כייפת שיקומית שנה 2 – שנת 1998

ביולי 98 התקיימה בעין-גדי קייטנה לילדיהם של חברי האגודה בקייטנה, שנערכה זו שנה שנייה, השתתפו 150 ילדים בגילאים -5 שהגיעו לעין-גדי למשך שבוע ימים, בשני מחזורים.

האגודה מאמינה, שמחלת הטרשת הנפוצה פוגעת לא רק בחולה עצמו, שהוא אמנם הנפגע העיקרי, אלא בכל בני משפחתו והסובבים אותו. כתוצאה מכך, אנו מנסים לטפל ולתת שירותים לכל משפחתו של החולה. כך הגענו לקיום הקייטנה הראשונה, ביולי 97, ולאור המסקנות המעניינות שעלו, התקיים יום העיון בוינגייט בחנוכה 97, והוחלט להמשיך בפרוייקט הקייטנה.

“נראה שהילדים שהשתתפו בסדנאות הצליחו יותר לדבר עם הוריהם על המחלה מאשר אלו של השנה הקודמת. אנו זוקפים זאת במידה לא מבוטלת למתן הלגיטימציה לכך על-ידנו. הילדים , כולל הקטנים, יודעים על המחלה הרבה מעבר למה שפגשנו בשנה הקודמת וחלק ניכר מהם מדווח שידיעתם הגיעה מהספרים והחוברות שהאגודה ערכה והפיצה”.

השנה השתתפו בקייטנה 150 ילדים, כאשר חלקם השתתפו בשני המחזורים. הקייטנה הופעלה ע”י מדריכי “צוות פנאי לי” הנהדרים, המוכרים לילדים מהקייטנה הקודמת, מהכנס בוינגייט ומיום הכיף והצעדה בל”ג בעומר.

במהלך השבוע, השתתפו הילדים בתחרויות ספורט היתולי, מסיבות ריקודים, קראיוקי, בינגו, פעילויות נופש פעיל, בילוי בפארק המים “אטרקציה” ובבריכה בבית הארחה עין גדי, שם התארחו. נערכו סדנאות בהנחיית פסיכולוגים, בהם יכלו הילדים לשתף את חבריהם ולהשתתף אתם במצוקותיהם, וכן נערך יום אומנות, בו יכלו הילדים ליצור עבודות אומנות בטכניקות שונות (ראו כתבה נפרדת על פרוייקט האומנות).

ביום רביעי, הגיעו לבקר הורי הילדים מכל רחבי הארץ בהסעות שארגנה האגודה. ההורים ביקרו את הילדים בחדריהם, סעדו עמם את ארוחת הערב, צפו במופעים שהכינו הילדים ושבו לבתיהם בשעות הערב המאוחרות.

ביום שישי בבוקר, נפרדו הילדים זה מזה ומהמדריכים, והתפזרו לבתיהם בדמעות… עד לשנה הבאה.

ראוי לציין, שבמהלך הקייטנה עלתה יוזמה ברוכה מצד הילדים להפקת עלון משלהם – “טרשתון”. בשני המחזורים יצא עלון כזה שאנו מצרפים בהמשך, וכן הוחלט על ידי הילדים להמשיך בפרוייקט זה ולהפיק עלון “טרשתון” מידי שלושה חודשים. את העלון השלישי, שיצא, קיבלתם במעטפה ביחד עם “מלוא הטנא”.

חשוב להדגיש, שהיוזמה, הכתיבה, העריכה וכל הכרוך בהפקת העלון – נעשו ע”י הילדים עצמם כאשר האגודה נתנה את התמיכה הטכנית לכך בלבד. זוהי יוזמה ברוכה ואנו מקווים כי תמשך!

נקודה נוספת הראויה לציון היא, שהקשרים שנוצרו בין הילדים במהלך הקייטנה הם כה חזקים, עד שהם ממשיכים להפגש גם במהלך השנה, ביוזמתם, בבתיהם.

מעל גבי דפים אלו אנו מבקשים לחזק אתכם, ילדים, ולעודד אתכם להמשיך במפגשים אלו.

תודות

– לקרן “גלנקור” ולחברת “טבע” אשר לקחו על עצמן זו שנה שניה לתת את החסות העיקרית לקייטנה.

– לחברי “צוות פנאי לי” אשר מלווים את כל פעילויות האגודה בהן משתתפים ילדים, ועושים זאת באהבה ובמסירות מכל הלב.

– לכל התורמים – חברות ואנשים פרטיים, שפתחו את ידם ולבם, ואפשרו את קיום הקייטנה.

להורים – “ששחררו” את הילדים לשבוע-שבועיים, סמכו עלינו שנחזיר את הילדים בריאים, שלמים ומרוצים, ונתנו לנו שוב את הזכות לפגוש ילדים מקסימים ופתוחים.