שלום רב,

שמי ג׳ויס אמסלם

אני בת 62 ואובחנתי עם טרשת ב-2016

מאז ראיתי החמרה רבה, אני לא אותו בן-אדם שהייתי לפני 4 שנים. אני הולכת עם הליכון ולא יכולה ללכת בלעדיו. יש הרבה דברים שאני כבר לא יכולה לעשות, אבל יש לי עדיין תקוה שהכל יהיה בסדר, יש לי תמיכה רבה מהמשפחה שלי, אבל ה״קורונה״ עצר אותי מלקבל את הטיפולים החשובים בהם אני זקוקה.  מנסה לעשות תרגילים בבית, אבל זה לא כמו להיות ליד מדריך.

מה שכן , בבית אפשר להמשיך עם התפילות שלי, עם הציור שאני מאוד אוהבת, ולטפל בצמחים שלי שאני גם מאוד אוהבת. כל זה משאיר אותי במצב רוח לא רע, ואני אסירת תודה שיש לי את הדברים האלה לעסיק אותי.

אני הייתי מתנדבת, אבל ה״קורונה ״ גם לקח את זה. בתקוה שאחזור גם לזה.

אם המצב הנפשי טוב, הכל אפשרי.

בברכה,

ג׳ויס אמסלם

Image: Unsplash.com – Kelly Sikkema