ד"ר קרני ארנון

מנהל המרפאה הנוירואימונולוגית
המרכז הרפואי ע"ש סורסקי (איכילוב), ת"א

1.שהאם ללמטרדה ישנה השפעה על התקדמות הנכות?
תכן, תוצאות המחקרים של למטרדה מראים שיש לטיפול זה השפעה מעכבת של התקדמות הנכות.
2.שמטופלת בגילניה מזה שנתיים לאחר שניסיתי כמעט את כל התרופות. מינון במשך שנה כדור אחד ביום לאחר ירידה דרסטית בלימפוציטים ודלקת כזאת, עשיתי הפסקה שלאחריה חזרתי למינון פעמיים בשבוע, מעקב כל חודש של לימפוציטים. כיום 11 אחוזים, אבקש את דעתו של הרופא הנוירולוג.
תיש לקחת גילניה כל יום ולא ידוע על השפעה של הטיפול באם נלקח רק פעמיים בשבוע. מעבר לכך נהוג להתייחס לרמות הלימפוציטים האבסולוטיות ולא באחוזים, מקובל שהגבול המותר הוא 0.2-0.3 תאים למיקרו ליטר.
3.שהאם סטיבקס יכול לעזור יותר מקנביס ומדוע הרופאים לא עוזרים שסטיבקס תיכנס לסל הבריאות?
תקשה להעריך למי מהשתיים השפעה טובה יותר על ספסטיות ולא נערך מחקר שהשווה ביניהם.
האגודה לטרשת נפוצה בשיתוף עם רופאים מובילים בתחום טרשת נפוצה המליצו על הכללת סטיבקס לסל הבריאות מידי שנה.
4.שאומרים שהתרופות החדשות מאוד יעילות, אבל במקביל כל הזמן מזכירים שמות של תופעות לוואי שאני לא מכירה, ונשמע שהן יותר משמעותיות ואולי אפילו מסוכנות. מה דעתכם?
תהתרופות מהדור החדש נושאות בחובן אפשריות לתופעות לוואי שונות מאשר היום המוכרות אצל קופקסון ואינטרפרונים, לכן בחירת הטיפול צריכה להיעשות לאחר שנבדקה הנטייה הבטיחותית של המטופל בבדיקות מקדימות (בעיקר בגילניה וטיסברי) ותוך שיקול למשקל של תופעות הלוואי האפשריות מול התועלת ומול הניסיון עם תכשירים אחרים אצל אותו המטופל (למשל למטרדה)
5.שהאם במקרה של מחלה התקפית ניתן לדעת מה המצב הרפואי ואת צפי התקדמות המחלה?
תקשה להעריך מקרה יחיד היות שהנתונים והגורמים המנבאים נקבעו באופן סטטיסטי לגבי אוכלוסייה של חולים. אולם ישנם מדדים פרוגנוסטיים שיכולים להצביע על מידת הסיכוי למחלה קלה לעומת מחלה קשה יותר.
6.שהאם קבלת תרופה בכדור מותנית בקבלת תרופה באמצעות זריקות קודם לכן?
תלא, בקו הראשון יש אפשרות לקבל טכפידרה או אובג'יו שהינם בכדורים.
7.שאני חולה בטרשת 16 שנים. לוקח בקלוסל במינון מירבי 4 פעמים ביום, פמפירה פעמיים ביום.
אין לי התקפות, ירידה מתונה בתפקוד, היום אני על כיסא גלגלים ומסוגל ללכת בעזרת קביים למרחקים קצרים בלבד.
אני סובל מהתכווצויות בשוק רגל ימין בזמן מנוחה בלבד (בשכיבה). לא כל הזמן, אבל מספיק בשביל להפריע וזה גם כואב. אם אני עומד ההתכווצות עוברת. רגל ימין היא החלשה ונגררת.
מידי פעם יש גם ברגל שמאל. מה ניתן לעשות במקרה זה?
תיש להעריך ccshev את מידת הנוקשות / ספסטיות של שרירים אלו ולשקול בהתאם התאמת טיפול הן לספסטיות (אם קיים) או טיפול שמוריד נטייה לכיווצים כואבים (CRAMPS).
8.שבשנת 2006 אובחנתי בטרשת נפוצה ובמשך 6 שנים קיבלתי טיפול באבונקס לאחר מכן עברתי לטיפול בקופקסון ולפני 3 שנים הוסיפו לי גם פמפירה אני מתעייפת מהר יותר, מתקשה לישון, מתקשה בתפקוד היום יומי, ויש לי מגרנות תכופות יותר. כמו כן, אני מתעוררת משינה בעקבות התכווצויות שרירים רבות ביצעתי לפני חודשים ספורים בדיקת MRI בה לא היו ממצאים המעידים על הידרדרות במצב, ברצוני לשאול לגבי טיפולים נוספים היכולים לעזור לי לשפר את התפקוד היום יומי, במיוחד לגבי החולשה, עייפות והתכווצויות?
תישנם טיפולים הן תרופתיים גם למחלה, וגם לסימפטומים והן טיפולים שיקומיים שעשויים להועיל לך, אני מציע להתייעץ עם הנוירולוג המתאים לצורך כך היות שמסגרת זו אינה יכולה לשמש תחליף לביקור במרפאה ולא יכולה לתת המלצות אישיות הולמות מבלי בדיקתך והכרת עברך הרפואי.
9.שהאם יש סיכוי מוגבר שהילד יהיה חולה טרשת, במידה ושני ההורים חולי טרשת? מהו הסיכוי?
האם מדובר בגן רצסיבי? האם ניתן בצורה כלשהי למנוע מצב זה טרם הלידה?
האם ניתן לבדוק שהילד יהיה טרשת נפוצה טרם הלידה ולהפסיק את ההיריון במידת הצורך?
תהסיכון לילד לחלות בטרשת נפוצה כשאימו חולה הינו 3%-2% וכאשר האב חולה הסיכוי נמוך יותר.
לא ידועה לי עבודה משמעותית על הסיכון של ילד ל- 2 הורים שחלו במחלה וכיצד הסיכויים משתלבים.
אין מדובר בגן רצסיבי. לכל גן תקין ומתפקד יש וריאציות רבות באוכלוסייה, נמצא שיש וריאציות תקינות שמעלות סיכוי למחלות שונות. כך יש וריאציות גנטיות שמעלות סיכוי לטרשת נפוצה ויש שמעלות סיכוי למחלות אחרות. מדובר בגנים רבים כאשר השילוב שלהם יכול להוביל להגברת הנטייה לחלות במחלה שגם קשורה לחשיפה לגורמים סביבתיים.