קבוצת טבריה – סיכום שנתי

תמר שורץ (M.S.W), עו"ס קלינית ומנחת קבוצות

 

קבוצת טבריה הינה קבוצה הפועלת בטבריה מזה כשבע שנים, רשומים בה בין עשרים – לעשרים וחמישה חברים חלקם מגיעים בקביעות למפגשים, חלקם מגיעים מדי פעם וחלקם עומדים בקשר אישי עם החברים הפעילים. במהלך השנה לרוב נכחו בקבוצה בין שישה לעשרה חברים. חלק מחברי הקבוצה הם בני משפחה שמלווים. קיימת קבוצת ווטסאפ בין חברי הקבוצה הכוללת את המנחה. קבוצת הווטסאפ פעילה על בסיס יומיומי החל משיתופים קטנים של חוויות, שליחת ברכות ואיחולים וכלה בשיתופים משמעותיים יותר שיכולים להוביל לדיונים עמוקים הקשורים להתמודדות עם מחלת הטרשת. יש לציין שבקבוצת הווטסאפ שייכים גם חברים שמגיעים לעיתים רחוקות.

הקבוצה מתקיימת בימי רביעי בבוקר בשבוע הראשון של החודש, בין מפגש למפגש מקבלים חברי הקבוצה תקצירי המפגשים.

זו השנה השנייה שמונחית על ידי, בשנה שעברה הייתה שנה בה עסקנו בהכרות מחודשת, דיבור על מטרות הקבוצה וצרכיה. השנה עסקנו בנושאים שאספנו במהלך השנה הקודמת, יחד עם זאת היא התנהלה בצורה לא מובנית אלא כקבוצה פתוחה באווירה תומכת וקרובה. האווירה אליה הגיעה הקבוצה היא אינטימית וקרובה, השיתופים הינם אישיים ומעוררים הזדהות.

לצד התחושה כי במפגשים עצמם השיח קולח ומעורר דברים משמעותיים, בעיצומה של השנה חל סוג של משבר אשר בא לידי ביטוי בביטול הקבוצה ברגע האחרון בשל מיעוט המשתתפים בה. ביטול ברגע האחרון הוביל את האגודה להתנות את המשך קיום הקבוצה בהתחייבות החברים להגיע אליה.

מהלך זה היה חשוב ובסופו של דבר כנראה תרם להתגייסות מחודשת של החברים להשתתף במפגשים. דבר נוסף שעלה מתוך המשבר הוא להנחיית קבוצה מובנית באופן חלקי. המנחה תעלה נושא מתוך צרכי הקבוצה ותציג אותו מראש בקבוצת הווטסאפ. החברים יהיו מכווננים לנושא.

נושאים שעלו במהלך המפגשים, חלקם נגענו במעט וחלקם הצלחנו להעמיק;

תהליך ריפוי עצמי- ספציפית לטרשת ובכלל, האם אפשרי, פחדים והצלחות.

מחיר המאמץ במאבק במחלה- לעיתים יש רצון למרות הכאב להיאבק, לעשות תרגילים, ללכת ליוגה ומשלמים על כך מחיר.

הקצוות בין- "המחלה איתי כל הזמן, בכל דבר, מהרגע שהרגליים יורדות מהמיטה ועד שעולות בחזרה". לבין "שמתי את המחלה בצד, כאילו לא קיימת בי" – איפה אני כאדם חולה ממוקם.

הדיכאון כחלק מהמחלה- שיתוף ודרכי התמודדות.

דיונים מתמשכים על ההיבט התרופתי, מה עוזר לכל אחד, נזקים לצד יעילות

עישון הקנאביס עלה לא פעם כחלק מהעזרה התרופתית, עלה צורך לדון בהתמכרות ובהיבט ההתמכרות.

פחד מפרוגרסיה בהיבט קוגניטיבי.

אני- המחלה- הסביבה, היבטים חברתיים;

קונפליקט ודיון משמעותי על הכרה במגבלות בעקבות המחלה, בקשת עזרה בשל המגבלות לצד המחיר בהכרה זו שמובילה לקעקוע הנכות.

מתוך הדיון הנ"ל עלה עניין בקשת עזרה- עד כמה אני יכול בעצמי, בהתמדה, בתרגול ועד כמה להרפות ולבקש עזרה.

בקשת עזרה- אני יכול לבד? פחד מתלות עם חשש להפוך לעול.

"דברים שרואים משם לא רואים מכאן"- מה אנחנו רוצים שהסביבה תראה, מה אנו רוצים להסתיר, מה הסביבה מסרבת לראות במחלתנו.

הדיכאון שמוביל לרצון להרפות, להתבודד, אין אנרגיות לחברה לצד המחיר של הבדידות.

הרצון לקשרים הדדיים ולא קשרים הנובעים מרחמים.

מיניות- התפקוד המיני עם מחלת הטרשת.

באחד המפגשים הגיע מרצה אורח מטעם האגודה, עורכת דין שדיברה על מיצוי זכויות.

בפגישה האחרונה שלפני יציאה לפגרת הקיץ, הצטרף לשמחת חברי הקבוצה חבר חדש.

כפי שנכתב האווירה בקרב חברי הקבוצה היא אווירה של משפחה תומכת וחמה, השיח פתוח ומשתף. פעמים רבות יש שיתוף טכני אודות אמצעים להקלה של הכאבים, שירותים רפואיים ותרופות.