אורך הטלומרים קשור להתקדמות בנכות בטרשת נפוצה
חוקרים סבורים כי עיכוב מנגנון הזדקנות התא יכול לעכב את התקדמות המחלה בחולי טרשת נפוצה
מטרת החוקרים הייתה להעריך האם הזדקנות ביולוגית, כפי שנמדדת על סמך אורכם של הטלומרים בתאי דם לבנים (leukocyte telomere length – LTL), קשורה לנכות קלינית ואיבוד נפח המוח בטרשת נפוצה.
החוקרים כללו במחקר מבוגרים עם טרשת נפוצה או עם אירוע מבודד מבחינה קלינית של דה-מיאלניזציה, כחלק מעוקבה בשם
UCSF-EPIC. ה-LTL נמדד בדגימות דנ"א ע"י שיטת PCR כמותית. החוקרים ביטאו את היחס בין אורך הטלומרים לכמות הדנ"א בתאי הגוף. החוקרים בדקו את הציון במדד הנכות המורחב וביצעו MRIי(Magnetic resonance imaging) תלת ממדי של המוח בשכלול 1T, בתחילת המחקר ובמהלך תקופת המעקב. החוקרים העריכו את הקשר בין ה-LTL ההתחלתי לתוצאי חתך ותוצאים אורכיים, באמצעות מודלים של רגרסיה לינארית מסוג השפעה בודדת והשפעה משולבת. בנוסף, תת קבוצה של 46 נבדקים עברה מדידות LTL לאורך זמן, והחוקרים העריכו את הקשר בין השינויים ב-LTL לבין השינוי במדד הנכות המורחב באמצעות מודלים של השפעה משולבת.
החוקרים הכלילו במחקר 356 נשים ו-160 גברים (עם גיל חציוני של 43, משך מחלה חציוני של 6 שנים, וציון חציוני של 1.5 במדד הנכות המורחב (טווח של 0-7), יחס חציוני בין LTL לדנ"א של 0.97 (סטיית תקן של 0.18) . באנליזה התחלתית מותאמת לפי גיל, משך מחלה ומגדר, עבור כל ירידה של 0.2 ב-LTL, הציון במדד הנכות המורחב היה גבוה יותר ב-0.27 נקודות (רווח בר-סמך 95%: 0.13-0.42, p<0.001), ונפח המוח היה נמוך יותר ב-7.4 מ"מ מעוקב (רווח בר-סמך 95%: 0.1-14.7, p=0.047). באנליזות אורכיות מותאמות, אלו שהיה להם LTL נמוך יותר בתחילת המחקר היו בעלי ציון גבוה יותר במדד הנכות המורחב ונפח מוח נמוך יותר, לאורך זמן. באנליזה מותאמת של תת הקבוצה הנ"ל, השינוי ב-LTL קושר לשינוי בציון במדד הנכות המורחב לאורך 10 שנות מעקב – עבור כל ירידה של 0.2 ב-LTL, הציון במדד הנכות המורחב היה גבוה יותר ב-0.34 נקודות (רווח בר-סמך 95%: 0.08-0.61, p=0.012).
החוקרים הגיעו למסקנה כי טלומרים קצרים יותר קשורים להתקדמות במידת הנכות, ללא תלות בגיל הכרונולוגי. עובדה זו מציעה כי הזדקנות ביולוגית עלולה לתרום לפגיעה נוירולוגית בטרשת נפוצה. החוקרים סבורים כי ייתכן וניתן לעכב את התקדמות המחלה באמצעות התמקדות במנגנוני הזדקנות.
מקור:
Krysko, K. M. et al. (2019). Annals of Neurology.