מכתב לדיוויד בלאט מתמר ואפרים
לדיויד היקר שלום רב
אנו מכירים אותך רק מהתקשורת ועיסוקך בספורט אך אופן חשיפת המחלה על ידך,
נגע לנו מאד ללב וראינו בך כמו חבר המוכר לנו משכבר הימים…
בשפת החברה. “עוד מהפלמ”ח”…
הדרך עוד ארוכה לפניך אך כבר מעתה רואים שאימצת את הכלל : “טרשת נפוצה-יש מוצא”..
אכן יש מוצא והרבה זה גם תלוי גם בגישתו של החולה, רצונו להתמודד מול פגעי המחלה ונכונותו לשתף פעולה,
עם כל הגורמים ואפשרויות הטיפול שקיימות היום לעצירת המחלה והפחתת תוצאות הלוואי שלה,
דבר שלא עמד לנגד עיננו כאשר רעייתי חלתה במחלה זו לפני כ 30 שנה!!!והיום המצב שונה והתקדם הן במחקר והן באפשרויות הטיפול תלוי בסוג המחלה הדי אינדיבידואלית..
למרות הכול ולמרות כל תופעות הלוואי אנחנו (אני כבעל ומטפל ורעייתי החולה) ממשיכים לשדר אופטימיות ורצון רב להישאר מעורים בחברה ולהמשיך לפעול בה ובקרב המשפחה.
הצלח במשימתך ואנו שולחים לך מאתנו ובעזרת השם, ברכות עידוד וכוח להתמודדות עם העתיד
חזק ואמץ ורפואה שלמה.
