המוסד לביטוח לאומי מוציא, לראשונה, חוזר וטופס לוועדות הרפואיות, עם רשימת הליקויים מהם סובלים חולי הטרשת הנפוצה, שבגינם זכאים חולים לקצבת נכות ואובדן כושר עבודה. לראשונה מעגן חוזר המינהל את זכויותיהם של החולים, בהתאם לאופיה של המחלה ולשונותה בין החולים. החוזר קובע, כי “בתקופה הראשונה מהופעת סימני המחלה, בטרם הובררו המהלך הקליני ותוצאות הטיפול, תיקבע נכות זמנית לתקופה של עד שנתיים, בהתאם לחומרת הלקויות השונות”. חוזר המינהל מדגיש, כי “בשל אופייה המשתנה של המחלה ובשל ההסתמנות השונה חשוב להעריך בוועדה הרפואית את כלל המערכות העלולות להיפגע מהמחלה. על כן, בכל הערכה חובה לברר האם קיימים ליקויים נוספים עליהם לא התלונן החולה. בשל אופייה ההתקפי של המחלה יתכן שהחולה שייבדק בוועדה, לא יימצא בשלב חריף בעת הבדיקה. על כן, חשוב להתייחס למצבו של החולה גם בתקופה שקדמה להגעתו לוועדה”.

בד בבד עודכן ונוסח מחדש טופס: “פרטים רפואיים לחולי טרשת נפוצה לצורך הגשת תביעה לביטוח לאומי”, שממלא הנוירולוג המטפל כדי לסייע לחולי טרשת נפוצה למצות את זכויותיהם, בהתחשב באופייה הייחודי של המחלה.

שיתפו פעולה ביוזמה לתיקון מעמדם של החולים ומיצוי זכויותיהם: שר הרווחה לשעבר, ח”כ מאיר כהן, שהוביל את המהלך יחד עם ג’נין ווסברג מנכ”ל האגודה הישראלית לטרשת נפוצה והמועצה הרפואית המייעצת בוועד המנהל של האגודה, ד”ר ישי אוסטפלד, המנהל הרפואי במוסד לביטוח לאומי, גברת לימור לוריא, מנהלת אגף נכות בביטוח לאומי,

1,600 חולי טרשת נפוצה חתמו על עצומה והיו שותפים מלאים למאבק.

“הטופס מאפשר להראות את כלל הליקויים בהם עלול ללקות חולה טרשת נפוצה ויש בו התייחסות גם ל’תסמינים הנסתרים’ כמו עייפות, כאב, ליקויים קוגניטיביים, הפרעות בתפקוד מיני או בשליטה על הסוגרים שלא תמיד מדווחים או מתייחסים אליהם בוועדות. הטופס משמש גם מעין ״צ׳ק ליסט״ לכל הבעיות המגוונות שהמחלה עלולה לגרום ובכך מביא למיצוי זכויות טוב יותר”. מסביר ד”ר רון מילוא, מנהל המח’ הנוירולוגית במרכז הרפואי ברזילי וחבר במועצה הרפואית של האגודה הישראלית לטרשת נפוצה. “העובדה שהנוירולוג המטפל המכיר היטב את המטופל ממלא את הטופס ולא הרופא בוועדה נותנת ראיה כוללנית יותר על מכלול הבעיות לצורך מיצוי זכויות אופטימלי.” מוסיף מילוא.

טרשת נפוצה היא מחלה כרונית ואחד הגורמים המובילים לנכויות בקרב צעירים ואף ילדים. בטרשת נפוצה המערכת החיסונית תוקפת את הגוף ופוגעת במעטפת המבודדת של העצבים (מיאלין). כתוצאה מכך נפגעת ההולכה העצבית והעברת הפקודות מהמוח לגוף ולהיפך. אצל כל חולה נפגעת ההולכה העצבית באזורים שונים בגוף. לכן תסמיניה משתנים מחולה לחולה. אצל רבע מהחולים התסמין הראשון יהיה טשטוש ראייה עד כדי עיוורון זמני. באחרים תופיע עייפות קשה. זרמים ונימול ברגליים ובידיים. חולשה ברגל אחת, בשתי רגליים, או ביד ורגל באותו הצד. חוסר שיווי משקל וסחרחורות חריפות. כאבים. דיכאון. רגישות לחום. אי שליטה על מתן שתן ופגיעה בתפקוד המיני. חלק מהחולים יסבלו מפגיעה בדיבור, מקשיי זיכרון, ריכוז, קשיי למידה, קושי ללמוד מידע חדש, או לבצע משימות שדורשות זריזות ועומק מחשבה וכד’. המחלה מתבטאת בכ-85% מהחולים בהתקפים ובהפוגות ביניהם. למחלה טביעת אצבע ייחודית אצל כל חולה וחולה.

ח”כ מאיר כהן: “חוזר המינהל החדש עתיד להקל באופן משמעותי את מצבם של חולי הטרשת הנפוצה בישראל למול הוועדות הרפואיות ובתהליך מיצוי זכויותיהם. אני שמח על השינוי שהוא בגדר שינוי קטן שעושה הבדל גדול. כל מה שמקל על חולים, מבורך”.

“בשנים האחרונות עובר השירות הרפואי של הביטוח הלאומי מהפכה המבוססת על ההבנה כי יש לראות את החולים הפונים לביטוח הלאומי במרכז העשייה הרפואית. המהפכה מתרכזת באופן פעולת הוועדות הרפואיות ודורשת מצוותי הוועדות לפעול בצורה פרואקטיבית בכדי לסייע לחולים לקבל את מלוא זכויותיהם הרפואיות”., אומר דר’ ישי אוסטפלד, המנהל הרפואי והרופא הראשי של המוסד לביטוח לאומי .” כחלק מהשינוי נפתח ערוץ תקשורת חדש לשיתוף פעולה, בין הלשכה הרפואית שבביטוח הלאומי לבין האגודה הישראלית לטרשת נפוצה. שיתוף הפעולה החדש כולל תהליך של הנגשת הידע הרפואי, ומאפשר לוועדות הרפואיות לקבל תמונה קלינית מלאה ומסייע להן למצות טוב יותר את זכויות חולי הטרשת הנפוצה. הביטוח הלאומי והאגודה ממשיכים לפעול יחד לקידום בריאותם ורווחתם של חולי הטרשת הנפוצה”. מוסיף ד”ר אוסטפלד.

“האגודה הישראלית לטרשת נפוצה מוסיפה לפעול ללא לאות, לקידום בריאותם ורווחתם של החולים במחלה .שיתוף הפעולה עם ח”כ מאיר כהן, ד”ר אוסטפלד וגב’ לימור לוריא מהביטוח הלאומי הניב הישג חסר תקדים למען החולים, בכוונה להקל ולסייע ככל האפשר בשיח עם הוועדות הרפואיות”. אומרת ג’נין ווסברג. מנהלת שירותים לחולים של האגודה הישראלית לטרשת נפוצה. “אופי המחלה שונה מאדם לאדם ועד כה לא היה ‘ספר חוקים’ להתמודדות עמה. זוהי תחילתה של מהפכה חשובה, חיובית וחיונית של המוסד לביטוח לאומי”.

לדברי טובי סאו, חולה בטרשת נפוצה: “החוזר והטופס יעזרו לחולים בטרשת נפוצה בדיאלוג עם ביטוח לאומי, שעד כה היווה מכשול בירוקרטי ולעיתים אף גרוע מכך. אני הרגשתי שבפנותי לביטוח לאומי עלי להוכיח שאני חולת טרשת נפוצה. זאת למרות העובדה שאני מאובחנת מאז 2008 ועברתי מספר התקפים שהצריכו טיפול ואשפוז. לא בחרנו בטרשת, אך למדנו לחיות איתה, יש כל כך הרבה דברים מסביבנו שיכולים להקל עלינו כמו נגישות וכו’, אבל רק עכשיו בזכות הטופס והחוזר אנו מרגישים שקיבלנו ‘מפתח’ חשוב לדיאלוג. ללא ספק ההיפך הגמור ממה שחווינו עד כה”.

www.mssociety.org.il באתר האגודה הישראלית לטרשת נפוצה:

תמצאו את: חוזר המינהל

והטופס החדש: “פרטים רפואיים למילוי ע”י הנוירולוג המטפל לצורך הגשת תביעה לביטוח הלאומי”.

הערה: הטופס למילוי ע”י הנוירולוג הוא רק עבור חולי טרשת נפוצה שחלה החמרה במצבם ומעוניינים לשנות את % בביטוח הלאומי וכן עבור אנשים שעדיין לא הגישו תביעה בביטוח הלאומי.