בשנה האקדמית 2021-2022  הדרכתי באגודה הישראלית לטרשת נפוצה, שתי סטודנטיות לעו"ס מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים:

• נועם רחימי
• שחף (רמונה) אייל

 שתיהן סטודנטיות בשנה ב' ללימודי תואר בוגר.

1. במסגרת למודי התואר הראשון משולבים הסטודנטים בשעות הכשרה מעשית בהיקף משתנה בהתאם לשנת הלימודים . פעילותן בהכשרה המעשית מלווה בהדרכה פרטנית לאורך כל שנת הפעילות. בעקבות השלכות נגיף הקורונה והגברת השימוש בכלי של טיפול מקוון הוחלט כי נועם ושחף יקבלו לידיהן מטופלים מכל רחבי הארץ. מטופלים המתגוררים באיזור ירושלים קיבלו מענה במודל משולב של פגישות פרונטליות ופגישות פרטניות זאת בהתאם למצב התחלואה בארץ, מטופלים המתגוררים באיזורים מרוחקים מירושלים קיבלו מענה טיפולי דרך הזום/ הטלפון. כל אחת מהן יצרה קשר עם 4-5 מטופלים , עימם נפגשה בתדירות של אחת לשבוע או שבועיים בהתאם לבחירתם.
2. עבודת הסטודנטיות לוותה בהדרכה פרטנית בתדירות של שעה וחצי מדי שבוע, לאורך כל שנת ההכשרה (גם במהלך חופשת הסמסטר) , כמדריכה בשנת ההדרכה הראשונה שלה שולבתי בקורס ההכשרה להדרכה ובפגישות "ההדרכה על הדרכה" מטעם האוניברסיטה העברית.
3. בתחילת שנת ההכשרה עברו הסטודנטיות פרק הדרכה אשר פתח בפניהן את עולמם של החולים במחלה הכרונית בכלל וטרשת בפרט. הן למדו על מחלת הטרשת מבחינה קלינית, מנגנון הפגיעה, תסמיני המחלה והשלכותיה האפשריות על התפקוד הגופני . בהמשך דנו ביתר מעגלי ההשפעה של המחלה על החולה וסביבתו – ההיבט האישי ריגשי , המשפחתי , החברתי, התעסוקתי ועוד. למדנו על אופני התמודדות שונים הבאים לידי ביטוי בקרב חולים ועסקנו בשאלה "איפה זה פוגש אותנו" תוך דיון על התייחסותנו האישית לשאלות של בריאות וחולי, רפואה וכו. זאת מתוך הבנה כי לעמדתנו האישית השפעה אפשרית על הקשרים המקצועיים עם המטופלים ועל כן יש להיות ערות לכך.
4. הסטודנטיות השתתפו בשני ימי עיון מטעם האגודה – האחד בתחילת שנת הלימודים והשני לקראת סיומה . ביום העיון הראשון קיבלו הסטודנטיות הזדמנות ללמוד על האירגון , הדמויות הפועלות בו , להכיר את מבנה ואופי עבודת הסטודנט במסגרת האגודה ואף קיבלו כלים מעשיים להתערבות . יום העיון השני היה הזדמנות לסגירת פרק ההכשרה באירגון, הן זכו להציג את עשייתן לאורך השנה וקיבלו עליה תיקוף, חידוד והערכה.
5. עיקר העבודה של הסטודנטיות היה בכינון וניהול קשרים פרטניים עם המטופלים , מרבית המטופלים הינם אנשים המתמודדים בעצמם עם מחלת הטרשת ומטופל אחד הינו בן לחולת טרשת. במסגרת העבודה נעשתה הערכה שוטפת של צרכי המטופלים ונעשה ניסיון לפעול להשגת מטרות אשר הוצבו מראש ותוך כדי העבודה. המטופלים זכו למרחב של שיתוף והכלה, אפשרות לעיבוד חווית המחלה ותכנים הקשורים אליה באופן ישיר או עקיף. במקרים שנדרשו לכך נעשה עבודה סביב מיצוי זכויות, חיבור למענים בקהילה ועוד.
6. בסמסטר השני השתתפו הסטודנטיות במפגש קבוצתי מטעם האגודה כצופות , הן נחשפו לעולם הטיפול הקבוצתי, למדו על יתרונותיו ומשמעותו בעבודה עם המתמודדים עם המחלה .
7. במסגרת הדרישה לביצוע "פרוייקט" משותף לטובת הפעילות באירגון בחרו הסטודנטיות להכין תדריך כתוב לכניסת סטודנט להכשרה מעשית באגודה לטרשת הכולל היכרות עם פעילות האירגון, מידע כללי על המחלה, תימות מרכזיות העולות בעולם התוכן של החולים , נקודות ללמידה ולזיהוי צרכים ושאלון אינטייק .

לסיכום,  אנו עומדים בסיומה של שנת ההכשרה בה זכינו הסטודנטיות ואני לתהליך למידה משמעותי, נרחב ומעמיק, לצד התמודדות עם מורכבויות שונות אשר עלו במהלך העשייה . הסטודנטיות קיבלו בשנה זו הזדמנות ראשונית לניהול קשר טיפולי מקצועי עם פונה, תוך למידת מיומנויות יסוד בעבודה סוציאלית והתאמת העבודה לצרכי אוכלוסיית המטופלים הייעודית באירגון . השתלבותן של סטודנטיות נוספות במערך ההכשרה של האגודה לטרשת אפשרה את הרחבת היקף המענה לחולים נוספים, ופתיחת האפשרות לעבודה מקוונת אפשרה את הנגשת השירות למטופלים גם ממקומות מרוחקים בארץ.

ברצוני להודות לכן , ג'נין ושרון על פועלכן לטובת חברי האגודה , על ליווי שנת ההכשרה ועל ההזדמנות לחוות תהליך למידה משמעותי מתוך עשייה עם ולטובת המטופלים.

Image: miguel-henriques-unsplash