיה ברור כי הקבוצה מהווה מקור תמיכה משמעותי עבורן.

התמה המרכזית לכול אורך הקבוצה הייתה בניית הזהות לצד או בצל מחלת הטרשת. לכול אורך השנה הקבוצה עודדה את ק. לסיים בגרויות ולהתגייס לצבא. בסופו של דבר, ק. סיימה י”ב עם בגרות מלאה וכן התנדבה לצבא. אולם, לפני כחודשיים הנערה עדכנה אותי שהיא לא הסתדרה במסגרת הצבאית, השתחררה והחלה קורס בבטל”א. לדעתי, המפגשים הקבוצתיים מאוד השפיעו על ק. ועזרו לה לאסוף את עצמה ולהתארגן ולסיים תיכון ובגרויות. חשוב לציין, כי לק. מרכיבים רבים המאפיינים נערה בסיכון גבוה.

נ. – הנערה (בחורה) בת 22 למעשה התחילה את הקבוצה כאשר היא הייתה סטודנטית בת”א, לאחר זמן קצר היא הפסיקה את לימודיה, וניסתה מס’ קורסים בתחומים שונים. הקבוצה שמה לה מראה שיש מקצוע מסוים, שכאשר היא עושה בו קורסים היא נהנית מתמידה ומסיימת את הקורס, וזאת לעומת קורסים אחרים. בינואר 2013 נ. נרשמה ללימודים באוניברסיטה באותו המקצוע, ובחרה לצאת לדרך עצמאית ולגור במעונות.

בפגישה האחרונה נ. סיפרה שהיא החליטה “לצאת מהארון” ולספר דרך הפייסבוק שהיא חולת טרשת, וכל הזמן עמדה לנגד עיניה נערה אחרת מהקבוצה שסיפרה לכל חברותיה, והדבר נתן לה הרבה כוח. נ. הייתה מופתעת לטובה מהתגובות החמות שהיא קיבלה בפייסבוק מהאנשים שלמדו איתה בשכבה. גם ק. סיפרה במהלך הקבוצה לחבריה ולשכבה שהיא חולה בטרשת נפוצה. שתיהן- נ. וק. סיפרו שדווקא העובדה שהן לא סיפרו שהן חולות בטרשת נפוצה גרם לאנשים לדבר עליהן מאחורי הגב, והיו לא מעט שמועות עליהן בשכבה בגלל חוסר הוודאות לגביהן.

ל. – הנערה השלישית שאני רוצה לציין, היא נערה שבאה מבית דתי שבמהלך הקבוצה סיימה את השרות הלאומי, ולאחר מכן, עשתה 3 פעמיים פסיכומטרי על מנת לקבל את הציון שהיא רוצה, לצערי הדבר לא קרה. אך יחד עם זאת, הדבר פתח לה פתח לחשוב על מקצועות אחרים, שלפני כן לא חשבה עליהן, מכיוון שהייתה בטוחה שהיא תלמד מקצוע מסוים.

לאחר שהקבוצה הפסיקה את המפגשים בחודש פברואר 2013 הוצע לה לקבל טיפול אצל סטודנט לעו”ס מטעם האגודה. הסיבה העיקרית לכך הייתה שהייתה תחושה של. נמצאת בצומת דרכים וזקוקה למקום שיקשיב לה ויהיה איתה בקבלת החלטות. ל. מאוד נתרמה מהטיפול ואמרה שהטיפול שעברה מאוד עזר לה. בשנה הבאה תשע”ד היא יוצאת לעצמאות והולכת ללמוד באולפנה, והתכנון שבשנה לאחר מכן, תתחיל ללמוד באוניברסיטה.

כפי שניתן לראות, אומנם הקבוצה של הנערות הייתה מאוד קטנה ואינטימית, אך היא הייתה מאוד משמעותית ולכל אורך הדרך הן ציינו שהקבוצה נותנת להן הרבה כוח. האווירה בקבוצה הייתה טובה ואינטימית שאפשרה לכל אחת מחברות הקבוצה את הנתינה והקבלה במרחב הקבוצתי.

היום וגם בתחילת הקבוצה היה לי ברור שמדובר בקבוצה מאוד חשובה ומשמעותית, אשר פוגשת את הנערות בצומת דרכים.

בברכה,
רבקי גרון-שביב, עו”ס
מנחת קבוצות

סיכום שנתי קבוצת תמיכה רחובות – 2013

השנה חווינו אובדן נוסף, כאשר נפטרה פט חברת הקבוצה. פט שמצבה כחולת טרשת השתפר פלאים בשנתיים האחרונות. חלתה בסרטן. לבקשתה התכוונו לבוא לבקרה באופן קבוצתי, אך מצבה כבר לא אפשר זאת, ותוך חודשים קצרים היא הלכה לעולמה. פט היתה חברה וותיקה ואהובה בקבוצה. לאחר מותה, ערכנו מפגש מיוחד לזכרה. מפגש אליו הגיעו גם חברים שעזבו את הקבוצה, כדי לדבר עליה יחדיו.

בחודשים האחרונים הצטרף אלינו חבר חדש – בוריס. אנו מברכים אותו על הצטרפותו. ומזמינים אנשים נוספים להצטרף.

באופן כללי השנה הזו נשזרה בקבוצתנו סביב נושא ה”אבדן”.
• אבדנה של פט.

• אבדנם של חברים בקבוצה, שמצבם לא מאפשר להם יותר להגיע, עקב חולי, מרחק, והתבגרות… בסה”כ הקבוצה התדלדלה, והחברים חסרים לנו. החברים המגיעים משקיעים מאמץ להגיע, שכן הקבוצה וחבריה חשובה להם. והם חשים מחוייבות עמוקה.

• אובדן היכולות, והירידה בתפקוד. נושא שחזר ועלה מצד חברים שונים. ראינו שיש לכל אחד דרכים שונות להתמודד עם אובדן יכולות. – אפשר להסתכל קדימה, בלי למצמץ, ולומר זה מה שעומד לקרות. ולהתכונן נפשית. ואפשר להיות אופטימי ולהאמין דווקא באפשרויות שיפור. – אפשר להיאבק על העצמאות ולא להרים ידיים, ולהיאבק על היכולות, שהן הן איכות החיים. ואפשר להיעזר, לקחת עובד הביתה, ולשפר את איכות החיים על ידי קבלת עזרה. – אפשר להיעזר בתרופות ובקנביס רפואי, כדי לשפר את מצב הרוח. ואפשר לסרב לתרופות ולהתמודד לבד.

נושא נוסף שדנו בו הנו התכונות שלנו, והשיפוט שלנו על עצמנו. בדקנו אילו תכונות אנו רואים בעצמנו. ומה בהן טוב ומה רע? וכן מה עוזר לנו בחיים, ומתגמל אותנו? ומה מפריע לנו, ואנו משלמים עליו מחיר? לאחרונה דיברנו על גישות של “ריפוי דרך אי-עשייה” בדרך הבודהיזם. וחשבנו על כך, ש”חוסר עשייה” הנחווה על-ידינו על פי רוב כפועל יוצא של אובדן יכולות ומאמלל אותנו. נחשב בתורות מסוימות כ”הדרך אל האושר”…. את הנושא ליווינו בסשנים קצרים של מדיטציה, השואפת להיות “אי עשייה”. האם הדבר בכלל אפשרי?

לאחרונה ביקשו החברים שנעסוק יותר בנושאים כאלו, הנותנים אולי, כיוון ומזור לשאלות חשובות וכואבות.

בברכת סיום שנה נעים, וחופש מהנה.

טלי ארד שטייניץ
מנחה קבוצת רחובות
מנחה, מדריכה ומאמנת אישית להורות ולהעצמה אישית.

קבוצת ערד- סיכום שנה-2013

השנה היו שלושה מפגשים בערד בבתי המשתתפות. הקבוצה מונה ארבע משתתפות. מיעוט המשתתפות אינו מאפשר מפגשים רציפים. כאשר משתתפת אחת אינה יכולה להגיע אנו מבטלים את המפגש. מסיבות אובייקטיביות לא תמיד יכולות המשתתפות להגיע ע”פ הלוז שנקבע בקבוצה גדולה אין לעניין השפעה. המפגשים כללו דמיון מודרך ושיתוף בסוגיות הקשורות בטרשת. למרות הצורך של חלק מהמשתתפות בהמשך המפגשים נראה כי צריך לשקול זאת.

בברכה, אביטל מויאל- מנחה

סיכום מפגשי קבוצת התמיכה לדוברי רוסית מבאר שבע

קבוצת תמיכה לדוברי רוסית מתנהלת בבאר שבע שנים רבות. הנני מנחה את הקבוצה משנת 2008. הקבוצה מתכנסת פעם בחודש בספריה של בית האבות “גני יעלים” באווירה ביתית וחמה.

הקבוצה היא מגובשת עם היכרות ממושכת בין חברי הקבוצה, עם כללים ונורמות מסוימים. חלק מחברי הקבוצה נפגשים גם במסגרות אחרות: במועדון חברתי, שומרים על קשר טלפוני ומתכתבים זה עם זה באמצעות דואר אלקטרוני.

בקבוצה 12 אנשים הסובלים מטרשת נפוצה כבר שנים רבות, בעלי ניסיון רב בהתמודדות עם המחלה. לצערנו מצב הבריאות של החברים וגם קשיים בניידות אינם מאפשרים לכולם להגיע לכל המפגשים.

השנה נפרדנו מחברנו אשר עבר למוסד סיעודי במרכז הארץ, עם זאת, זכינו להכיר זוג מקסים שהצטרף לקבוצה וזה עורר את האווירה. נראה שהקבוצה זקוקה להתחדשות ואנו מעוניינים לקלוט חברים חדשים.

חברי הקבוצה מעלים מגוון נושאים, גם השנה שוחחנו על התמודדות עם המחלה: קשיים בתפקוד, ציוד ומכשירי עזר, מוסדות רפואיים, טיפול תרופתי וכמובן תמיד במרכז הייתה תקווה שמלווה אותנו בכל הפגישה. בנוסף הקבוצה נוהגת להדגיש את כוחותיה ולעודד את הכישורים של כל אחד מהם. הקבוצה גאה בא.מ. שהמשיך להפתיע אותנו בכישרונותיו הספרותיים, ג.ג. ובן זוגה מפתיעים אותנו בציוריהם. העבודות של ג’ מפורסמים גם בעלון השנתי של האגודה. במפגש האחרון בירכנו את ל.ב. על הולדת הנכדה.

חברי הקבוצה פתוחים לרעיונות חדשים, מוכנים לקבל משתתפים חדשים מבאר שבע והסביבה ומקווים לעבודה פורייה בשנה הבאה.

סבטלנה אריוטקין – מנחת קבוצה