השנה שלי באגודה לטרשת נפוצה היתה בעלת ערך ניכר, מחכימה, מעמיקה ומרגשת עבורי.

במסגרתה פגשתי באנשים מדהימים ומעוררי השראה ביכולותיהם, בכוחותיהם ובהתמודדותם הבלתי נלאית עם משברי חיים לא פשוטים, שהמחלה היא אך פסיק אחד מהם. כל אחד ואחד מהם נגע לליבי והותיר בו חותם. ליוויתי באופן פרטני מטופלים שעשו תהליכים משמעותיים בזיהוי חסמים ועיוותי חשיבה שמקבעים תפיסות ומייצרים סבל רב, כמו גם בעיבוד האובדנים הרבים שנובעים מהמחלה.

בהדרכתה המקצועית והרגישה של גב' מיכל ליפשיץ, יכולתי להביא לידי ביטוי את שלל הרגשות שגאו בי במפגש עם החולי, להבין איפה זה פוגש אותי ואיך ניתן לשמור על נפרדות ולהכיל מבלי הזדהות יתר. בהנחיה הקבוצתית הופריתי מחשיבת עמיתים תוך התבוננות על תיאורי מקרה שהעשירו את הידע וחידדו את המבט, זאת במקביל להעמקה בחומר מקצועי רלוונטי שסייע להבנת תהליכים בקבלת המחלה ובעיבוד האבל, כמו גם בהשפעותיה הנרחבות על כלל תחומי החיים והתמודדות עם הסביבה הקרובה והרחוקה עימן.

בקבוצת כפר סבא המיוחדת, בהנחייתה המיומנת והיצירתית של גב' שרון טלאור, פגשתי אנשים יקרים ואינטלקטואליים שהמחלה היא לא מה שמייצג אותם. יש בהם הרבה מעבר אליה והם אנשים כמוני וכמוך, בעלי שאיפות, חלומות, תשוקות ותובנות, נפילות ותקומות, אשר היוו עוגן ותמיכה זה לזה ושיתפו בכנות נוגעת ללב בצדדים הפחות פוטוגניים בצל המחלה, ומהם למדתי רבות וצברתי מידע יקר ערך, אותו יכולתי להעביר אף למטופלי הפרטניים שנעזרו במידע לרווחתם האישית.

לאורך כל הדרך ליווינו יד ביד, בחום ובאמון בלתי מסויג ביכולותינו ובתרומתינו לחולים, על ידי מנהלת האגודה האחת והיחידה, גב' ג'נין ויסברג, שהיתה תמיד זמינה לשמוע, להבין ולסייע בכל תחום ואשר ניכר כי כל חפצה הוא לפעול ללא לאות על מנת להיטיב עם החולים ולרכך עבורם את הדרך ככל הניתן.

מודה על שנה משמעותית ומרגשת, ובטוחתני כי התלמים שנחרשו בליבי במקום הזה, ילווני בהמשך דרכי המקצועית באשר אהיה.

Image: miguel-henriques-unsplash