סיכום שנת פעילות 2018 – קבוצת צעירים חיפה

צביה טורקניץ, עו"ס, מנחת הקבוצה

זו שנת הפעילות הרביעית שבה אני מנחה את קבוצת צעירים חיפה.

הקבוצה מונה משתתפים קבועים בין הגילאים 23-40.

הקבוצה הינה קבוצה מאד מגובשת שעברה דרך ארוכה יחד (גם בהנחיית מנחים קודמים).

חברי הקבוצה קשורים מאד אחד לשני ולעיתים אף נפגשים יחד בין הפגישות החודשיות של הקבוצה.

קבוצת הווטס אפ שלהם – שאותה כינו "הקבוצה האופטימית" – מאד פעילה במהלך כל החודש כמעט על בסיס יומי. הם מתייעצים בה אחד עם השני, חולקים חוויות ואף מצוקות או התלבטויות.

העזרה ההדדית, התמיכה והאמפטיה מאפיינים את קבוצת הצעירים. הם רואים בקבוצתם קבוצת תמיכה, אך גם קבוצה חברית של אנשים קרובים שאכפת להם מאד אחד מהשני.

בשל הקשר הקרוב בין חברי הפגישה מתאפיינים המפגשים בשיחות על נושאים רגשיים ואינטימיים בין החולה לבין עצמו, בין החולה לבן או בת זוגו ובין החולה לחברה שמסביב.

עולות בעיות אישיות, לבטים, התמודדויות וחלומות להווה ולעתיד.

חברי הקבוצה מרגישים מספיק בטוחים במרחב הקבוצתי וביכולת ההכלה של חבריהם ולכן מרשים לעצמם לפתוח נושאים רגישים אישיים וזוגיים.

במהלך השנה דנו בקבוצה על השלבים שאדם חולה עובר מרגע שמספרים לו על מחלתו. זהו תהליך השונה מאדם לאדם ובעיקר מלווה בקושי רב לקבל את הידיעה, בכעס, בהכחשה ולאט לאט השלמה עם המצב. כל אחד בקבצה נמצא במקום אחר מבחינת קבלת המחלה והתייחסותו אליה והנגיעה שוב ושוב בנושא זה עוזרת לאלו הנמצאים במצבים הדורשים עידוד ונתינת תקווה לחיים בעלי משמעות.

במקביל לנושא זה עלה הנושא של הדרך לספר על המחלה לילדי החולים – כמה לשתף, מה לומר ואיך להתמודד עם תגובות הילדים. חברי הקבוצה משתפים מניסיונם האישי ומחוויותיהם ובכך עוזרים לאלו המתלבטים עם שאלות ותגובות של ילדיהם עם גדילתם והבנתם העמוקה יותר את מצב ההורה.

גם אופן קבלת המחלה אצל בן הזוג עלתה בקבוצה – אם מדבריו הישירים של בעלה של אחת החולות ואם מהצד של חולים שסיפרו על הקושי המשפחתי והתפקודי של בני/בנות זוגם אל מול המחלה.

כמו כן הקדשנו זמן השנה לשוחח מספר פעמים על חשיבות הפתיחות ללכת ליעוץ אישי או זוגי עם איש מקצוע. הדגשנו שמטפל מקצועי יכול להתייחס למצוקה הרגשית ולעזור לחולה להתמודד איתה וכן לתת פתרונות מעשיים או להפנות לגורם אחר שיוכל לסייע לו.

חברי הקבוצה הסכימו ביניהם, שעצם הידיעה שמישהו מקדיש שעה אך ורק לאדם המגיע לטיפול ומקשיב לו – כבר משפרת את ההרגשה הכללית שמישהו מקשיב ועוזר.

אנחנו עובדים בקבוצה הרבה גם על החשיבות של לראות את החיים מזווית של "מה אני כן יכול לעשות למרות מצבי ומה חיובי בחיי". ולא להסתכל רק על מה קשה ומה כבר לא ניתן לעשות בשל המחלה.

מדי פעם מתעורר בקבוצה דיון על החשיבות של ההנאה בחיים ויצירת חוויות חיוביות ומהנות באופן מודע ויזום כדי להעשיר את הנפש ולמלא מצברים.

כפי שאמר ד"ר ויקטור פרנקל – יש חשיבות רבה במיוחד במצבים של חולי ומשבר "לומר כן לחיים" וליצור הזדמנויות להנאה ולשמחה ולדעת להעריך אותן כשהן קורות.

לסיכום אפשר לומר – שהייתה זו שנה חשובה ומאתגרת בחיי קבוצת צעירים חיפה!