קבוצת בלינסון וותיקים כשמה כן היא. קבוצה זו הוקמה לפני שנים רבות ורוב חבריה הם בני הגיל השלישי. רובם כבר פרשו מזמן משוק העבודה ורק בודדים מתוכם עדיין עובדים. חלקם מתניידים באופן עצמאי וחלקם נתמכים באמצעי עזר. הקבוצה פועלת בשיתוף פעולה מלא בין האגודה לטרשת נפוצה ובין הצוות הרפואי של בית החולים. בעברה נהגה הקבוצה להיפגש, אחת לחודש, בתוך בית החולים אולם מאז פרוץ מגפת הקורונה , עברה הקבוצה לפעול, אחת לשבועיים, במתכונת של מפגשי זום.

הקבוצה מונה כ 25 חברים קבועים. המעבר לפגישות במתכונת הזום הביאה לכך שחלק מהחברים הוותיקים הפסיקו להגיע אך במקומם נוספו מספר חברים חדשים, כדוגמת אלה שנפלטו מקבוצת "אסף הרופא" בעקבות סגירת המחלקה שטיפלה בחולי טרשת. במהלך השנים, נשרו מקבוצה זו מספר חברים שסבלו מהגבלות ניידות וכן כאלה שלצערנו, נפטרו. בשבוע האחרון חוותה הקבוצה את מותה של חברה נוספת שחלתה בסרטן.

לבד מהמנחה הקבוע, נלוות לקבוצה זו, סטודנטית מתמחה מבית הספר לעבודה סוציאלית במכללת מבח"ר. כמו כן, שניים מחברי הקבוצה, ממלאים בהתנדבות, תפקידים ארגוניים ותפקידי קישור בין החברים.

קבוצה זו מתאפיינת בקשרים חברתיים קרובים וחמים הכוללת ציון ימי הולדת ושמחות אישיות. התקשורת ביניהם מתבצעת באמצעות קבוצת וואטס אפ פעילה ותוססת. רבים מחבריה עוסקים בתחביבים שונים כמו למשל ציור, פיסול, נגינה, תכשיטנות וגינון ואת יצירותיהם הם נוהגים להציג באופן קבוע בפני חבריהם. כמו כן הקבוצה מתאפיינת בכך שחלק ניכר מחבריה עוסק בפעולות התנדבות ועשייה למען הזולת. התכנים שעלו במהלך השנה היו מגוונים והתחלפו באופן דינמי, בהתאם לצרכים המתחלפים של חברי הקבוצה. בצד נושאים שוטפים אחרים, היו בקבוצה מספר נושאים שהעסיקו אותה באופן מיוחד. כך למשל ליוותה הקבוצה במשך חודשים רבים את אחד החברים שהחליט לעבור תהליך של השתלת תאי גזע. נושא זה העסיק את החבורה משלב התכנון, עד שלב הביצוע ועד שלב השיקום לאחר מכן. חבר נוסף, שחווה משבר גופני ומשבר נפשי בסמוך ליציאתו לגמלאות נאלץ, בסופו של דבר, להתאשפז לתקופה ממושכת וזכה למעקב ותמיכה מתמדת מצדם של חברי הקבוצה. חברה ז"ל שחלתה בסרטן סופני זכתה, במשך חודשים רבים, לקשר אישי ותומך של כל חברי הקבוצה, עד למועד פטירתה בשבוע האחרון. ההתאקלמות לתרופת האוקרבוס, העסיקה אחדים מחברי הקבוצה במשך מפגשים ממושכים. אחדים הושפעו ממנה לטובה, בעוד אחרים הביעו את אכזבתם והפסיקו את השימוש בה. אחרים החליטו להמשיך את הטיפול מחשש שהפסקתו עלולה להביא להחמרת מצבם.

מגפת הקורונה, הולידה בעקבותיה את פגישות הזום. פגישות אלה חייבו התאקלמות טכנית ורגשית למדיה החדשה ובדיקת היתרונות והחסרונות הטמונים בה. עיקר הדיונים בתקופה זו התמקדו בקשיי החיים בבדידות , בחרדות שהתייחסו לקשר שבין מחלת הטרשת וסכנות המגפה, בהעלאת רעיונות לבילוי שעות הפנאי ובשאלות הרבות שעלו בקשר לחיסונים. אחדים מחברי הקבוצה נתקו מגע בעוד שחברים חדשים הצטרפו בתקופה זו. בשני מפגשים אף הצטרפו רופאים המטפלים בחברים.

הנושא של אלטרואיזם ועזרה לזולת היה אחד הנושאים שעלה שוב ושוב. למדנו את ההיבטים האגואיסטים שטמונים בתהליך הנתינה. ניתחנו כיצד העזרה לזולת משתלבת עם התועלות האישיות. במהלך הפגישות למדנו על פעולות ההתנדבות של חברים בתוך ומחוץ לקבוצה. כך למשל שתי חברות דוברות אנגלית , התנדבו ללמד את השפה חבר שלישי ומכאן צמחה, תת קבוצה חברתית שמקיימת קשרים קבועים. נושאים נוספים שעלו במשך השנה כללו: תזונה נכונה ותוספי מזון, חשיבותה של פעילות גופנית, חשיבה חיובית ודמיון מודרך, חשיבה שיוצרת מציאות ומציאות שמולידה חשיבה. סקירת התחומים שעשויים להקל על מצבם של חולי טרשת, שימוש בגראס רפואי, ליווי חברים שיצאו לגמלאות, מעבר לנהיגה ידנית, בעיות אורולוגיות, קשיים קוגניטיביים, משבר בחיי הנשואים והחיים עם בן/בת חולי טרשת.

Image: Unsplash.com – Isaak Smith