24.10.23 – הפדרציה העולמית לאגודות טרשת נפוצה

וירוס אפשטיין–בר (EBV)וטרשת נפוצה: וירוס אפשטיין–בר (EBV) הוא אחד הנגיפים הנפוצים ביותר, עם עד 95% מאוכלוסיית העולם נגועים.
EBV מועבר דרך נוזלי הגוף, למשל. רוק, והוא נרכש לעתים קרובות בילדות המוקדמת או בבגרות צעירה. ילדים הסובלים מזיהומי EBV בדרך כלל אינם מראים תסמינים או שהתסמינים דומים למחלות ילדות קצרות מועד וקלות אחרות. זיהום EBV יכול להיות אסימפטומטי או לגרום למונונוקלאוזיס זיהומיות (קדחת בלוטות, המאופיינת בעייפות קיצונית, חום, כאבי גרון, כאבי ראש וגוף, בלוטות לימפה נפוחות, כבד וטחול ופריחה).

EBV מדביק תאי B ונשאר בתאים ללא זיהוי על ידי מערכת החיסון. EBV מופעל מחדש מעת לעת בתוך תא B הנגוע.

EBV כגורם סיכון לטרשת נפוצה:

טרשת נפוצה נגרמת ככל הנראה משילוב של גורמי סיכון גנטיים וחשיפות סביבתיות כגון EBV, עישון, רמות נמוכות של ויטמין D והשמנת יתר בילדות או בהתבגרות.

לפחות 99% מהאנשים עם טרשת נפוצה נדבקו ב–EBV. רוב האנשים הנגועים ב–EBV אינם מפתחים טרשת נפוצה, כלומר EBV לבדו אינו מספיק כדי לגרום לטרשת נפוצה. עם זאת, נדיר שאדם עם טרשת נפוצה ללא זיהום EBV קודם. הסיכון לטרשת נפוצה גבוה יותר אצל אנשים עם מונונוקלאוזיס זיהומיות.

כדי לבסס EBV כגורם סיכון מרכזי בטרשת נפוצה, עלינו להבין כיצד EBV משפיע על מערכת החיסון ועל ההתקפה על מערכת העצבים המרכזית.
נותרו שאלות רבות, כולל מדוע חלק מהאנשים הנגועים ב–EBV מפתחים טרשת נפוצה בעוד שאחרים לא, ואם, או כיצד EBV עשוי לקיים אינטראקציה עם גורמי סיכון סביבתיים או גנטיים אחרים.

כיצד עשוי EBV לעורר טרשת נפוצה? זהו תחום עבודה מתמשך. זיהום EBV יכול לעורר תגובה חיסונית לא תקינה כאשר מערכת החיסון מכוונת בטעות למולקולה בשם GlialCAM במוח, מכיוון שהיא דומה לחלק מ–EBV. זה ידוע בשם חיקוי מולקולרי. למערכת החיסון יש מנגנונים מובנים שבדרך כלל הורסים תאי חיסון אם הם תוקפים בטעות את הגוף שלנו, אך כאשר EBV מופעל מחדש, תאי B עשויים להתרבות, מה שמוביל לפעילות חיסונית מוגברת במוחם של אנשים עם טרשת נפוצה.

גנים השולטים במערכת החיסון והאינטראקציה שלה עם EBV חשובים, שכן שגיאות (מוטציות) בגנים אלו עלולות להחליש את יכולתה של מערכת החיסון להילחם ב–EBV.
בנוסף, הקשר בין EBV לגורמים סביבתיים אחרים כמו עישון, השמנת יתר וויטמין D אינו מובן היטב.

חיסון נגד EBV למניעת טרשת נפוצה:

חיסונים ל– EBV הם בעלי פוטנציאל למנוע או להפחית את מספר האנשים שנדבקו ב–EBV. כדי להבין את ההשפעה של חיסוני EBV על מניעת טרשת נפוצה, נאלץ  לחסן חלק גדול מהאוכלוסייה ולנתר אנשים אלה במשך עשרות שנים. לא כל החוקרים מסכימים עם חיסון EBV. הם טוענים שאם החיסון לא יוביל לחסינות מלאה של EBV, הוא עלול לעכב את זיהומי EBV להתבגרות או לבגרות מוקדמת, ובכך להגביר את הסיכון למונונוקלאוזיס זיהומיות, אשר בתורו עשוי להגביר את הסיכון לטרשת נפוצה. טיפול נגד EBV באנשים עם טרשת נפוצה עשוי להיות אפשרי . טיפולים אנטי–ויראליים כמו valomaciclovir הראו הבטחה בניסויים לזיהומים בתיווך EBV.

ניסוי קליני שלב 2 על ידי Atara Biotherapeutics בודק טיפול המחפש והורס תאי B נגועים ב–EBV בטרשת נפוצה מתקדמת, עם תוצאות צפויות בשנת 2027.

חלק מהטיפולים הקיימים נגד CD20 (כמו rituximab) עשויים להיות יעילים על ידי חיסול תאי B נגועים  ב–EBV. . מחקרים כמו אלה עשויים לעזור לנו להבין טוב יותר את תפקידו של EBV בהתקדמות הטרשת הנפוצה.

מסקנה: ישנן עדויות טובות הקושרות זיהום EBV לסיכון לטרשת נפוצה, אך זה עדיין תחום של עבודה מתמשכת. שימוש בחיסוני EBV למניעת טרשת נפוצה הוא תחום מחקר מעניין. כמו כן, חשוב להבין כיצד EBV משפיע על פעילות מחלת הטרשת הנפוצה, אשר עשויה להשפיע על טיפולי טרשת נפוצה עתידיים ואסטרטגיות מניעה.

Photo: fusion-medical-animation-rnr8D3FNUNY-unsplash