ד”ר קרן רגב – מומחית לנוירולוגיה, מנהלת שירות לטרשת נפוצה, המערך הנוירולוגי. המרכז הרפואי ע”ש סורסקי ת”א.

שאלה: האם תרופות רגילות כגון – אקמול או אדוויל או במיוחד ארקוקסיה – לא מפריעות להמשך טיפול באובג’יו?

תשובה: לתרופות לשיכוך כאבים לרבות אקמול או NSAIDS (ארקוקסיה אדוויל ודומיהם) אין אינטראקציה משמעותית ידועה עם אובג’יו בהנחה שאין הפרעה בתפקודי הכבד.

שאלה: לאחרונה גיליתי שהטרשת שלי לא במצב ראשוני ובהתאם, מעל לשנה אני מטופלת לא נכון. כמובן שגיליתי כיוון שהלכתי לשמוע חוות דעת נוספת.

כיוון שכך, אצטרך לבחור טיפול מתוך 4 אפשריים. השאלה שלי היא איך בוחרים טיפול?  למה אני צריכה להתייחס? למה לשים לב?

תשובה: מדובר בשאלה מורכבת. ישנם שיקולים רבים ואינדיבידואלים בבחירת טיפול לרבות מאפייני המחלה, תכניות להרחבת המשפחה, צורת המתן, בטיחות הטיפול, קיומן של מחלות רקע נוספות, אורחות החיים ועוד. לפיכך ההחלטה צריכה להילקח עם הרופא המטפל תוך דיון בכל הפראמטרים הרלבנטיים וניסון להתאים באופן מיטבי את הטיפול למטופל.

שאלה: התחלתי טיפול בוומריטי אחרי 20 שנה עם קופקסון, אשמח לדעת כיצד פועלת התרופה בגוף? האם היא בטוחה לשימוש מבחינת סכנות לחלות בסרטן?

תשובה: מנגנון הפעולה של וומריטי ידוע באופן חלקי והוא קשור בהשפעה על התגובה הדלקתית והסתתה לתגובה מאוזנת יותר של תאי הדלקת כמו גם להפחתת נזק הנובע משחרור רדיקלים חופשיים ברקמה. אין נתונים הקושרים שימוש בוומריטי או בטקפידרה לעליה בשכיחות של ממאירויות אולם יש לזכור כי וומריטי הושקה לפני שנים ספורות ולכן זמן המעקב אחר חולים עדיין קצר מכדי לדון בצורה מבוססת בנושא זה.

שאלה: שמעתי על תרופה לספסטיות וכאב בתרסיס ,תוכל לספר לי עליה?

תשובה: התרופה סטיבקס היא תרופת מרשם המתבססת על שני כימיקלים, שאותם אפשר למצוא בצמח הקנאביס: Cannabidol ו – Tetrahydrocannabinol.

תרופה זו ניתנת לחולים בטרשת נפוצה ברמה בינונית עד רמה חמורה, שתרופות אנטי ספטיות אחרות לא עזרו להם.

התרופה ניתנת כספריי לפה, אותו מרססים מתחת ללשון. אופי השימוש בה הוא גמיש ויכול להשתנות מדי יום. המינון נקבע על ידי המטופל, יחד עם רופאו, תוך התייחסות לסימפטומים, לעוצמתם ולמידת שכיחותם..

שאלה: כיצד מתבצעת ההתאמה של התרופות החדשות למצב החולים?

תשובה: מדובר בשאלה מורכבת. ישנם שיקולים רבים ואינדיבידואלים בבחירת טיפול לרבות מאפייני המחלה, תכניות להרחבת המשפחה, צורת המתן, בטיחות הטיפול, קיומן של מחלות רקע נוספות, אורחות החיים ועוד. לפיכך ההחלטה צריכה להילקח עם הרופא המטפל תוך דיון בכל הפרמטרים הרלבנטיים וניסון להתאים באופן מיטבי את הטיפול למטופל

שאלה: האם לפני קבלת אוקריבוס חייב לעשות חיסון ריאות? לא עשיתי כי בזמנו לא נאמר לי. האם יש טעם להתחסן כיום (מקבלת אוקריבוס 4 שנים)?

תשובה: אין המלצה גורפת בנוגע לחיסון לדלקת ריאות אולם הנטיה היא לנסות ולהשלים תכנית חיסונים מלאה ככל הניתן טרם התחלת טיפולים אשר מדכאים את מערכת החיסון ופוגעים בכושר ההתחסנות בתגובה למתן חיסון. יש מקום להשלמת החיסון במועד הרחוק ככל הניתן ממנת החיסון האחרונה.

שאלה: שמעתי שיש תרופה בשם זפוסיה שמגנה בפני ירידה קוגניטיבית אפשרית, האם עליי לחשוש מתופעות לוואי מסוימות?

תשובה: התרופה זפוסיה מפחיתה את פעילות המחלה בטרשת נפוצה ובין השאר הראתה יעילות מסוימת בהאטת התקדמות של נסיגה קוגניטיבית.

תופעות לוואי הכרוכות בשימוש בתרופה כוללות:

• קצב לב איטי. לפני שמתחילים להשתמש באוזנימוד יש לעשות בדיקת אק”ג
• פגיעה בכבד. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה וכן בעת שמשתמשים בה יש לבדוק את הרמה של אנזימי הכבד
• דיכוי של מערכת החיסון וסיכון לזיהומים. בעת שמטופלים באוזנימוד וכן בשלושת החודשים שלאחר הפסקת הטיפול קיים סיכון מוגבר ללקות בזיהומים
• חיסונים. בעת שמטופלים בתרופה וכן במהלך שלושת החודשים שלאחר תום הטיפול יש להימנע מקבלת חיסונים חיים־מוחלשים.
• בצקת מקולרית. אוזנימוד עלולה לגרום לבצקת מקולרית (הצטברות נוזלים בחלק המרכזי של הרשתית הנקרא מקולה), ולכן חולים שההיסטוריה הרפואית שלהם כוללת סוכרת, אובאיטיס (דלקת הענבייה) או בעיות רשתית צריכים לעבור בדיקה של רופא עיניים לפני שהם מתחילים להשתמש בתרופה.
• מחלת ריאות חמורה. מי שסובלים מלייפת ריאתית (פיברוזיס) או ממחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) צריכים להשתמש באוזנימוד בזהירות רבה.
• לחץ דם גבוה. מאחר שאוזנימוד עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם, צריכים מטופלים בתרופה לעקוב אחר לחץ הדם שלהם.
• החמרה של תסמיני הטרשת הנפוצה אחרי הפסקת הטיפול. אם יש צורך להפסיק נטילה של אוזנימוד, עלולה להיות החמרה בטרשת הנפוצה. לכן הפסקת טיפול תיעשה רק אחרי התייעצות עם הרופא ומתן טיפול חלופי לאוזנימוד.

שאלה: אני בהריון בחודש מתקדם ,קרובה ללידה ולשמחתי חוויתי רק התקף אחד בזמן ההיריון. חשוב לי מאוד להניק ורציתי לדעת האם יש כיום טיפול שיאפשר לי להניק וגם להרגיש בטוחה שלא יהיה לי עוד התקף?

תשובה: התרופות שנחשבות בטוחות במהלך הנקה כוללות קופקסון, תרופות ממשפחת האינטרפרונים (אוונקס, רביף, בטאפרון, פלגרידי) והתרופה קסימפטה.

שאלה: שהאם אוכל להמשיך רביף בהריון ובהנקה?

תשובה: במרבית התרופות לטיפול בטרשת נפוצה יש המלצה להימנע מהריון ולהפסיק את התרופה טרם ההריון. עקב כך, מטופלות עשויות להיות חשופות להתקפים בתקופה בה הן מנסות להרות. כיום, לאחר שנצבר ניסיון רב עם התרופות הוותיקות לטרשת נפוצה שניתנות בזריקה – תרופות ממשפחת אינטרפרון בטא וקופקסון – ניתן לומר שאין עדויות ממחקרים בבני אדם על פגיעה בפוריות, שכיחות גבוהה יותר של הפלות או עלייה בשכיחות מומים בעובר לאחר שימוש בתרופות אלו בעת ההתעברות או בטרימסטר הראשון להריון, לכן נשים המקבלות תרופות אלה יכולות להמשיך לקחתן עד לכניסתן להריון ובהתאם לשיקולים אינדבידואלים גם לאורך ההריון כולו.

הנקה: בשל הסיכון להתקף לאחר הלידה ויתרונות ההנקה לתינוק, ניתן להשתמש בתרופות אינטרפרון-בטא וקופקסון במקביל להנקה.