מתחזקת התחרות בין ענקיות הפארמה על תרופות חדשות לטרשת נפוצה
כמה מחברות התרופות בוחנות תכשירים עם מנגנוני פעילות חדשניים לטיפול במחלה חשוכת המרפא | נתונים על שימוש במשך יותר משש שנים בתרופה למחלה הוצגו על ידי "רוש" בכנס האירופאי ל-MS
חברות התרופות רוש, מרק, נוברטיס וביוג’ן מנהלות ביניהן באחרונה תחרות עזה על שוק התרופות לטרשת נפוצה (MS). רוש הציגה החודש נתונים חדשים על תוצאות ניסוי מתמשך שביצעה בתרופה החדישה והמתקדמת שלה OCREVUSי(ocrelizumab). מרק, במקביל, הודיעה כי החלה בשני ניסויי Phase 3 ב-EVOBRUTINIB – מעכב BTK (ברוטון טיירוסין-קינאז המווסת תפקודי תאי B ותאי המילואיד), נוברטיס ממשיכה בניסוי ב-Mayzentי(siponimod) וביוג’ן נמצאת אף היא בעיצומו של ניסוי מתקדם ב- Tecfidera (diroximel fumarate BIIB098).
התרופות הללו מבוססות על מנגנוני פעילות חדשניים וגם בדרך נטילה אחרת מאלו שקיימות בשוק והן אמורות להתחרות בתרופות המצליחות, בנטילה פומית (אוראלית), המיועדות לטיפול בחולי MS שהמחלה חזרה והתפרצה אצלם לאחר תקופת רגיעה ממושכת, יחסית. בין אלו: Tecfideraי(dimethyl fumarate) של ביוג’ן; Gilenyaי(fingolimod) של נוברטיס ו-Aubagio (teriflunomide) של סאנופי.
מרק הודיעה על שני הניסויים שלה בתכשיר אינטרפרון-בטא בהזרקה חד שבועית עבור חולי MS שמצבם הידרדר כשמחלתם חזרה לאחר 96 שבועות, וזאת למרות מחלוקת על תוצאות Phase 2 שעליה דיווח ה-New England Journal of Medicine.
רוש, לעומתה, הציגה נתונים ארוכי טווח משלושה מחקרי ה-open label extension
(OLE) שהראו כי החולים שטופלו ב-OCREVUS ברציפות במשך שש שנים וחצי הדגימו סיכון מופחת להתקדמות המוגבלות שמטילה עליהם טרשת נפוצה התקפית (RMS) שחזרה וכן בטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית (PPMS). תוצאות ניסויים אלה, מסרה החברה, מעידות כי טיפול מוקדם יותר ב-OCREVUS הפחית את הסיכון להתקדמות המוגבלות וכי השפעה זו היתה יציבה לאורך זמן.
בנוסף, פרסמה החברה גם נתוני בטיחות חדשים מניסוי שהסתיים בינואר 2019, שבו השתתפו 4,611 חולי RMS ו-PPMS. מדובר ב-14,329 שנות חשיפת המטופלים ל-OCREVUS בכל הניסויים הקליניים שהם עברו בתרופה זאת, והנתונים נותרו תואמים לפרופיל תועלת-סיכון החיובי שלה. הממצאים הוצגו בכנס ה-35 של הוועדה האירופית לטיפול ומחקר בטרשת נפוצה (ECTRIMS) שהתקיים בחודש שעבר בשטוקהולם.
פרופ’ גווין ג’יובנוני, נוירולוג יועץ מבית הספר לרפואה בלונדון, אמר: “נתוני OCREVUS כפי שהוצגו בכנס הראו כי השפעת הטיפולים ב-MS על התקדמות המחלה – לא רק על ההתקפים – חשובה ביותר לשם הפחתה בהשלכות המחלה על חיי היומיום של חולי MS ומשפחותיהם. נתוני הניסויים ב-OCREVUS הדגישו כי התועלת בדחיית התקדמות המחלה, וייתכן שגם במניעת ההתקדמות, רבה יותר כאשר הטיפול ניתן בשלב מוקדם יותר של המחלה, הן עבור הצורה ההתקפית שלה והן עבור הצורה המתקדמת הראשונית של MS. נתונים אלה תומכים באמירה: ‘זמן הוא למעשה מוח וחוט השדרה בטרשת נפוצה'”.
בניסוי שכונה OPERA OLE, אחוז חולי RMS עם התקדמות מוגבלות מאושרת (CDP) בשבוע ה-24 היה נמוך יותר עבור אלה שטופלו ב-OCREVUS ברציפות ובסך הכל במשך שש שנות טיפול ב-OCREVUS בהשוואה לחולים שעברו ל-OCREVUS רק לאחר שתי שנות טיפול ב- interferon beta-1a בשלב כפול-הסמיות ובסך הכל ארבע שנות טיפול ב-OCREVUS. כלומר, מדובר ביחס של 19% לעומת 24%.
בניסוי בשם ORATORIO OLE, אחוז חולי ה-PPMS עם CDP בשבוע ה-24 היה נמוך יותר עבור אלה שטופלו ב-OCREVUS ברציפות במשך שש שנים וחצי, בהשוואה לחולים שעברו ל-OCREVUS מפלצבו לאחר השלב כפול הסמיות (יחס של 52% לעומת 65%). התקדמות המוגבלות בתנועת הגפיים העליונות, שנמדדה באמצעות מבחן 9 Hole Peg Test 9) HPT) היתה מופחתת באופן מובהק בקרב החולים שטופלו ב-OCREVUS ברציפות בהשוואה לאלה שעברו מפלצבו (31% לעומת 43%).
כמו כן, הנתונים הראו כי התערבות מוקדמת יותר באמצעות מתן OCREVUS הובילה להפחתה של 42% בסיכון לכך שחולי PPMS יזדקקו לכיסא גלגלים לאורך שש שנים וחצי בהשוואה לחולים שהחלו בטיפול ב-OCREVUS לאחר השלב כפול-הסמיות.
בניסוי שלישי – מחקר פאזה IIIb open label CASTING להערכת OCREVUS – שנעשה בחולי RRMS, הודגמה תגובה תת-אופטימלית לטיפול בתכשיר אחד או בשני תכשירים המשנים את מהלך המחלה (DMTs) במשך שישה חודשים לפחות. ניתוח ביניים של הממצאים הראה כי 87% מהמטופלים שעברו ל-OCREVUS לא הדגימו עדות לפעילות המחלה (NEDA) לאחר 48 שבועות טיפול.
ניתוח ממצאים נוסף, נפרד, מאותו המחקר, הראה כי מטופלים שעברו מ-DMT אחר ל-OCREVUS דיווחו על מידת שביעות רצון גבוהה יותר מ-OCREVUS לאחר שנת טיפול אחת הן באשר ליעילות והן לגבי תופעות הלוואי והנוחות.
עוד נמסר כי ניתוח ממצאי שלושה מחקרים בחולי PPMS וב-RMS הדגימו כי אלה שקיבלו OCREVUS בעירוי מקוצר הדגימו סיכון מוגבר לתגובות משמעותיות, חמורות או מסכנות חיים, הקשורות לעירוי. משך העירוי הנוכחי הוא כשלוש שעות וחצי ומרבית המטופלים במחקרים אלה השלימו את העירויים בטווח של שעתיים וחצי. תדירות המתן היא חשובה ביותר עבור המטופלים ולאנשי הצוות הרפואי המטפלים בהם. זמני עירוי קצרים יותר של OCREVUS, אחת לשישה חודשים, עשויים לשפר את חוויית הטיפול הכוללת.
עוד דיווחה החברה כי בניסוי שהתמקד בבטיחות התרופה הוצגו נתונים חדשים על 267 הריונות בקרב חולות MS שהשתתפו בניסויים הקליניים ב-OCREVUS או השתמשו בה ב”עולם האמיתי” היו אף הם בהתאמה לדיווחים קודמים. המקרים שנסקרו עד כה אינם מעידים על סיכון מוגבר לתוצאות הריון חריגות במקרה של חשיפה מקרית בטווח של שנה ממועד ההפריה או במהלך ההריון.
OCREVUS ניתנת בעירוי תוך-ורידי אחת לשישה חודשים. המנה ההתחלתית ניתנת בשני עירויים של 300 מ”ג במרווח של שבועיים. המנות הבאות ניתנות בעירויים בודדים של 600 מ”ג. זו כרגע התרופה הראשון והיחידה המאושרת לשימוש הן עבור RMS (לרבות טרשת נפוצה מסוג התקפי-נסוג (RRMS) וכן לחולי טרשת נפוצה מתקדמת שניונית פעילה או התקפית, בנוסף לתסמונת מבודדת קלינית (CIS). כיום כבר מטופלים בה יותר מ-120 אלף חולי MS בעולם ב-89 מדינות.
בתוך כך, מנתונים חדשים שפורסמו על הטיפול מייבנקלאד (טבליות קלדריבין), של חברת מרק, במהלך כנס ECTRIMS שהתקיים בספטמבר בסטוקהולם, שבדיה, עולה כי מדד EDSS) Expanded Disability Status Scale) השתפר משמעותית או נשאר יציב בקרב 75% מהמטופלים, במשך לפחות 5 שנים לאחר תחילת הטיפול, כאשר ב-20-30% מהחולים הודגם אף שיפור במדד EDSS בכל שנה, בהשוואה לתחילת המחקר.
באנליזת פוסט-הוק, שנעשתה על נתוני מחקרי פאזה 3, CLARITY & CLARITY EXTENTION, נכללו מטופלים אשר טופלו במייבנקלאד (טבליות קלדריבין) בכ-20 ימי טיפול בטבליות במשך שנתיים, ושנתיים נוספות ללא טיפול, בהשוואה למטופלים שקיבלו פלצבו. הוכח כי הטיפול במייבנקלאד הוביל להפחתת שיעור ההתקפים ואף לשיפור במדדים התקדמות הנכות (EDSS), זאת בהשוואה לקבוצת הביקורת. יש לציין כי בקרב 2/3 מהמטופלים מייבנקלאד היווה טיפול קו 1.
באנליזת פוסט-הוק נוספת, של מחקר פאזה 3 – CLARITY, בחנו את מידת יכולתו של הטיפול למנוע את התקדמות המחלה לשלב המתקדם יותר – משנית מתקדמת (SPMS), לפי מדדי PROXY ל-SPMS. מחקר זה שנמשך שנתיים, הראה כי מייבנקלאד הצליח להפחית ב-54% את סיכויו של המטופל להתקדם ל SPMS.
האנליזה הראתה כי יעילותו של הטיפול במניעת התקדמות המחלה לשלב ה-SPMS אינה מושפעת מגיל המטופל, מגדרו או מצב התקדמות הנכות (EDSS מעל 3.5 מול מתחת ל-3) עם תחילת הטיפול.
טרשת נפוצה (MS), מחלה כרונית, אוטואימונית, הפוגעת ביותר מ-2.3 מיליון בני אדם בעולם, אינה ניתנת כיום לריפוי. המחלה מתפתחת כאשר המערכת החיסונית תוקפת באופן חריג את שכבת הבידוד והתמיכה הנמצאת סביב תאי העצב – מעטפת המיאלין – במוח, בחוט השדרה ובעצבי הראייה, תוך גרימת דלקת ונזקיה. הנזק עלול לגרום למגוון תסמינים רחב, לרבות חולשת שרירים, תשישות וקשיי ראייה ועלול להוביל למוגבלות. במרבית חולי הטרשת הנפוצה התסמין הראשון מופיע בין גילאי 20 ל-40 שנה.
טרשת נפוצה התקפית נסוגה (RRMS) היא צורת המחלה השכיחה ביותר. מתאפיינת באירועים של הופעת סימנים או תסמינים חדשים או מחמירים (התקפים), ולאחר מכן תקופות רגיעה והחלמה. כ-85% מחולי טרשת נפוצה מאובחנים תחילה כחולי RRMS. במרבית המאובחנים כחולי RRMS, המחלה תעבור בסופו של דבר לשלב חמור יותר: טרשת נפוצה מתקדמת משנית (SPMS), שבה הם יסבלו מהחמרת מוגבלות מתמדת של התנועה, לאורך הזמן.
צורות התקפיות של טרשת נפוצה (RMS) כוללות חולי RRMS וחולי SPMS פעילה הממשיכים לסבול מהתקפים. טרשת נפוצה מתקדמת ראשונית (PPMS) היא צורת מחלה הגורמת למוגבלות המתבטאת בתסמינים המחמירים בהתמדה, אך בדרך כלל אינה מתאפיינת בהתקפים ברורים או בתקופות הפוגה ברורות. כ-15% מחולי טרשת נפוצה מאובחנים כסובלים מצורת המחלה המתקדמת הראשונית. עד אישורה של OCREVUS על ידי ה-EMA, רשות התרופות האירופאית, לא היו באירופה טיפולים מאושרים ל-PPMS.
