דוד צדוק
לכל המלאכים שבאגודה שלום!
נא לשלוח עותק למיכה, בועז, ולמנכ”ל שלנו.
תודה.
אנחנו יחד בר מיצווה שנים
ועדיין מחבקת אותי חזק כחיבוק הדב
כל אבריי אהובים עלייך ואפילו חושיי
איה מקומך בלעדיי
את מהססת לתקוף בכל עוצמתך
חוכמה אני רואה בגישתך
מיום שגיליתי אותך בגופי, בחושיי
ידעתי שיקשה עלינו להיפרד
חשבתי בעוצמה רבה
הבנתי את רזי העולם הפנימי
ככל שתפסת מקום בגופי
הרחתי בשקיקה את הטבע
עם החולשה בתפקוד שהסבת לי
ניתן לי הכח לראות הזויות
ולישר מבט
למדתי מהו הפחד, הכאב, החרדה, התהייה, השמחה, הצחוק
או הזילזול
ידעתי את האהבה לסביבה
אהבתי לכבד, להריע ולפרגן
ולשתות מחצי הכוס המלאה
מדי פעם את נגררת ומכה בי ללא רחם
האם לא שכחת את הכללים?
המתייסרת את? אולי מצפונך מציק?
האם כל זה בהיסח הדעת?
סליחה! כבודך במקומך מונח אנחנו שותפים
כן! וגם אני מקניט ומגדף מידי פעם ולא עומד בכללים
אפשר שנגיע פעם לעמק השווה אולי תוותרי לי למען השלום?
דוד צדוק