ד“ר קולב הדר – נוירולוגית בכירה,

היחידה לנוירו–אימונולוגיה,

המרכז הרפואי, ת“א, ע“ש סורסקי.

שאלות/תשובות – ד“ר הדר קולב

1 .שאלה: האם יש טיפולים תרופתיים שמסייעים בהפחתה של הירידה הקוגניטיבית?

תשובה: אין טיפולים תרופתיים מאושרים לטיפול לסיוע בירידה קוגנטיבית.

2 . שאלה: אני בן 58 ומטופל כבר שנים באותו טיפול, הרופא שלי המליץ לי להפסיק טיפול ואני חושש מההשלכות– מה מומלץ לעשות בגילי?

תשובה: מחקרים על הפסקת טיפול ב-MS, כולל 2 מחקרים מהשנה האחרונה, הראו תוצאות שונות, בעיקר בגלל הבדלים בתכנון, מבנה הניסוי ומאפייני המטופלים שהשתתפו במחקר.

שילוב של מספר גורמים, ובעיקר גיל, משך המחלה, משך הזמן ללא התקפים או מוקדים חדשים בהדמיה ומהלך המחלה (התקפית הפוגתית, מתקדמת שניונית או ראשונית) משפיעים על הסיכון להתחדשות פעילות המחלה והם השיקולים העיקרים בהחלטה.

לכן, לצערי אי אפשר להעריך את הסיכון עבורך בהפסקת הטיפול רק בהתבסס על גילך.

3 .שאלה: אני בת 28 אובחנתי לפני חמש שנים, מעוניינת להיכנס להריון ובע“ה להניק.

הבנתי שאצרך להפסיק את הטיפול ולהישאר בלי טיפול עד להריון –

האם יש טיפולים שאפשר לקחת בהריון ולהניק איתם?

תשובה: מרבית הנשים עם טרשת נפוצה אינו צריכות טיפול מונע במהלך ההריון וניתן לחדשו לאחר תקופת משכב הלידה ולעיתים גם מעט אחר כך. יש תרופות אותן צריך להפסיק טרם הניסיונות להרות ויש תרוות שניתן להמשיך ולקחת עד לכניסה להריון.

במקרים מסוימים מומלץ להמשיך טיפול גם במהלך ההריון, למשל אם יש סיכון מוגבר להתקפים, קושי להרות, או צורך ידוע בטיפולי פוריות. במקרים אלו אנחנו בוחרים טיפולים שניתן לתת במהלך ההריון.

מטופלות בסיכון נמוך להתקפים, עם מחלה יציבה יכולות להניק ללא חידוש טיפול מונע או נטילה של תרופות כגון אינטרפרונים או קופקסון בהזרקה עצמית. לגבי תרופות אחרות, הן אמנם אינן מאושרות, אך אינן מקשה אחת ויש תרופות יעילות אשר אפשר לתת במקביל להנקה בתנאים מסוימים.

4. שאלה: אני חולה כבר 30 שנה ונאמר לי ע“י הנוירולוג שאין משהו ל-SPMS – האם יש תרופה?

תשובה: מעבר לטיפול בתסמיני SPMS, טיפול בתרופות משנות מהלך מחלה, יכול לתרום להאטה או עצירה של המשך התקדמות המחלה בעיקר כאשר יש עדות להמשך פעילות התקפית הדמייתית או קלינית.

5. שאלה: היכן עומד נושא התרופות לחולי טרשת נפוצה פרוגרסיביים?

תשובה: בהנחה שהשאלה מתייחסת ל– SPM. טיפול מוקדם ויעיל כבר בשלב RRMS הוא התערבות המשמעותית ביותר ומביא לירידה ניכרת בסיכון לפתח SPMS בהמשך. בנוסף, ומעבר לטיפול בתסמינים הקשורים ב-SPMS, טיפול בתרופות משנות מהלך מחלה, יכול לתרום להאטה או עצירה של המשך התקדמות המחלה בעיקר כאשר יש עדות להמשך פעילות התקפית הדמייתית או קלינית.

6. שאלה: איך אדע שהטיפול יעיל עבורי?

תשובה: טיפול יעיל, הוא טיפול אשר במהלכו אין עדות להחמרה, התקפים, או מוקדים חדשים בהדמיה. כלומר, היעילות מתגלה רק בדעבד. מעקב צמוד עם בדיקות הדמיה מאפשר לזהות התקדמות או יעילות של הטיפול מוקדם יותר ולכן הוא חשוב.

7. שאלה: אני מטופלת במייבנקלאד, בקרוב לוקחת פעימה שניה,

יש לי חמישה ילדים והייתי רוצה הריון נוסף, האם הריון נוסף יכול להחמיר את מצבי?

תשובה: האפקט המלא של מבנקלאד מושג לאחר נטילה של 2 הפעימות. עם זאת, במקרים בהם יש רצון לא לדחות את הניסיונות להרות ניתן לוותר על הפעימה השניה ולאחר הלידה לחזור על שתי הפעימות מחדש.

הסיכון להתקפים במהלך ההריון או בתקופת משכב הלידה תלוי במידת פעילות המחלה טרם הניסיונות להרות, כלומר במקרה שלך טרם ובמהלך הטיפול במבנקלאד. ההמלצה היא להתחיל בניסיונות להרות לאחר שנה (או במקרים של מחלה פעילה מאד, שנתיים) של יציבות קלינית, וללא התקפים או החמרות והדמייתית, וללא מוקדים חדשים בבדיקות הדמיה.

בנוסף, יש שיקולים נוספים שעשויים להלקח בחשבון, כגון האם צפויים קשים בכניסה להריון (מטופלת שנזקקה לטיפולי פוריות) ואז יתכן ומוצדק להמשיך טיפול מונע במהלך הניסיונות להרות בכדי להקטין סיכון להתקפים. במקרה כזה לא ניתן לתת מבנקלאד, אך יש אפשרויות אחרות.

חשוב לדבר על הרצון להרחבת המשפחה עם הרופא/ה המטפלים ולדון באפשרויות. בהצלחה!

Photo: the-climate-reality-project-Hb6uWq0i4MI-unsplash