פרופ’ מיכאל סלע ממפתחי תרופת הקופקסון וממקימי האגודה הישראלית לטרשת נפוצה – הלך לעולמו – יהי זכרו ברוך!
פרופ’ מיכאל סלע נשיא כבוד באגודה הישראלית לטרשת נפוצה הלך לעולמו בגיל 98 – 2.3.1924-27.5.2022
פיתוח תרופת הקופקסון ע”י פרופ’ סלע תרם ועזר למיליוני חולי טרשת נפוצה ברחבי העולם והשפיע על מהלך מחלתם הפיזית והנפשית שתרמה לאיכות חייהם וחיי בני משפחותיהם
פרופ’ מיכאל סלע היה ממציאי תרופת הקופקסון שאותה פיתח יחד עם פרופ’ רות ארנון.
מסע גילוי התרופה החל בשנת 1967. פרופ’ סלע הצליח להעביר את חזונו לחברת טבע ובשנת 2013 אושרה התרופה בישראל ובשנת 2015 ברחבי העולם.
קופקסון הינה התרופה הראשונה שאינה מכילה אינטרפרונים וגורמת לירידה בתדירות ההתקפים ואת מהלך ההידרדרות הפיזית של המחלה.
פרופ’ סלע היה נשיאו השישי של מכון ויצמן למדע, ומומחה בעל שם עולמי לאימונולוגיה, בנוסף אחראי לפיתוח שלוש תרופות נוספות לטיפול בסרטן.
בעבר סייע למלט ניצולי שואה יהודים לישראל.
פרופ’ סלע היה מעמודי התווך של המדע הישראלי והבינלאומי ולאורך השנים זכה בשלל פרסים על פעילותו המדעית.
פטנטים רבים רשם לאורך השנים, אך גאוותו הייתה בתרומתו למחקר הבסיסי ובגילוייו המדעיים שלא הניבו יישומים מסחריים – מחקרים ששפכו אור על הבקרה הגנטית של פעולת המערכת החיסונית והולידו תחומי ידע חדשים לגמרי באימונולוגיה. להכרה מיוחדת זכה סלע על תרומתו המחקרית בתחום האנטיגנים הסינתטיים.
פרופ’ סלע היה אחד המדענים הרב-גוניים המיתולוגיים, אשר ייצרו ופתחו שדות מחקר – ולאחר מכן הובילו מאות ואלפי מדענים בדרכי מחקר ששינו את העולם. פרופ’ סלע עיצב את הרוח המיוחדת של מכון ויצמן למדע, כפי שאנו מכירים אותה היום. כנשיא המכון הוביל את המוסד בבטחה להישגים במדע בסיסי, ובה בעת ידע גם לזהות דרכים שבהן תגליות מדעיות עשויות לתרום לרווחת האדם ללא הבדלים בין דת, לאום או מגדר.
מלבד כהונתו כנשיא מכון ויצמן, סלע כיהן בשורת תפקידים בקהילה המדעית. בין היתר מילא את תפקיד נשיא האגודה הישראלית לטרשת נפוצה, נשיא האגודה הישראלית לביוכמיה, יו”ר האגודה הישראלית לאימונולוגיה, המדען הראשי של המרכז הרפואי של ניו אינגלנד במסצ’וסטס, ויועץ מקצועי לאונסק”ו ולארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית.
פרופ’ סלע זכה לאורך שנים בפרסים ואותות הוקרה על פעילותו המדעית: בגיל 35 זכה בפרס ישראל לחקר מדעי החיים לשנת 1959, ולאחר מכן זכה בפרס רוטשילד לכימיה (1968); במדליית אוטו ורבורג מטעם האגודה הגרמנית לכימיה ביולוגית (1968); בפרס מכון דה לה וי בצרפת (1984); בפרס ג’וברט השוויצי (1986) ובמדליית זהב אלברט איינשטיין מטעם אונסק”ו (1995). סלע היה גם הזוכה הראשון שאינו גרמני במדליית הארנק מטעם אגודת מקס פלאנק (1996) וזכה בפרס הבריאות של קרן בייה לאטור הבלגית (1997). סלע ועמיתתו פרופ’ רות ארנון זכו גם בפרס וולף לרפואה ב-1998.
לסלע הוענקו תארי דוקטורט לשם כבוד מאוניברסיטאות רבות בישראל ובעולם, ובהן האוניברסיטאות של בורדו, שטרסבורג, מקסיקו, אוניברסיטת טאפטס, קולבי קולג’, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב. סלע זכה גם בתואר עמית כבוד של האוניברסיטה הפתוחה והוענקו לו צלב המפקד של מסדר המצוינות של גרמניה ואות לגיון הכבוד הצרפתי.
סלע גם ייסד את קרן “ידע-סלע”, התומכת בפרויקטים של מחקר בסיסי בכל תחומי מדעי הטבע והמדעים המדויקים. לאורך השנים הקדיש מזמנו גם לתרבות ולאמנות, ונמנה עם תומכיה הראשונים של להקת המחול בת-שבע והיה לנשיא כבוד של המועצה הציבורית של הלהקה ועל שמו נקראת קרן מיכאל סלע לטיפוח כישרון צעיר בבת-שבע. הוא כיהן גם כסגן יו”ר של כבוד בתחרויות ארתור רובינשטיין הראשונות; כיהן במועצת המנהלים של בית-הספר למוסיקה רימון ושל האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. סלע היה גם ממייסדי מרכז יצחק רבין וחבר במרכז פרס לשלום ולחדשנות.
תנחומנו למשפחת סלע – אשתו ושלושת ילדיו
חברי האגודה הישראלית לטרשת נפוצה ובני משפחותיהם המועצה הרפואית המייעצת, הוועד המנהל והמנכ”לית ג’נין ווסברג נפרדים ממנהיג רב-השראה, אינטלקטואל מבריק, ממציא מקורי, מדען פורץ דרך, איש רוח ומעל לכל, אדם אהוב.
_________________________
מי ייתן שפרופ’ סלע שהלך מעמנו ימשיך להיות איתנו, שישרה עלינו רוח של השראה
עשייה וחמלה לרווחת האחר ללא הבדלים בין דת, לאום ומגדר כפי שפעל בימי חייו
Image: https://unsplash.com/ Paolo Nicolello
